טיול נבדה אורגון, יום 11: מצוקי סמית' רוק, הר הגעש של בנד ואגמי הלבה של הקסקיידס
מתעורר עם שחר באוהל במדבר הגבוה של סמית' רוק, ויוצא ליום מגוון להפליא שמשלב נהיגת שטח, הליכות קניוניות, תרבות מקומית בבנד, וטיפוס חזרה אל לב הרי הגעש המושלגים והאגמים הגדולים שביניהם.
נסיעת שטח בבוקר והליכה בסמית' רוק (Smith Rock State Park)
פתחתי את הבוקר מוקדם מאוד. לפני שהתחילו להגיע המטיילים לפארק, ניצלתי את שעות האור הראשונות של הזריחה לנסיעת שטח מאתגרת ומהנה בדרכי העפר וההרים הממוקמים מזרחית לפארק, נהנה מהשקט של המדבר ומהמבטים הייחודיים על תצורות הסלע מרחוק.
סמית' רוק (Smith Rock) – גיאולוגיה קדמונית, אייקון טיפוס ומסלול הליכה קשוח של 7.4 מייל
לאחר נסיעת השטח המרעננת של הבוקר בין ההרים שממזרח לפארק, הגיע הזמן לפגוש מקרוב את מה שנחשב בצדק לאחד מפלאי הטבע המרשימים ביותר של מרכז אורגון.
לפני שיוצאים לדרך, שווה להתעכב רגע על הגיאולוגיה המטורפת שיצרה את המקום הזה.
המצוקים האנכיים והעצומים של סמית' רוק, שנראים כמו חומות מבצר ענקיות בצבעי כתום, חום ואפור, הם עדות לפעילות וולקנית דרמטית שהתרחשה כאן לפני כ-30 מיליון שנה. האזור כולו היה בעבר קלדרה געשית עצומה. התפרצויות אדירות פלטו כמויות אסטרונומיות של אפר וסלעים, אשר נדחסו תחת חום ולחץ עצום והפכו לסלע "טוף" מוצק, המכוסה בשכבות קשות של בזלת. מי שנתן למקום את העיצוב הסופי שלו הוא נהר הקרוקד (Crooked River) המתפתל. לאורך מיליוני שנים, הנהר חצב בסבלנות אין קץ ערוץ עמוק וקניוני בתוך שכבות הסלע הרכות, והותיר אחריו את המצוקים המזדקרים הללו שמתנשאים כיום לגובה של מאות מטרים מעל המים הנושקים להם.
הצוקים הללו הפכו את סמית' רוק לערש הולדתה של תרבות טיפוס צוקים המודרנית בארצות הברית, ומטפסים מכל העולם מגיעים לכאן כדי לבחון את עצמם על אלפי מסלולי הטיפוס הקשוחים, ובראשם סלע ה-Monkey Face האגדי. בפעם הקודמת באמצע הקיץ היו פה מאות מטפסים אבל בביקור הזה היו הרבה פחות, אולי עדיין לא זמן אופטימלי למרות שעדיין לא ממש חם כמו בקיץ.
אבל אני הגעתי לכאן כדי לחרוש את השטח ברגל, וחיכה לי מסלול הליכה רציני ומגוון מאוד.
המסלול שלי הצטבר בסופו של דבר לסיבוב ארוך של 7.36 מייל (קרוב ל-12 קילומטרים) עם עלייה מצטברת לא מבוטלת של 1,457 פיט (כ-444 מטרים). כל הסיבוב הזה לקח לי 3 שעות של תנועה נטו (ובסביבות שלוש וחצי שעות כולל עצירות לצילומים ותצפיות).
פתחתי את ההליכה ברחבת התצפית העליונה, וירדתי עם השביל המסודר אל תוך הקניון לכיוון ערוץ הנהר. משם חציתי את הגשר, ומיד התחלתי בטיפוס הקלאסי והמפורסם ביותר בפארק, השביל התלול והמפרך של Misery Ridge Trail. השביל הזה לא מרחם על הברכיים; הוא עולה בצורה חדה וישרה מאוד על דופן הצוק, דרך סדרת מדרגות סלע ודרדרת חולית. ככל שעולים בגובה, הנוף של עיקולי הנהר המושלמים מתחתיי הולך ונפתח בצורה מעוררת השתאות. למרות שהשעה היתה רק 9 בבוקר כבר היה חם, איפה השלג של הר סנט הלנס, זיכרון עמום…
במקום להסתפק רק בסיבוב הרגיל על קו הרכס הגבוה ביותר (בגובה של כ-3,360 פיט), בחרתי לשבור מהמסלול המרכזי ולצאת אל נקודת תצפית צדדית, מבודדת ויפהפייה על קצה של שלוחה מזרחית, המאפשרת להביט על כל עמק המדבר הגבוה ועל רכסי הסלע שנמתחים ברקע מזווית קצת אחרת ופחות מוכרת.
משם חזרתי אל הציר הראשי, חלפתי על פני המראה המטורף של ה"מאנקי פייס", עמוד הסלע המטורף שנראה בדיוק כמו ראש של קוף המזדקר מעל התהום, והתחלתי בירידה ארוכה ומתונה דרך ה-Mesa Verdict Trail. השביל הזה עוקף את חלקו האחורי של המצוק, ויורד לאט לאט בחזרה אל מפלס המים.
החלק האחרון של הטיול היה הליכה רגועה, מישורית ונעימה לאורך ה-River Trail, שביל מקסים שהולך ממש בצמוד לגדת הנהר המתפתל בבסיס הצוקים.
מהחלק הנמוך הזה יכולתי להביט למעלה אל קירות הענק שזה עתה עברתי, לראות את המטפסים הקטנים שנראים כמו נמלים על הסלע, וליהנות מהשקט של המים הגועשים קלות.
בסופו של דבר, עליתי את העלייה האחרונה והתלולה חזרה אל רחבת החניה והג'יפ, עייף, סרוט עוד מאתמול, אבל עם תחושת סיפוק אדירה של מסלול בוקר מושלם.
גשר הרכבת הישן ומפלי סטילהד (Steelhead Falls)
מסמית' רוק המשכתי בנסיעה קצרה צפונה ומערבה אל עבר נקודות העניין הבאות לאורך הקניונים של האזור:
גשר Oregon Trunk Railroad Bridge: עצרתי לתצפית מרשימה על גשר הרכבת ההיסטורי והעצום שנמתח מעל הקניון העמוק של נהר הדישוטס (Deschutes River). הנדסה מרשימה בלב נוף קדמוני.
מפלי Steelhead Falls: משם המשכתי אל נקודת ההתחלה של השביל למפלי סטילהד. יצאתי להליכה קצרה ויפה לאורך הקניון החשוף עד שהגעתי אל המפלים השוצפים בין סלעי הבזלת השחורים פינת חמד שקטה ושונה מאוד מההמולה הציבורית. לא מסלול חובה, אומנם חשוף לשמש החמה אבל בהחלט יפה, לא ארוך ולא קשה.
בנד (Bend) – בירת הטיולים, האקסטרים ומבשלות הבירה של אורגון
מסטילהד פולס המשכתי בנסיעה דרומה ונכנסתי אל בנד (Bend), העיר המרכזית והתוססת של מרכז אורגון. מכיוון שביקרתי בבנד כבר מספר פעמים בעבר, הפעם היא שימשה עבורי בעיקר כתחנת מעבר קצרה בלבד, אבל אי אפשר לעבור כאן בלי להקדיש כמה מילים לעיר המטורפת הזו.
בנד היא ללא ספק הלב הפועם ומרכז הטיולים של כל האזור. היא מושכת אליה חובבי אקסטרים וטבע מכל קצוות תבל בזכות ורסטיליות עצומה של פעילויות: רשתות מטורפות של סינגלים לרכיבת אופני הרים, אינספור הליכות רגליות וטרקים בהרים סביב, ורפטינג גועש על נהר הדישוטס. אחד הדברים הכי מגניבים בעיר הזו הוא העובדה שממש בתוך המרכז העירוני, לאורך הנהר החוצה את העיר, תוכלו לראות המוני מקומיים ותיירים שטים על סאפים (SUP) או פשוט נסחפים בהנאה על גבי אבובים גדולים בתוך המים הקרירים בימי הקיץ.
מעבר לספורט, בנד היא מעצמה של ממש ויעדם של יצרני בירת בוטיק (Microbreweries). העיר עמוסה במבשלות מקומיות מעולות, ובראשן המבשלה המפורסמת Deschutes Brewery – שלפי דעתנו מייצרת את הבירה הטובה ביותר בארצות הברית כולה. זו עיר מושלמת לבילויים, מסעדות טובות וקניות,.
בחורף היא משנה את פניה לחלוטין והופכת לעיירת סקי תוססת, בזכות אתר הסקי של הר בצ'לר הסמוך – שנחשב לאחד מאתרי הסקי הטובים, הגדולים והאיכותיים ביותר במערב ארצות הברית.
בביקור הזה היעד הראשון שלי בתוך העיר היה הר הגעש Pilot Butte, הניצב בצורה ייחודית ממש במרכז העיר. עליתי עם הרכב בדרך הסלולה והמתפתלת עד לפסגה הגבוהה, המעניקה תצפית פנורמית מדהימה של 360 מעלות על כל העיר הפרוסה למטה ועל שרשרת הפסגות המושלגות של הרי הקסקיידס שבאופק. היתה ראות ממש טובה של כל הרכס מערבית לעיר, מההרים בדרום עד להר הוד בצפון, ואפילו רואים הרים בוושינגטון.
משם ירדתי אל אזור הקניות והבילויים המפורסם Old Mill District, השוכן ממש על גדת הנהר. המתחם הזה, שבעבר הרחוק תפקד כמנסרת עצי הענק הגדולה של האזור, הוסב בצורה אדריכלית מדהימה למתחם פתוח ויפהפה, כשארובות הלבנים הישנות של המפעל עדיין נישאות אל על.
עשיתי סיבוב קצר לאורך הנהר בין החנויות והמסעדות, נהנה מהאווירה המקומית הנעימה והתוססת של המקום.
מפלי טומאלו (Tumalo Falls)
ממרכז העיר בנד פניתי מערבה והתחלתי לטפס עם הרכב בכביש המוביל עמוק אל תוך היער הלאומי, במטרה לבקר במפלי טומאלו. ביקרתי במקום הזה כבר לפני 6 שנים, אז הגעתי בשעות הבוקר המוקדמות ממש עם הזריחה, ואני זוכר שיצאו לי אז תמונות פנומנליות ויפות במיוחד. הפעם הגעתי בשעות אחר
הצהריים, והאור בשעה הזו היה פחות אידיאלי ופחות מחמיא לצילום דרמטי של המפלים.
הגעתי אל רחבת החניה של ה-Tumalo Falls Trailhead ויצאתי למסלול הליכה נהדר של 4 מייל (כ-6.5 קילומטרים) הלוך ושוב, שעוקב לאורך ערוץ הנהר וחושף סדרה של מפלים מרשימים חבויים ביער.
המפל הראשון, והמפורסם מכולם, הוא Tumalo Falls הניצב ממש בתחילת הדרך. המפל מתנשא לגובה של כ-27 מטרים וצונח בצורה ישרה, אנכית ומרשימה לחלוטין מתוך קיר יער קדמוני ועבות – מראה קלאסי וגלויותי של הטבע באורגון. אחרי שנהניתי מהתצפית עליו, המשכתי לצעוד במעלה השביל בתוך היער.
לאחר הליכה קלה ונעימה לאורך המים, מגיעים אל המפל השני בציר – Double Falls. כפי ששמו מרמז, מדובר במחזה יפהפה של שני מפלים הזורמים זה אחר זה בשתי מדרגות סלע עוקבות. המשכתי להתקדם עם השביל עמוק יותר לתוך הערוץ, ולאחר כ-2 מייל מתחילת ההליכה הגעתי לנקודה שבה יוצא שביל ירידה קצר המוביל ישירות אל המפל השלישי ברצף – Middle Tumalo Falls.
זהו בהחלט מסלול הליכה נוח ולא קשה פיזית, המעניק תמורה מטורפת בדמותם של שלושה מפלים שונים, עוצמתיים ויפהפיים בלב השקט של היער. אחרי שנהניתי מהמפל השלישי, סובבתי את הגב וצעדתי את 2 המייל חזרה אל הרכב, מוכן לעלייה לכביש אגמי הקסקיידס.
דרך הנוף של אגמי הקסקיידס (Cascade Lakes National Scenic Byway)
חזרתי לרכב ועליתי על כביש הנוף המפורסם שחוצה את אזור האגמים הגבוהים. ככל שעליתי בגובה, הנוף המדברי נעלם והתחלף שוב ביערות הרריים ובכמויות של שלג.
תצפיות הרים: עצרתי במספר נקודות תצפית מדהימות המשקיפות על הפסגות המושלגות והאדירות של ה"טריי סיסטרס" (Three Sisters) ועל הר בצ'לר (Mount Bachelor) המרשים, המשמש כאתר סקי מרכזי.
הגעה ל-Lava Lake:
המשכתי בנסיעה איטית לאורך הציר הנופי, תוך כדי עצירות תצפית רבות ליד אגמים שונים שנוצרו מחסימות לבה עתיקות, עד שהגעתי לקראת ערב אל נקודת הלינה שלי לחצי הלילה ה-11, בחניון הלילה Lava Lake Campground, השוכן בתוך היער ממש על שפת אגם הלבה השקט.
שילמתי במעטפה על חניון הלילה (נדמה לי 28 דולר, לא בטוח) התארגנתי לשינה בקור ההררי לקראת המשך המסלול מחר.
אלבום תמונות נוספות:
תגובות