טיול נבדה אורגון, יום 9: קניון נהר הקולומביה – ארץ המפלים והצוקים הבזלתיים
יום אינטנסיבי במיוחד של הליכות ברגל, שלקח אותי אל הריכוז המטורף של המפלים בקניון נהר הקולומביה. זה היה היום שבו נסעתי הכי מעט ברכב – רק 136 מייל, אבל הלכתי הכי הרבה ברגל: למעלה מ-40,000 צעדים שהצטברו במסלולים השונים.
יצאתי לדרך מוקדם מאוד בבוקר מהמוטל בוונקובר, חציתי את נהר הקולומביה בחזרה אל הגדה הדרומית שלו באורגון, ונכנסתי אל כביש הנוף ההיסטורי של נהר הקולומביה (Historic Columbia River Highway). המטרה שקבעתי לעצמי היום הייתה ברורה: להתמקד במפלים המפורסמים ובירידה אל ערוצי הנחלים הקניוניים, לצד תצפיות פנורמיות מהמצוקים הבזלתיים.
טיפ חשוב למטיילים: קראתי מראש שבגלל הפופולריות המטורפת של הכביש ההיסטורי והצר והמפלים שלאורכו, פועלת באזור מערכת ויסות קהל. החל משעה 9:00 בבוקר, הכניסה לציר עם רכב דורשת הזמנה מראש של אישור מעבר (Permit). מכיוון שהגעתי מוקדם מאוד, עברתי את נקודות הביקורת עוד לפני שהחלו לאכוף את המגבלה ולא נתקלתי בשום חסימה, אבל אם אתם מתכננים ביקור כאן – חובה לברר את הצורך בהזמנת אישור כניסה מראש בהתאם לשעות ההגעה שלכם.
אומנם הגשם לא ירד באותם רגעים, אבל השמיים היו מעוננים בכבדות, מה שרמז על כך שלא בטוח שאזכה לראות זריחה נקייה ויפה מעל הקניון. החלטתי להתקדם בכל זאת אל נקודות התצפית הראשונות.
נקודות התצפית הראשונות מעל הקניון
התחנה הראשונה של הבוקר הייתה ב-Women's Forum State Scenic Viewpoint. זוהי נקודת העצירה שממנה מקבלים את פריים הגלויה המפורסם והאייקוני ביותר של ה-Vista House, היושב על קצה הצוק במרחק. בגלל העננים הכבדים שכיסו את קו האופק במזרח, לא הייתה כאן זריחה צבעונית כמו בצילומים הרשמיים, אבל הנוף של הקניון הדרמטי בשעה מוקדמת כזו היה יפהפה ומרשים בפני עצמו.
משם המשכתי בנסיעה קצרה אל ה-Vista House שב-Crown Point. המבנה ההיסטורי הזה, שנבנה בשנת 1918 כאתר הנצחה לחלוצי אורגון וכנקודת מנוחה למטיילים, בנוי מאבן וממוקם בצורה מושלמת על מצוק בזלת זקוף בגובה של כ-220 מטרים מעל פני המים. הוא מעניק מבט פנורמי רחב ועוצמתי אל עבר ערוץ הנהר הענק שנמתח לשני הכיוונים. עשיתי שם עצירה קצרה לצילומים, וישר חזרתי לרכב כדי להגיע אל היעד המרכזי של הבוקר לפני שיגיעו המוני האנשים.
שרשרת המפלים של כביש הנוף ההיסטורי
המשכתי בנסיעה איטית וזהירה על הכביש הצר והמפותל שעובר בתוך יער ירוק, עבות ולח. המפלים באזור הזה מתחילים להופיע בזה אחר זה ממש בצד הדרך. בקטע הזה בחרתי שלא לעצור פיזית לצילומים, אלא פשוט ליהנות מחוויית הנהיגה: כביש ישן ומפותל עם גשרי בטון ארכיטקטוניים עתיקים שחוצים ערוצי נחל, כשמצד אחד מתנשאים קירות היער והמפלים ומהצד השני נפער קצה המצוק אל הנהר. דרך מדהימה ביופייה, ששום תמונה לא יכולה להעביר את האווירה שבה.
מפלי מולטנומה (Multnomah Falls) והטרק לקניון העליון
הגעתי לרחבת החניה של מפלי מולטנומה בשעה שש וחצי בבוקר. המגרש היה כמעט ריק לחלוטין, היו שם עוד שלוש מכוניות בלבד. מדובר ביתרון עצום, שכן בצהרי היום המקום הזה הופך לצוואר בקבוק בלתי אפשרי ואין שום סיכוי להשיג כאן חניה פנויה.
זהו המפל המפורסם, המצולם והגבוה ביותר במדינת אורגון, הנופל בשני שלבים מגובה אדיר של כ-189 מטרים. המראה של המים הצונחים, כשהגשר הציורי הבנוי מאבן (Benson Bridge) תלוי בדיוק בנקודת המעבר שבין המפל העליון למפל התחתון, הוא מחזה שאסור לפספס. בזכות השעה המוקדמת, המקום היה ריק לחלוטין ממבקרים ויכולתי להעמיד את המצלמה ולצלם בנוחות פריים נקי, בלי המוני אנשים ברקע.
לאחר הצילומים בבסיס המפל, יצאתי להליכה ארוכה ומאתגרת במעלה השביל.
השביל סלול ומטפס בצורה תלולה דרך סדרה של פניות חדות (Switchbacks) בתוך היער. התחנה הראשונה בטיפוס היא גשר בנסון עצמו. המעבר על הגשר מאפשר לעמוד ממש מעל המפל התחתון המשתולל ולהרגיש את רסס המים הקרים על הפנים.
מהגשר המשכתי בטיפוס הרציני והמתמשך לכיוון החלק העליון של הצוק. בקצה העלייה הגבוהה מגיעים לפלטפורמת תצפית קטנה מעץ ובטון הבנויה ממש מעל שפת המפל, ממנה ניתן להביט ישירות למטה אל התהום ואל המים שפורצים מהערוץ וצונחים אל העמק, נקודת מבט מטורפת שאסור לפספס.
לא עצרתי בתצפית, אלא המשכתי לצעוד עמוק יותר אל תוך היער לאורך ערוץ הנחל שמעל המפל (Wahkeena Trail). באזור זה ניתן לראות בבירור את סימני שריפת הענק שפקדה את הקניון לפני מספר שנים; עצי ענק רבים נשרפו, ובעקבות זאת נחשף ערוץ הנחל הקניוני במלוא עוצמתו הטופוגרפית.
השביל מוביל לאורך המים ומאפשר לראות סדרה של מפלים עוצמתיים שחצבו את דרכם בצוקי הבזלת:
מפל Dutchman Falls: מפל מדורג קטן ויפה הזורם על פני סלעי בזלת רחבים.
מפל Wiesendanger Falls: מפל אנכי ומרשים בגובה של כ-15 מטרים הנופל לתוך בריכה נסתרת.
מפל Ecola Falls: המפל העליון ברצף הזה, שוצף ומוקף בצמחייה שמתאוששת מהשריפה.
המשכתי ללכת בשביל וואקינה, שהתחיל בעלייה רצינית נוספת ולאחר מכן עבר למגמת ירידה חדה לכיוון ערוץ נחל שכן, שם נחשפה סדרה נוספת של מפלים מרהיבים: מפל Fairy Falls הציורי, שבו המים מתפזרים כמו מניפה על פני קיר סלע מדורג, ומפלי Wahkeena Falls השוצפים בתחתית הערוץ.
משם, אחרי שהשלמתי את הסיבוב הגדול ביער, חזרתי באותה הדרך, שוב עלייה וירידה חזרה אל נקודת ההתחלה של מפלי מולטנומה. סך הכל השלמתי מסלול הליכה רציף של כמעט 8 מייל (כ-13 קילומטרים) עם עלייה מצטברת של 2,300 פיט (כ-700 מטרים) בגובה, טיול רגלי מאמץ שלקח לי קצת פחות מארבע שעות.
כשחזרתי לתחתית מפלי מולטנומה בשעה שתים עשרה בצהריים, המחזה היה שונה לחלוטין: האתר היה מוצף במאות אנשים, מגרש החניה והאזור של הלוג העתיק היה דחוס ועמוס ברכבים, והכל הרגיש צפוף והמוני מאוד. שמחתי מאוד על ההחלטה להגיע מוקדם.
נקודה חשובה למטיילים: אם הגעתם בשעה עמוסה ואין חניה בכביש ההיסטורי, דעו שישנה אפשרות לחנות את הרכב במגרש חניה גדול הממוקם במרכזו של הכביש הבין-מדינתי 84 (I-84), אליו יש גישה ישירה משני כיווני הנסיעה של הכביש המהיר. משם מוביל שביל הליכה מסודר שעובר במנהרה תת-קרקעית מתחת לפסי הרכבת ישירות אל רחבת המפלים, מבלי להסתבך בפקקים של הכביש הצר.
בדיוק כשחזרתי לרכב, מזג האוויר השתנה לחלוטין בצורה קיצונית. חזית הגשם חלפה מזרחה, העננים התפזרו לגמרי והשמיים הפכו לכחולים ונקיים, לצד התחממות מורגשת של האוויר. תנאים מושלמים להליכה ברגל, למרות שבתוכי עברה מחשבה משעשעת של חבל שזה לא קרה אתמול, כשעליתי להר סנט הלנס בתוך סופת שלג ולא ראיתי מטר קדימה…
קניון אונאונטה (Oneonta Gorge) והטרק אל Triple Falls
המשכתי בנסיעה מזרחה לאורך הקניון והגעתי אל Oneonta Gorge. עצרתי ליד הגשר המשקיף אל הנקיק הצר והעמוק. השביל הפנימי שעובר בתוך המים סגור לחלוטין בשנים האחרונות בשל סכנת מפולות ובטיחות בעקבות נזקי השריפה הגדולה. המקום הזה עורר בי זיכרונות: לפני כ-15 שנה, כשגרנו בפורטלנד, לקחתי את הילדים לתוך הקניון הצר הזה. החוויה שם הייתה מטורפת, אין יותר מדי שביל, פשוט עולים על סלעים וגזעי עצים, הולכים ואפילו שוחים ממש בתוך מי הנהר הקפואים בתוך סדק סלע צר, כשקירות הבזלת סוגרים עליך מלמעלה, עד שמגיעים בסוף למפל נסתר וענק. חוויה משפחתית מיוחדת שלא נשכחת.
משם המשכתי אל Horsetail Falls – מפל יפהפה שקיבל את שמו בשל צורתו המזכירה זנב סוס, והוא נופל בעוצמה ממש בצמוד לרחבת החניה של הכביש.
לא הסתפקתי במבט מהכביש ויצאתי למסלול הליכה נוסף שמטפס מהחניה אל עומק המצוקים.
לאחר עלייה קצרה ביער הגעתי אל מפל Ponytail Falls המיוחד. השביל כאן חוצה ממש מאחורי זרם המים, בתוך גומחה טבעית שנחצבה בקיר הסלע, ומאפשר להביט על המפל מבפנים כלפי חוץ. המשכתי עם השביל שהוביל לנקודת תצפית מרשימה (Overlook) המשקיפה מגובה רב מעל נהר הקולומביה הרחב. מנקודה זו השביל חודר עמוק יותר אל תוך קניון צר, וחוצה את ערוץ הנחל על גשר ברזל תלוי הממוקם ממש מעל המפל האמצעי – Middle Oneonta Falls.
מפה השביל נכנס לעלייה רצינית ומתמשכת עד שהוא מגיע לנקודת התצפית על Triple Falls. זהו מפל ייחודי ומרהיב ביופיו, שבו זרם המים מתפצל בצורה מושלמת לשלושה מפלים נפרדים הצונחים זה לצד זה לתוך התהום. הפעם הקודמת שביקרתי בנקודה הזו הייתה לפני 15 שנה; טיילתי כאן לבד לגמרי בעיצומה של סופת שלג חורפית, שנים רבות לפני שהשריפה האחרונה כילתה ושינתה את פני היער הקיים. אחרי עצירה ארוכה מול שלושת המפלים, חזרתי באותו השביל חזרה מטה אל הכביש ואל הרכב החונה.
סך הכל ההליכה במסלול זה ארכה כ-7 מייל (כ-11 קילומטרים) עם עלייה מצטברת של כ-2,000 פיט (כ-600 מטרים), שלקחו לי כ-3 שעות של צעידה מאומצת.
השביל של מפלי וואקלה (Wahclella Falls)
התחנה הבאה שלי הייתה רחבת החניה המובילה אל ה-Wahclella Falls Trail. יצאתי להליכה לאורך שביל מקסים ונוח יחסית, שעובר בקרקעית של קניון נחל גדול וסגור המוקף קירות סלע עצומים.
השביל מגיע בסופו אל מפל עוצמתי בצורה בלתי רגילה, שחוצב נקיק צר ותלול בתוך סלעי הבזלת השחורים, ומסתחרר בעוצמה אדירה לתוך בריכת מים עמוקה וגדולה מאוד. רציתי מאוד להיכנס לשחייה מרעננת בבריכה הטבעית הזו, אבל מבט בשעון הבהיר לי שאני די קצר בזמן להמשך היום, ומכיוון שהיו באזור גם לא מעט מטיילים אחרים, ויתרתי על הטבילה והמשכתי הלאה.
Bonneville Lock and Dam, תחנת הכוח וחוות הדגים
ממש מול פתח השביל של מפלי וואקלה נמצאת הכניסה לסכר בונוויל (Bonneville Lock and Dam). עצרתי לביקור במתחם הסכר ההידרואלקטרי העצום הזה, החוסם את נהר הקולומביה ומספק חשמל לכל האזור.
מרכז המבקרים כאן ענק ובנוי בצורה מרשימה מאוד. ירדתי אל קומת המרתף, שם מותקנים חלונות צפייה תת-קרקעיים גדולים המאפשרים לראות את הדגים העולים בנהר דרך "סולמות הדגים" המיוחדים שנבנו עבורם כדי לעקוף את הסכר. למרות שאמצע מאי נחשב לתקופה יחסית חלשה ואיטית מבחינת נדידת הדגים, עדיין הצלחתי לראות כמה דגי סלמון עצומים שנלחמו בזרם ועלו למעלה.
משם המשכתי לסיור במבנה תחנת הכוח הסמוך. זהו מחזה הנדסי מרשים ביותר; לעמוד בגלריה העליונה ולהביט למטה על שורת טורבינות הענק המסתובבות בכוח המים, ולחשוב שמבנה מפלצתי זהה לחלוטין נמצא גם בצד השני של הנהר, בשטח מדינת וושינגטון.
התחנה האחרונה במתחם הייתה בחוות גידול הדגים של הנהר (Bonneville Fish Hatchery). היה מעניין מאוד להסתובב בין בריכות הבטון הפתוחות המלאות בהמוני דגים בשלבי גידול שונים, אבל האטרקציה המרכזית שם נמצאת בבריכה צדדית גדולה המוקפת בצמחייה: שם שוחים דגי החדקן הענקיים (Sturgeon), דגים פרה-היסטוריים עצומים שמגיעים לאורך מטורף של כ-3 מטרים, ונראים כמו מפלצות מים מתוקות ששטות באטיות ממש מתחת לפני המים.
סיכום הקולומביה גורג' ונסיעה לסילבר פאלס
כאן הסתיים הביקור שלי לאורך קניון נהר הקולומביה. יש עוד המון מקומות, תצפיות ומפלים נסתרים לבקר בהם באזור המטורף הזה, הן בגדה הדרומית של אורגון והן בגדה הצפונית השייכת למדינת וושינגטון, פשוט אי אפשר להספיק את הכל בטיול אחד. מכיוון שגרתי באזור פורטלנד בעבר והכרתי את המקומות היטב, לא הרגשתי תחושת פספוס, וידעתי שאתמקד ביעדים הבאים של המסע.
המלצות למטיילים אחרים שמתכננים מסלול באזור: אם יש לכם זמן, מומלץ בחום להשקיע באזור הקניון לפחות יומיים מלאים. כדאי להמשיך מזרחה לאורך הנהר אל עיר הגולשים הוד ריבר (Hood River), ומשם לעלות דרומה על כביש 35 המדהים המטפס אל עבר הר הוד (Mount Hood) הגבוה והמושלג.
כמו כן, אל תפספסו את הצד הצפוני של הנהר, בשטח מדינת וושינגטון, שמציע נופים פראיים ומסלולים מעולים.
הנה כמה נקודות עניין בולטות בצד הצפוני של הנהר ובעומק ההרים לכיוון הר סנט הלנס שכדאי לשלב:
מצודת Fort Vancouver National Historic Site – אתר היסטורי משוחזר של תחנת המסחר המקורית של חברת מפרץ הדסון.
תצפית Cape Horn Overlook – תצפית מצוקים דרמטית מעל הנהר בצד של וושינגטון.
הליכה ל Beacon Rock – מונוליט בזלת עצום שניתן לטפס לקצהו בשביל מדרגות תלוי הבנוי על דופן הצוק.
ביקור ב Columbia Gorge Museum – מוזיאון יפה המתמקד בהיסטוריה של הקניון בעיירה סטיבנסון.
מפלי Panther Creek Falls – מפל נסתר ומדהים ביופיו בלב היער הלאומי.
תצפית Red Mountain Fire Lookout – מגדל תצפית אש ישן המעניק נוף פנורמי על פני ההרים הגעשיים באזור.
מערת Guler Ice Caves – מערות צינור לבה תת-קרקעיות שבהן נשמרים נטיפי קרח לאורך השנה.
מפלי Lower Lewis River Falls – מפל רחב ידיים ועוצמתי במיוחד השוכן עמוק ביערות הבתוליים.
מערת Ape Cave Interpretive Site – אחד מצינורות הלבה הרציפים והארוכים ביותר בצפון אמריקה, המאפשר הליכה ארוכה בבטן האדמה. בעבר ביקרתי פה פעמיים ואני זוכר את ההליכה הארוכה של מספר שעות במנהרת לבה כחוויה ממש מיוחדת. לפי מה שהבנתי, כיום יש צורך בהזמנת כניסה.
בשעה חמש אחרי הצהריים סיימתי את הביקור באזור הסכר והייתי צריך לנסוע לכיוון מקום הלינה שלי והיעד לטיול של הבוקר למחרת: פארק המדינה סילבר פאלס (Silver Falls State Park).
בחרתי במודע לעקוף את העיר פורטלנד ולא להיכנס אליה; בשעה זו של חמש בערב כבישי הגישה של העיר עמוסים לחלוטין בפקקי תנועה כבדים של סוף יום העבודה, ולא היה לי שום עניין להעביר את הזמן בעמידה בפקקים עמוסים. מכיוון שגרתי בתוך העיר בעבר וביקרתי בה שוב לפני כ-5 שנים, הרשיתי לעצמי לדלג עליה הפעם מבלי להרגיש חרטה, ונשמור את העיר לפעמים הבאות.
חתכתי בכבישים צדדיים דרום-מזרחה והגעתי אל פארק המדינה סילבר פאלס ממש לקראת שעות השקיעה.
נכנסתי אל חניון הקמפינג היפה והמטופח של הפארק, התארגנתי בנחת על ארוחת ערב טובה מול הרכב, ונהניתי להעביר את הזמן באטיות וברוגע כשהאור הולך ונמוג לתוך הלילה השקט של היער.
זה היה סופו של היום התשיעי למסע – יום שהוקדש כולו לעוצמה הפראית של המפלים, הקניונים והנופים הייחודיים של נהר הקולומביה הגדול.
מחר מחכה לי שרשרת מפלים מסוג אחר לגמרי.
מעט תמונות נוספות מהאזור היפה הזה:
תגובות