טיול נבדה אורגון, יום 2 (חלק א'): מכרוביות אבן אל שולי השממה

מאי 2026. פותח את הבוקר השני רחוק מהכביש הראשי, בתוך השקט המדברי שליווה אותי כל הלילה.

אחרי לילה שקט ומבודד בשביל הצדדי שבו תפסתי מרחק מרכבי השטח, פתחתי את הבוקר בביקור קצר באזור הרשמי של הדיונות של Sand Mountain. בלילה הרוח מחקה מעל דיונת החול את סימני הגלגלים של רכבי השטח, והמראה של הדיונה הענקית הזו באור ראשון הוא פשוט מחזה מרהיב. רק שרואים את הרכבים ליד תחתית הדיונה מבינים כמה הדיונה גבוהה.

מהדיונות חזרתי להגה ונסעתי מזרחה דרך העיירה הגדולה של האזור פולון (Fallon), ומשם המשכתי לעלות צפונה לכיוון לובלוק (Lovelock) שיושבת על ציר I-80. כנראה כמו כל מי שמגיע לכאן בפעם הראשונה גם אני הייתי די מופתע: המדבר הצחיח והיבש מתחלף פתאום באזור חקלאי גדול ירוק ושופע, מוצף במים.

מאיפה כל המים האלה באמצע השממה? הסוד של האזור הזה הוא נהר המבולדט (Humboldt River). הנהר הייחודי הזה זורם ממזרח נבאדה ומסתיים בדיוק כאן, במה שנקרא "אגן המבולדט" (Humboldt Sink). החקלאים באזור הקימו רשת של תעלות ומאגרים (כמו מאגר Rye Patch) שמנצלים את מימי הנהר ומים שמגיעים מהפשרת השלגים של הרי המזרח, כדי להפוך את האדמה המדברית הזו לעמק חקלאי פורה.

ליד האזור של בלובלוק היו לי שני יעדים מרכזיים שליקטתי לאורך השנים בסימון נקודות ב google map אז נסעתי לבקר בהם.

הראשון היה Lovelock Cave (מערת לובלוק). המקום הזה הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המעניינים של האזור. מדובר במערה ששימשה את הילידים האמריקאים (בני פאיוט) במשך אלפי שנים. בתחילת המאה ה-20 גילו בה חוקרים אוצרות מטורפים שנשמרו בצורה מושלמת בזכות היובש של המערה: סלי קש, בגדים, ואפילו את "פיתיונות הברווזים" המפורסמים העשויים מקני סוף, פיתיונות הציד העתיקים ביותר בעולם. כיום, המערה עצמה לא מאוד מרשימה, היא לא גדולה ואין פה שם מוצגים אבל מעניין לבקר פה.

לאחר הביקור במערה הלכתי למקום שהיה מסומן במפה שלי שהיה לא רחוק. לא זכרתי מה יש במקום הזה, פשוט היה לי סימון במפה אבל לא ידעתי מה יש שם אז הלכתי לכיוונו.

נסעתי עם הג'יפ לראש הצוק שליד הסימן, ומשם הליכה רגלית קצרה עד לנקודה במפה, שם ראיתי את הסלעים. המראה של הסלעים הוא ממש מיוחד, מעולם לא ראיתי סלעים כאילה.

הסלעים נקראים Cauliflower Rock (סלע הכרובית). זהו אתר גיאולוגי ייחודי ולא מאוד מוכר (לא מופיע בגוגל מאפ), שבו הטבע יצר תצורות סלע מדהימות. הסלעים כאן עשויים מטופה (Tufa), משקעי גיר שנוצרו מתחת למים בתקופה שבה אגם להונטן הפרהיסטורי (Lake Lahontan) כיסה את כל נבאדה. כשמי האגם התייבשו, הם הותירו אחריהם את הצוקים האלה, שנראים במדויק כמו ראשי כרובית ענקיים מאבן.

מהצוקים המשכתי בנסיעה לבקר בנקודת עבר מעניינת. עצרתי לראות את חץ הניווט למטוסים (Aviation Navigation Arrow). זו שארית היסטורית מדהימה מתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, אז בנו חצי בטון ענקיים על הקרקע כדי שטייסי דואר האוויר הראשונים יוכלו לנווט באמריקה מחוף לחוף. אני יודע שיש עוד הרבה חיצי ניווט בכל המערב אבל זו הפעם הראשונה שראיתי אחד כזה. משם המשכתי עוד קצת כדי לראות את סלע The Tombstone (המצבה), צורת סלע מרשימה ובולטת שבאמת נראית כמו מצבה ענקית שמישהו תקע בלב המדבר.

עליתי מחדש על I-80 והמשכתי בנסיעה צפונה, ירדתי מהכביש הראשי ועברתי דרך העיירה ווינמוקה (Winnemucca), ממנה חתכתי שמאלה לדרכים המרוחקות והנידחות באמת שמובילות עמוק אל צפון-מערב מדינת נבאדה, כביש 140 לכיוון Denio Junction, ממש על הגבול עם אורגון.

הגעתי לצומת שוממת שיש בה תחנת דלק ומלון דרכים שנראה לקוח מסרט בשנות השישים. המקום הזה הוא נקודת המפגש האחרונה עם הציוויליזציה. עצרתי שם, מילאתי את מיכל הדלק עד הסוף, כי ידעתי שזו תחנת הדלק האחרונה שלי לפני שאני עוזב את האספלט לחלוטין ונכנס לעומק השטח, אל ההרים הפראיים של Onion Valley.

הפרק הבא (חלק ב' של היום השני) יוקדש כולו לחלק השני של היום השני של הטיול: הירידה מהכביש ונסיעת שטח ארוכה לתוך ההרים והאגמים הנסתרים של Onion Valley, שנמשכה ללילה ולתוך היום למחרת.

יש למה לצפות…