קוסטה ריקה - המדריך המלא לתכנון טיול מושלם (חלק שלישי, לה-פורטונה וטמרינדו)

קוסטה ריקה מנקודת המבט שלנו: חלק ג' – לה פורטונה וטמרינדו

בבלוגים הקודמים בסדרה התחלנו מהבסיס: בחלק הראשון עשינו סדר בכל מה שקשור ללוגיסטיקה, תקציב וטיפים לתכנון, ובחלק השני יצאנו לדרך עם הנחיתה, הביקור בהר הגעש פואס והחופים של מנואל אנטוניו. עכשיו, הגענו לחלק השלישי והאחרון של המסע שלנו, שבו נצלול אל הלב הפועם של האדרנלין והטבע בלה פורטונה, ונסיים בשקיעות הזהובות של טמרינדו.

קוסטה ריקה היא מדינה שהבינה מזמן שהנכס הכי גדול שלה הוא הטבע. אחרי שחווינו את הג'ונגלים של החוף הפסיפי, בבלוג הזה אני מזמין אתכם להצטרף אלינו להמשך המסע, אל אזור הר הגעש ארנל המרשים ואל עיירות הגלישה של חצי האי ניקויה. זהו תיאור מסודר ומפורט של החוויה האישית שלנו מתחילת 2023: איפה בחרנו לישון, אילו אטרקציות בלה פורטונה הן באמת "חובה", ואיך מסכמים 11 ימים אינטנסיביים של "פורה וידה" (Pura Vida).

המסלול שלנו נבנה סביב מצפן אחד ברור: למקסם את החוויה למרות אילוצי הזמן. בחלק הזה נתמקד באיזון שבין הרפתקאות האקסטרים של הגשרים התלויים והמפלים, לבין הרוגע המוחלט במעיינות החמים והחופים הפתוחים של צפון המדינה.

שילוב של שלושת הבלוגים יחד, המדריך הלוגיסטי (חלק ראשון), הפירוט על פואס ומנואל אנטוניו (חלק שני), והפרק שלפניכם על לה פורטונה וטמרינדו (חלק שלישי), יספק לכם את התמונה המלאה והמדויק ביותר לבניית הטיול המושלם עבורכם.

הרכב הטיול: 2 משפחות הורים וילדים מתבגרים (16-21), שכרנו 2 רכבים

המשך הטיול שלנו.

תוכן עניינים של הבלוג השלישי בסדרה:

• קוסטה ריקה מנקודת המבט שלנו: חלק ג' – לה פורטונה וטמרינדו

• האזור של לה פורטונה:

  • המסע צפונה: מהחוף הפסיפי אל לב הג'ונגל של לה פורטונה

  • לה פורטונה והר הגעש ארנל: השער לעולם של הרפתקאות

  • הר הגעש ארנל (Arenal Volcano)

  • מעיינות חמים (Hot Springs)

  • צפייה בבעלי חיים: הסוד הוא במדריך (ובטלסקופ)

  • אגם ארנל (Lake Arenal)

  • פארק הגשרים התלויים (Mistico Hanging Bridges)

  • מפל לה פורטונה (La Fortuna Waterfall): עוצמה של טבע ב-500 מדרגות

  • פארק "ארנל 1968" (Arenal 1968): ללכת על הלבה

  • ריו סלסטה (Rio Celeste)

  • לה פורטונה או מונטוורדה? הדילמה הגדולה

• האזור של טמרינדו:

  • נסיעה מלה פורטונה לאזור של טמרינדו

  • הריזורט בחוף הפסיפי: יוקרה, מרחבים וטבע

  • צפייה בבעלי חיים: מהג'ונגל ועד לקו המים

  • טמרינדו (Tamarindo): בירת הגלישה והשקיעות של גואנקסטה

  • סיור שייט בנהר: הצצה אל המנגרובים של טמרינדו

• הדרך חזרה: מטמרינדו לסן חוזה והפרידה מקוסטה ריקה

• סיכום המסע: קוסטה ריקה – מדינה של פעם בחיים (ועם טעם של עוד)

המסע צפונה: מהחוף הפסיפי אל לב הג'ונגל של לה פורטונה

ההגעה ממנואל אנטוניו שבחוף ללה פורטונה בהרים הייתה אחד האתגרים הלוגיסטיים הגדולים בטיול: מרתון של 7.5 שעות בכבישים מפותלים ועמוסים, שהחל בעצירת "טעם של בית" בחאקו והסתיים בנהיגה מותחת בערפל סמיך וחושך מוחלט. למרות הדרך המאתגרת, ברגע שהגענו סוף סוף ליעדנו, הבנו שהנוף הדרמטי של הר הגעש והאווירה הייחודית באזור מצדיקים כל רגע של נסיעה.

הפיצוי המושלם: מלון Baldi Hot Springs Hotel Resort & Spa

למרות ההגעה המאוחרת, המפגש עם המלון בלה פורטונה השכיח מאיתנו את תלאות הדרך ברגע. מלון Baldi הוא לא רק מקום לינה, אלא קומפלקס ענק של פינוק והרפתקאות. המלון מפורסם בזכות 25 בריכות המעיינות החמים שלו, המגיעות בטמפרטורות שונות ומוקפות בצמחייה טרופית עשירה, אבל גולת הכותרת למשפחות (ולצעירים בנפשם) היא פארק המים המטורף שבו. יש כאן מגלשות מים ענקיות ומהירות שזורמות ישירות לתוך המים הטרמיים החמים, שילוב מושלם של אדרנלין ומרגוע. אין ספק שזו הייתה הדרך הטובה ביותר להתאושש מהנסיעה הארוכה ולהיכנס לאווירה של אזור הארנל.

לה פורטונה והר הגעש ארנל: השער לעולם של הרפתקאות

עבור מטיילים רבים המגיעים לקוסטה ריקה, אזור ארנל (Arenal) הוא אחד היעדים הטובים ביותר ובגדר "תחנת חובה" בתכנון הטיול. כשמדברים על ביקור ב"הר הגעש ארנל", הכוונה היא בדרך כלל לאזור סביב העיירה לה פורטונה (La Fortuna), המהווה את המרכז הלוגיסטי והתיירותי של כל האזור.

העיירה לה פורטונה: ויב מקומי בלב התיירות

אנחנו מאוד אהבנו את לה פורטונה. למרות שמדובר ביעד תיירותי מרכזי, העיירה עדיין מצליחה לשמור על מראה ותחושה עם המון "וויב" מקומי אותנטי.

לה פורטונה היא עיירה קטנה השוכנת מזרחית להר הגעש ארנל,  הר געש פעיל (הנמצא תחת הגנה של שירות הפארקים הלאומיים). בעיירה תוכלו למצוא את כל מה שמטייל צריך:

• שירותי תיירות: שפע של מסעדות, סוכנויות להזמנת אטרקציות, סניפים של חברות השכרת רכב, תחנות דלק וחנויות מכל סוג.

• תחבורה: נקודת יציאה נוחה לאוטובוסים, מוניות ושירותי הסעות.

אפשרויות לינה: מכל הסוגים ובכל הרמות

אפשרויות הלינה מפוזרות בכל אזור העיירה ובכל רמות המחיר:

• בעיירה ובסביבתה הקרובה: תוכלו למצוא גסטהאוסים קטנים, מלונות צנועים ודירות אירוח (Airbnb).

• מחוץ לעיירה: המלונות המפוארים והיקרים יותר, הריזורטים, אתרי הספא ואתרי המעיינות החמים המפורסמים, נמצאים ברובם לא רחוק מחוץ לעיירה, בעיקר מצפון על כביש 142.

גן עדן של פעילויות (חוץ מחופים...)

האזור הזה מציע כנראה את כל מה שיש לקוסטה ריקה להציע, חוץ מאשר חופים. כאן תוכלו ליהנות מהג'ונגל לצד תצפיות מרהיבות על הר הגעש ארנל. רשימת הפעילויות היא אינסופית:

• טבע ונוף: מסלולי הליכה, צפייה בבעלי חיים, מפלים וגשרים תלויים.

• אדרנלין: אומגות (Zipline), טיולי טרקטורונים (ATV), רכיבה על סוסים ורפטינג.

• מרגוע: המעיינות החמים המפורסמים המזינים את הבריכות הטרמיות באזור.

חשוב להבין: חלק גדול מהאטרקציות והפעילויות התיירותיות אינן נמצאות בתוך שטח הפארק הלאומי עצמו, אלא באזורים המקיפים את ההר ואת העיירה. לה פורטונה היא השער לכל השפע הזה.

לוגיסטיקה וטיפים לדרך

לה פורטונה ממוקמת כ-130 ק"מ צפונית-מזרחית לבירה סן חוסה.

• זמן נסיעה: הנסיעה אמורה לקחת בין 3 ל-4 שעות, אך אל תצפו לאוטוסטרדות. כמו כמעט בכל מקום בקוסטה ריקה, הכבישים עלולים להיות צרים ומפותלים, והם עוברים דרך כפרים ועיירות קטנות.

• הניסיון שלנו: לא משנה מה ה-Waze יגיד לכם לגבי הזמן, בפועל הנסיעה תמיד לוקחת יותר זמן.

מחשבות: תיירות, קהל ומחירים

מכיוון שלה פורטונה היא אזור תיירותי מובהק, יש לקחת בחשבון שני דברים: קהל ומחירים.

• זהו יעד מבוקש מאוד, ולכן עליכם לצפות למטיילים רבים סביבכם. חלק מהאתרים עלולים להיות עמוסים מאוד, בעוד שאחרים ירגישו פחות צפופים.

• המחירים באזור נוטים להיות גבוהים יותר בשל הביקוש.

ההמלצה שלי: הזמינו את המלון שלכם זמן רב מראש, ואני ממליץ בחום להזמין גם את האטרקציות והפעילויות ברגע שאתם סגורים על התאריכים שלכם באזור, כדי להבטיח לעצמכם מקום.

הר הגעש ארנל (Arenal Volcano)

עם פסגה בגובה של 1,670 מטרים וצורת חרוט קלאסית ומושלמת, הארנל הוא אחד מסימני ההיכר הבולטים מבין הרי הגעש הרבים של קוסטה ריקה.

הר הגעש התפרץ בשנת 1968, אחרי מאות שנים שבהן נחשב לרדום. הייתה זו התפרצות צדית מסיבית שנמשכה מספר ימים וכיסתה את האזור כולו בלבה ובאפר געשי, אירוע טרגי שבו איבדו את חייהם 73 בני אדם. מאז אותה שנה, ההר נחשב לפעיל מאוד, כאשר ההתפרצות האחרונה שלו נרשמה בשנת 2010.

הפארק הלאומי ארנל מקיף את הר הגעש, ובו תוכלו למצוא מספר אפשרויות למסלולי הליכה בבסיס ההר. חשוב לדעת כי הטיפוס על ההר עצמו אינו חוקי ומסוכן.

מעיינות חמים (Hot Springs)

באזור הארנל ישנם מעיינות חמים רבים, אך חשוב לדעת שמלבד מקום אחד*, כולם נמצאים בבעלות פרטית והכניסה אליהם היא בתשלום. ישנן רמות שונות של אתרי נופש (Resorts), ובאופן כללי, ככל שהמקום יקר יותר, כך הוא נחשב לאיכותי יותר, וחלקם עשויים להיות יקרים מאוד. ברוב האתרים ניתן לרכוש כרטיס כניסה יומי (Day Pass), אך ניתן גם להזמין חדר באחד המלונות הללו, מה שיעניק לכם גישה חופשית למעיינות ללא הגבלה.

הבחירה שלנו: Baldi Hot Springs

אנחנו בחרנו ללון במלון Baldi, שיש בו שפע של בריכות טרמיות, מסעדות וברים. בחרנו בו כי רצינו בעיקר לטייל במהלך היום וליהנות מהבריכות החמות בשעות אחר הצהריים והערב. בנוסף, יש במקום מתחם מגלשות מים נהדר, מה שהיה יתרון גדול עבורנו כשטיילנו עם ילדים. המחיר היחסית נוח היה שיקול נוסף. בסך הכל נהנינו מאוד מהשהות במלון, למרות שצריך לקחת בחשבון שהמקום עלול להיות עמוס מאוד (Overcrowded) והמוני, באורחי המלון ובמבקרים רבים שמגיעים ליום אחד. יש במקום מסעדה, ניצלנו אותה בעיקר לארוחות בוקר, בערב אכלנו בעיר הקרובה.

אופציות נוספות:

• Tabacon Hot Springs: נחשב למעיינות החמים היוקרתיים ביותר בארנל. המקום יקר מאוד, ואם אני זוכר נכון, הכניסה היא למבוגרים בלבד.

• ישנם עוד ריזורטים רבים של מעיינות חמים באזור, ברמות מחיר וסגנונות משתנים.

המקום החינמי: המעיינות של המקומיים*

קיים מקום אחד שבו ניתן ליהנות מהמים החמים בחינם (יש לתת טיפ קטן לשומר בחנייה). המיקום נמצא ממש בכניסה ל-Tabacon Hot Springs, על כביש 142 (צפונית ללה פורטונה). מחנים את הרכב לצד הדרך ויורדים ברגל אל מתחת לגשר. כאן זורמים המים החמים שיוצאים מריזורט טבקון אל תוך הנחל, וניתן ליהנות מבריכות מים חמים קטנות בטבע. שימו לב שהמקום תמיד עמוס בתיירים ומקומיים כאחד.

צפייה בבעלי חיים: הסוד הוא במדריך (ובטלסקופ)

קוסטה ריקה היא גן עדן לחובבי חיות, אבל כפי שלמדנו מהר מאוד, הג'ונגל יודע להסוות היטב את תושביו.

הגענו ללה פורטונה אחרי ששהינו מספר ימים במנואל אנטוניו, שם כבר ראינו המון חיות בר וטבע. זו הסיבה שבגללה בחרנו שלא לקחת בלה פורטונה סיור מיוחד לצפייה בבעלי חיים, ולא ביקרנו במקלטים לחיות או בפארקים ייעודיים לצפייה בעצלנים.

ברוב המקרים, הסיכוי הטוב ביותר להבחין בחיות בר הוא בשעות הבוקר המוקדמות. אני יצאתי לנסיעה בשעות הזריחה בכבישים צדדיים והצלחתי לראות לא מעט ציפורים ובעלי חיים. בנוסף, מוקדם בבוקר יש לכם סיכוי גבוה יותר לראות את הר הגעש ארנל נקי מעננים; במהלך השהות שלנו שם, זה קרה רק ביום אחד.

המדריך: העין שרואה הכל

צפייה בבעלי חיים היא לא ביקור בגן חיות; החיות נעות בחופשיות והחוויה שלכם תלויה במה שתצליחו לאתר באותו רגע. למרות שניתן לטייל באופן עצמאי, אנחנו ממליצים בחום לשכור מדריך מקצועי, במיוחד באתרים כמו הגשרים התלויים (Mistico).

• המדריכים מצוידים בטלסקופים מקצועיים על חצובות, שמאפשרים לראות פרטים קטנים ממרחק עצום.

• בזכות המדריך, זכינו לראות עצלנים (Sloths) שתלויים גבוה בצמרות העצים, נחשים שמתמזגים באופן מושלם עם הענפים, ולטאות צבעוניות שהעין שלנו פשוט הייתה מפספסת.

מה ראינו באזור לה פורטונה?

העושר הביולוגי כאן מדהים, ובכל רגע אפשר להיתקל במשהו חדש:

• עצלנים: זהו אחד האזורים הטובים ביותר לראות אותם. ראינו עצלנים משני סוגים (שתי אצבעות ושלוש אצבעות), חלקם ישנו בנחת וחלקם היו בתנועה אטית ומרהיבה.

• ציפורים: אזור ארנל הוא מוקד עלייה לרגל לצפרים. ראינו את הטוקן (Toucan) המפורסם עם המקור הצבעוני, וצופיות (Hummingbirds) זריזות שמרחפות ליד הפרחים.

• קופים: קופי השאגן (Howler Monkeys) ידועים בקולות הנהמה העוצמתיים שלהם שנשמעים למרחקים, ולצידם ראינו גם קופי קפוצ'ין חכמים וסקרנים.

• חיות אחרות: נחשים קטנים וצבעוניים (חלקם ארסיים מאוד, לכן חשוב להישאר על השבילים!), איגואנות ענק שרובצות בשמש, ואפילו חוטמנים (Coati) שמתרוצצים בצידי הדרכים.

אגם ארנל (Lake Arenal)

האגם הגדול ביותר בקוסטה ריקה שוכן למרגלות הר הגעש ארנל. זהו אגם מלאכותי (מעשה ידי אדם), הסכר שלו ממוקם כ-17 ק"מ צפונית לעיירה לה פורטונה והוא מספק כ-15 אחוזים מתצרוכת האנרגיה של המדינה כולה. כאשר האגם הורחב בשנת 1978, הכפר המקורי "ארנל" וכמה כפרים נוספים הוצפו לחלוטין ונשארו מתחת לפני המים.

לא רחוק מלה פורטונה תוכלו למצוא אפשרויות רבות לסיורי שייט על האגם. האגם עצמו משתרע לאורך של כ-30 ק"מ (18 מייל), ולאורך חופיו פזורות מספר עיירות המציעות אטרקציות תיירותיות נוספות.

פארק הגשרים התלויים (Mistico Hanging Bridges)

הביקור בפארק Mistico Arenal Hanging Bridges היה עבורנו אחת החוויות הכייפיות המרשימות והמהנות ביותר באזור לה פורטונה. הפארק, שנמצא במרחק נסיעה קצר מהעיירה ומהר הגעש, מציע שילוב מושלם בין טיול בטבע פראי לבין הנדסה מרשימה המאפשרת הצצה נדירה לחיים בצמרות העצים של יער הגשם.

המסלול: בין שמיים לארץ

הפארק כולל מסלול הליכה מעגלי ונוח באורך של כ-3.2 קילומטרים. השביל סלול ברובו ועובר בתוך יער גשם עבות, אבל גולת הכותרת היא כמובן הגשרים:

• 16 גשרים בסך הכל: המסלול כולל 10 גשרים קבועים ו-6 גשרים תלויים ענקיים.

• הגשרים התלויים: אלו הם גשרים ארוכים התלויים מעל קניונים עמוקים ונהרות. הגשר הגבוה ביותר תלוי בגובה של 45 מטרים מעל פני הקרקע, והארוך שבהם נמתח לאורך של כ-100 מטרים.

• נקודת המבט: ההליכה על הגשרים התלויים מאפשרת לראות את הג'ונגל מזווית של ציפור. זהו רגע מיוחד שבו אפשר לעצור (אם אתם לא חוששים מגבהים) ולהביט אל תוך צמרות העצים העמוסות בצמחייה טרופית.

המדריך: ההבדל שבין לראות "ירוק" לבין לראות "חיים"

בפארק מיסטיקו, החלטנו לקחת סיור מודרך, וזו הייתה החלטה נבונה.

• העין המקצועית: המדריך שלנו הצליח לאתר בעלי חיים שאנחנו היינו מפספסים בוודאות. הוא זיהה נחשים קטנים וצבעוניים שנחים על ענפים, עכבישים מיוחדים, וכמובן עצלנים וקופים שהסתתרו היטב בתוך הסבך.

• הציוד: המדריכים מגיעים עם טלסקופ מקצועי על חצובה. מעבר לעובדה שאפשר לראות דרכו את החיות בפירוט מדהים, המדריך עזר לנו לצלם תמונות "קלוז-אפ" נפלאות דרך העינית של הטלסקופ, מזכרת מושלמת שנראית מקצועית לגמרי.

צילומים ותצפיות

מעבר לבעלי החיים, מהגשרים התלויים נשקפים נופים פנורמיים מרהיבים של הר הגעש ארנל (בימים שבהם הוא לא מכוסה בעננים). מדובר באחת הנקודות הפוטוגניות ביותר באזור, ושילוב הגשר התלוי עם הר הגעש ברקע יוצר תמונה של פעם בחיים.

מידע פרקטי וטיפים לביקור:

• הזמנה מראש: הפארק פופולרי מאוד ומספר המבקרים (במיוחד עם מדריך) מוגבל. מומלץ מאוד להזמין כרטיסים וסיור מראש דרך האתר או סוכנות.

• לבוש: למרות שהמסלול נוח, חובה לנעול נעלי הליכה סגורות. הכניסה עם כפכפים או סנדלים פתוחים אסורה מטעמי בטיחות (הגנה מפני חרקים או החלקה).

• זמן הביקור: המסלול לוקח בין שעתיים לשלוש שעות, תלוי בקצב ההליכה וכמות העצירות לצפייה בחיות.

• מזג אוויר: אנחנו ביקרנו ביום גשום, מה שהוסיף לאווירה הקסומה של יער הגשם, אבל הצריך מאיתנו להצטייד במעילי גשם/פונצ'ו.

• זמן הביקור: תכננו על כשלוש - ארבע שעות ביקור.

מחשבות לסיכום: פארק מיסטיקו (Mistico)

פארק הגשרים התלויים מיסטיקו הוא אחד הפארקים המפותחים והמושקעים ביותר שביקרנו בהם, ולדעתי הוא בהחלט שווה ביקור אם אתם נמצאים באזור ארנל.

הפארק מרגיש מעט "נקי" ומסודר מדי, כל השבילים סלולים וכוללים מעקות בטיחות, והתשתיות של הגשרים נראות חדישות יחסית, מתוחזקות היטב ובטוחות מאוד. חשוב להבין שזו לא חוויה של "טבע פראי" במלוא מובן המילה; השבילים סלולים וישנם אנשים רבים מסביב. אנחנו לא ראינו כאן כמות גדולה של בעלי חיים, אבל זה היה המצב גם בטיולי ג'ונגל אחרים שעשינו באזור לה פורטונה.

בשורה התחתונה: אם תגיעו עם הציפיות הנכונות, תיהנו מאוד. זוהי פעילות נהדרת למשפחות ואפשרות לטיול רגלי נעים ויפה בתוך יער הגשם.

מפל לה פורטונה (La Fortuna Waterfall): עוצמה של טבע ב-500 מדרגות

אם יש מקום אחד שממחיש את העוצמה המתפרצת של הטבע בקוסטה ריקה, זהו ללא ספק מפל לה פורטונה. המפל, שגובהו כ-70 מטרים, נופל בבת אחת מתוך ג'ונגל ירוק עבות לתוך בריכה טבעית מרהיבה, והוא נחשב לאחת האטרקציות המצולמות והאהובות ביותר באזור הארנל.

המסע אל תחתית המפל

הביקור במפל הוא לא רק תצפית, אלא חוויה גופנית של ממש. כדי להגיע לנקודה שבה אפשר להרגיש את רסס המים על הפנים, עליכם לצלוח את "מסלול המדרגות":

• 500 מדרגות: מהכניסה לשמורה ועד לבריכה בתחתית המפל ישנן כ-500 מדרגות סלולות ונוחות יחסית. הירידה לוקחת בסביבות 15-20 דקות והיא מלווה בנופים יפהפיים של הקניון והצמחייה מסביב.

• האתגר האמיתי: זכרו שכל מדרגה שירדתם, תצטרכו לעלות בדרך חזרה. העלייה היא החלק המאתגר, במיוחד בלחות הגבוהה של האזור, ולכן כדאי לקחת אותה באיזי ולהצטייד במים.

הגעה למטה: מפגש עם כוח המים

ברגע שמגיעים לתחתית, המראה הוא פשוט מהפנט. זרם המים אדיר ויוצר רעש לבן שמשכיח את כל העולם שבחוץ.

• שחייה בבריכה: ניתן להיכנס למים בבריכה הגדולה שנוצרת בתחתית המפל. המים קרירים מאוד (בניגוד למעיינות החמים באזור), מה שמהווה ריענון מושלם אחרי ההליכה.

• זהירות: הזרם קרוב למקום נפילת המים הוא חזק מאוד ומסוכן. ישנם אזורים מסומנים שבהם בטוח לשחות, וכדאי להישמע להוראות הבטיחות.

• הנהר הסמוך: אם הבריכה המרכזית מרגישה לכם עמוסה או שהזרם חזק מדי, ניתן להמשיך כמה מטרים הלאה לאורך הנהר הזורם מהמפל. שם המים רגועים יותר וניתן לשכשך בנחת בין הסלעים.

מידע פרקטי וטיפים לביקור:

• מתקנים: בכניסה לאתר (למעלה) תמצאו מתקנים מסודרים מאוד הכוללים שירותים, מלתחות, לוקרים לאחסון ציוד, חנות מזכרות ומסעדה. כדאי להחליף לבגדי ים כבר למעלה.

• עלויות: הכניסה למפל היא בתשלום (כ-18 דולר למבוגר בזמן הביקור שלנו). הכסף משמש לתחזוקת השבילים והפארק, המנוהל על ידי עמותה מקומית ללא מטרות רווח.

• מה להביא: נעלי הליכה נוחות (חובה למדרגות), בגד ים, מגבת, ומים לשתייה. אם יש לכם נעלי מים, זה יתרון גדול לכניסה לנהר בין הסלעים.

• זמן הגעה: המקום פופולרי מאוד. כדי ליהנות מהמפל עם פחות קהל, מומלץ להגיע מוקדם בבוקר (האתר נפתח ב-8:00) או לקראת שעת הסגירה.

סיכום החוויה: למרות המאמץ הפיזי שבעלייה חזרה, מפל לה פורטונה הוא אתר שלא כדאי לוותר עליו. השילוב בין הצבע הירוק העמוק של הג'ונגל לבין הלובן של המים הנופלים יוצר רגע של חיבור אמיתי לטבע הפראי של קוסטה ריקה.

פארק "ארנל 1968" (Arenal 1968): ללכת על הלבה

אחד הדברים המרתקים ביותר באזור לה פורטונה הוא היכולת ללכת ממש במקום שבו זרמה לבה רותחת בעבר. עבורנו, ההליכה במסלולים שלמרגלות הר הגעש הייתה הדרך הטובה ביותר להרגיש את העוצמה של הטבע ואת ההיסטוריה הדרמטית של האזור.

הגישה למסלול "ארנל 1968" נמצאת במרחק של כ-30 דקות נסיעה צפונית ללה פורטונה. ממרכז העיירה לה פורטונה, סעו צפונה על כביש 142 לכיוון אגם ארנל. אחרי כ-13 ק"מ, פנו שמאלה לכביש המוביל לכיוון הפארק הלאומי ארנל (Arenal National Park). לאחר נסיעה של כ-1.4 ק"מ נוספים במורד הדרך, תראו את הכניסה לאתר מצד שמאל שלכם.

שימו לב: אל תתבלבלו עם הכניסה הרשמית של הפארק הלאומי ארנל, שנמצאת במרחק נסיעה קצר בהמשך אותו הכביש. אלו שני אתרים נפרדים המציעים מסלולים דומים אך שונים.

האתר פתוח מדי יום בין השעות 08:00 ל-17:00 (כניסה אחרונה ב-16:00). עלות כניסה: 23 דולר לאדם.

לא קנינו כרטיסים מראש; ראינו שהתפנה לנו אחר צהריים חופשי והחלטנו פשוט לנסוע לשם. עם זאת, חשוב לציין שבשעות הבוקר ראיתי תור ארוך של מכוניות שממתינות להיכנס לחניון, כך שכדאי לקחת זאת בחשבון בתכנון הזמנים.

בחרנו לטייל בפארק הפרטי "Arenal 1968", הקרוי על שם שנת ההתפרצות הגדולה ששינתה את פני האזור. הפארק מציע מספר מסלולים, ואנחנו בחרנו בשילוב שמאפשר לראות גם את הג'ונגל וגם את שדות הלבה.

• מסלול הלבה (Lava Flow 1968): זהו מסלול שלוקח אתכם אל לב השטח שנפגע מההתפרצות. ההליכה כאן היא על סלעים וולקניים שחורים וגדולים, והנוף נראה כמעט כמו מכוכב אחר. הצמחייה מתחילה לאט לאט לכבוש מחדש את הסלעים, וזה מדהים לראות את כוח ההתחדשות של הטבע.

• 

  התצפית על ההר: ככל שעולים גבוה יותר בתוך שדות הלבה, נחשף נוף עוצר נשימה. מצד אחד, הקונוס המושלם והמאיים של הר הגעש ארנל (בימים בהם הוא לא "מתבייש" מאחורי העננים), ומהצד השני, המבט נפתח אל עבר אגם ארנל הכחול והגדול. זוהי נקודה מושלמת לצילומים.

  

המעבר לג'ונגל: עולם של ירוק וחיים

המסלול ממשיך משדות הלבה הפתוחים אל תוך יער גשם סבוך. המעבר הזה הוא חד ומרתק, מהנוף הוולקני הצרוב אל עולם של צל, לחות וירוק אינסופי.

• החיים ביער: בתוך הג'ונגל, כדאי מאוד להוריד את הקצב ולהקשיב. אנחנו זכינו לראות שם ציפורים טרופיות צבעוניות, איגואנות ענק שרובצות על סלעים, ושמענו את הנהמות המפורסמות של קופי השאגן (Howler Monkeys) שהדהדו בין העצים.

• צמחייה מרשימה: בדרכנו עברנו ליד עצי ענק עם שורשים רחבים שנראים כאילו יצאו מסרט פנטזיה. השבילים ביער עשויים להיות מעט בוציים וחלקים, מה שמוסיף לתחושת ההרפתקה.

מידע פרקטי וטיפים למטיילים:

• בחירת המסלול: ישנם מסלולים קצרים (כ-2.5 ק"מ) ומסלולים ארוכים יותר (כ-4.5 ק"מ). אנחנו ממליצים על המסלול המשלב את שדות הלבה והיער כדי לקבל את החוויה המלאה.

• ציוד הכרחי: נעלי הליכה סגורות וטובות הן חובה, ההליכה על סלעי הלבה היא לא יציבה ודורשת אחיזה טובה. אל תשכחו הרבה מים, קרם הגנה וכמובן – דוחה יתושים.

• שעות הביקור: מומלץ להגיע בשעות הבוקר המוקדמות. לא רק בגלל הטמפרטורות הנוחות יותר, אלא כי זהו הזמן שבו הסיכוי לראות את פסגת הר הגעש ללא עננים הוא הגבוה ביותר. אנחנו ביקרנו פה בשעות אחר הצהריים, אחרי הביקור בגשרים התלויים, ואולי זו הסיבה שראינו מעט בעלי חיים מקרוב אבל גם בלי הרבה אנשים.

• טבע ללא הרבה אנשים: בניגוד לכל שאר המקומות שביקרנו בהם בטיול שלנו, פה זה היה המקום היחיד שלא היו עוד כמעט אנשים במסלולי ההליכה, ממש נהננו מהליכה בג'ונגל בשביל לא סלול כמו בהרבה מקומות אחרים שביקרנו בהם, אווירה ויותר "פראי".

• המסלולים: הפעם לא לקחנו מדריך, והמסלולים קלים מאוד להתמצאות ומסומנים היטב בכל צומת דרכים. אני מדרג את המסלול הצהוב כדרגת קושי בינונית; הוא לא ארוך במיוחד, אבל המסלול עצמו כולל כמה טיפוסים וקטעים תלולים עם סלעים ושורשי עצים.

לסיכום: ההליכה למרגלות הארנל היא חוויה מיוחדת. היא מחברת אתכם לסיפור של ההר, להרס שהוא זרע בעבר ולחיים החדשים שצומחים ממנו כיום. זו הדרך הטובה ביותר להעריך את גודלו של ההר ואת היופי של לה פורטונה.

ריו סלסטה (Rio Celeste)

המפל המפורסם עם מי הטורקיז המהפנטים נמצא בתוך הפארק הלאומי Tenorio Volcano. הפארק שוכן ברכס ההרים הגעשיים, במרחק נסיעה של כשעה וחצי צפונית ללה פורטונה. המקום הזה דורג גבוה מאוד ברשימת ה"מקומות שאני חייב לבקר בהם", אך לצערי לא הצלחנו להגיע לשם הפעם, ולכן לא אוכל לספק מידע נוסף מניסיון אישי.

פעילויות נוספות באזור

בלה פורטונה תוכלו למצוא שפע של מקומות וסוכנויות תיירות המציעים מגוון עצום של חוויות: אומגות (Zipline), רכיבה על סוסים, טיולי טרקטורונים (ATV), רפטינג בנהרות גועשים, סנפלינג מפלים (Repelling), סיורי צפייה בבעלי חיים, חוות פרפרים ועוד הרבה יותר.

לה פורטונה או מונטוורדה? הדילמה הגדולה

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מי שמתכנן טיול לקוסטה ריקה היא: "על מה לוותר? על לה פורטונה או על מונטוורדה?". בטיול שלנו, בשל אילוצי זמן, בחרנו להתמקד בלה פורטונה ולא הספקנו להגיע למונטוורדה.

אמנם לא חוויתי את מונטוורדה על בשרי, אך מהמחקר המעמיק שעשיתי ומההשוואות בין שני המקומות, ריכזתי עבורכם את ההבדלים המרכזיים שיעזרו לכם להחליט מה מתאים יותר לסגנון הטיול שלכם:

לה פורטונה (La Fortuna): עיר האקשן והפינוקים

לה פורטונה היא "חבילה כוללת" שמתאימה למי שרוצה הכל מהכל ובנוחות מקסימלית.

• בעלי חיים: כאן תמצאו מגוון רחב יותר של יונקים (עצלנים, קופים) וזוחלים.

• נגישות ונוחות: הכבישים נוחים יותר ולא מחייבים רכב 4×4. יש כאן היצע רחב של מלונות יוקרה וריזורטים ברמה גבוהה מאוד.

• ה"אקסטרה": המעיינות החמים הם היתרון הבלעדי של האזור, והם מספקים סיום מושלם ליום של הרפתקאות.

• חסרונות: המקום תיירותי מאוד ועמוס לעיתים קרובות, מה שעלול להעלות את המחירים ולפגוע מעט בתחושת ה"ראשוניות" של הטבע.

מונטוורדה (Monteverde): הממלכה של יער העננים

מונטוורדה היא יעד שפונה לחובבי טבע מושבעים ולמי שמחפש אווירה קרירה ומסתורית יותר.

• הטבע: מדובר ביער עננים (Cloud Forest), תופעת טבע ייחודית ושונה מיער הגשם הרגיל. זהו גן עדן לצפרים (Birdwatching) ולמטיילים שאוהבים טרקים ברגליים.

• אדרנלין: האומגות (Ziplining) כאן נחשבות לארוכות, הגבוהות והקיצוניות ביותר במדינה.

• אווירה: המקום פחות תיירותי ו"מסחרי" מלה פורטונה, והמחירים נוטים להיות זולים יותר, אך אפשרויות הלינה מוגבלות ופשוטות יותר.

• לוגיסטיקה: ההגעה מאתגרת יותר. הכבישים מפותלים ומשובשים, ובמקרים רבים רכב 4×4 הוא הכרחי.

טבלת השוואה מהירה:

מאפיין	לה פורטונה (La Fortuna)	מונטוורדה (Monteverde)
סוג יער	יער גשם טרופי	יער עננים קריר ומסתורי
חיות בר	דגש על יונקים וזוחלים	דגש על ציפורים (כמו הקצאל)
לינה	מלונות יוקרה וריזורטים	מלונות בוטיק ואפשרויות זולות
נגישות	קלה, כבישים סלולים	מאתגרת, מומלץ 4×4
פינוק	מעיינות חמים טבעיים	חוויה כפרית ואותנטית

בשורה התחתונה: אם אתם מחפשים נוחות, מעיינות חמים ומפגש קרוב עם עצלנים – לכו על לה פורטונה. אם אתם חובבי צפרות, מחפשים אומגות אקסטרים ורוצים לברוח מהחום אל יער עננים קסום – מונטוורדה היא המקום בשבילכם.

נסיעה מלה פורטונה לאזור של טמרינדו

נסיעה מלה פורטונה לאזור של טמרינדו (Tamarindo) היא מסע שחוצה את המדינה מהמרכז ההררי והירוק אל עבר המישורים והחופים הזהובים של מחוז גואנקסטה (Guanacaste). מדובר בנסיעה של כ-3.5 עד 4.5 שעות, תלוי בעומסי התנועה ובמצב הכבישים.

החלק הראשון של הדרך הוא ללא ספק היפה ביותר,  נסיעה מפותלת לאורך הגדה הצפונית של אגם ארנל. הכביש מציע תצפיות מרהיבות על המים ועל הר הגעש שמתרחק מאחור, אך הוא דורש ריכוז בשל העיקולים הרבים. לאחר שעוקפים את האגם, הנוף משתנה דרמטית: היערות הטרופיים הסבוכים מתחלפים בנוף יבש ופתוח יותר, והטמפרטורות מתחילות לעלות ככל שמתקרבים לאוקיינוס השקט.

כמו בשאר חלקי הטיול, גם כאן מומלץ לא להסתמך רק על הזמן המשוער ב-Waze. הנסיעה עשויה להתארך בשל משאיות אטיות בכבישים הצרים או עבודות בדרך, אך ההגעה בסוף היום אל השקיעה בחופים משכיחה את כל העייפות מהדרך.

הריזורט בחוף הפסיפי: יוקרה, מרחבים וטבע

החלק הזה של הטיול הוקדש למנוחה, חופים וסטאלבט עם שילוב של צפייה בבעלי חיים באזור חצי האי ניקויה (Nicoya Peninsula), סמוך לעיירה הקטנה קוקו (Coco) ובמרחק של כ-35 ק"מ משדה התעופה של ליבריה.

המיקום: בין הג'ונגל לאוקיינוס

התמקמנו במלון Hotel Riu Guanacaste. המלון הוא ריזורט ענק הממוקם על רצועת חוף חולית באורך של כקילומטר, הפונה לכיוון צפון. משני צידי המפרץ מזדקרים צוקים וגבעות סלעיות מרשימות, וכל האזור מוקף ביער גשם מקומי עבות שנושק לקו המים.

שגרת בוקר של טבע

במהלך השהות שלנו, אימצתי לעצמי מנהג: להתעורר סביב הזריחה (בסביבות 06:00 בבוקר) ולצאת להליכה ארוכה לאורך החוף. זהו הזמן המושלם לצפייה בבעלי חיים:

• ציפורים: הן פעילות הרבה יותר בשעות הבוקר הקרירות.

• זוחלים ולטאות: אותם קל יותר לראות דווקא באמצע היום, כשהם יוצאים להתחמם תחת השמש הקופחת. התמונות בבלוג הן אוסף של רגעים שתפסתי במהלך שלושה בקרים קסומים כאלה של הליכה בטבע.

חוויות מהמלון (All-Inclusive)

המלון פועל בשיטת ה"הכל כלול", וזה אכן כולל הכל: שלוש ארוחות ביום, שתייה חופשית ואפילו משקאות אלכוהוליים בתוך החדר. השירות במקום מצוין, המתקנים ברמה גבוהה והמיקום על החוף פשוט נהדר, עם בריכות שכיף להעביר בהן את היום.

מחשבות וסיכום – האם זה שווה את זה?

כאן אני חייב להיות כנה: מדובר במלון יקר מאוד, אפילו באופן מקומם (אני כמעט מתבייש לציין את המחיר המדויק).

• היתרונות: השירות והמיקום מעולים, ויש שפע של פעילויות. אנחנו יצאנו מהמלון לסיורי אומגות (Zipline) שהיו נחמדים, וטיולי טרקטורונים (ATV) שהיו בסדר גמור,  הכל עם שאטלים מסודרים מהמלון.

• החסרונות: מלבד המחיר, הבעיה המרכזית שלי הייתה הגודל. זהו מלון עצום עם כמות אורחים עצומה שיכולה להרגיש מעט מכבידה. אם אתם מחפשים מלון בוטיק שקט ואינטימי, זה בהחלט לא המקום.

בשורה התחתונה: המיקום עצמו יפה, והשילוב בין החוף המצוין לבריכות מספק חופשה מרגיעה מאוד, כל עוד אתם מוכנים להוצאה הכספית הכבדה ולהמולה של ריזורט גדול.

במחשבה לאחור מלון יותר קרוב לתמרינדו היה בהחלט עדיף.

צפייה בבעלי חיים: מהג'ונגל ועד לקו המים

במהלך השהות שלנו כאן זכיתי לראות שפע של בעלי חיים: בעיקר ציפורים, מעט קופים, המון איגואנות, ואפילו חוויה מרגשת עם צבי ים, מהטלת הביצים על החוף ועד למפגש עם צבים קטנים שעושים את צעדיהם הראשונים לעבר האוקיינוס (כחלק מפעילות של חוות שימור).

ציפורים

בכל בוקר התעוררתי סביב השעה 06:00, בדיוק כשמתחיל להפציע האור, וירדתי לחוף כדי לצפות בציפורים. אני לא מומחה גדול לצפרות, אבל אני חושב שהצלחתי לזהות את השמות הנכונים של המינים שראיתי:

• שקנאי חום (Brown Pelican)

  

• ציפורי מים שונות

  

  

• קרקרה מצויץ (Crested Caracara)

  

• נשר שחור (Black Vulture)

  

• תוכים ירוקים (Green Parrot)

  

קופים (קופי קפוצ'ין)

מתוך היער הסמוך יכולנו לשמוע היטב את נהמותיהם של קופי השאגן, אך יום אחד קבוצה של קופי קפוצ'ין התקרבה ממש לעצים שעל קו החוף. הילדים המקומיים נהנו מאוד והאכילו אותם בבננות.

איגואנות

מהר מאוד למדנו שבקוסטה ריקה יש טונות של איגואנות, כמעט בכל מקום.

באזור הזה היו רבות מהן על העצים ליד החוף, וכמה איגואנות ירוקות הסתובבו ממש בבריכת המלון. ראינו שם זכר מרשים במיוחד לצד שתי משפחות קטנות יותר. זה היה מחזה מעניין לראות את אורחי המלון שוחים ומשחקים בבריכה ממש ליד האיגואנות.

ראינו אפילו תהליך הזדווגות של איגואנות בחוף, הכל נגמר תוך פחות מ-30 שניות...

צבי ים: חוויה של פעם בחיים

זו הייתה אחת החוויות המרתקות בטיול. באחד הבקרים ראיתי על החוף צבת ים שמכסה בחול את הקן שבו הטילה את ביציה, וחוזרת לאיטה אל האוקיינוס.

כמה עובדות מעניינות על צבי ים:

• הצבים הבוגרים חוזרים להטיל ביצים בדיוק באותו אזור שבו הם עצמם נולדו.

• מין הצב (זכר או נקבה) נקבע לפי הטמפרטורה ששוררת בתוך הקן.

• אחרי כ-60 יום, הצבים הבווקעים מגיחים מהחול ועושים את דרכם אל הים.

• ההערכה היא שרק צב אחד מתוך 1,000 מצליח לשרוד ולהגיע לבגרות.

באחד הלילות השתתפנו בפעילות בחוות שימור סמוכה, שם שיחררו צבים שבקעו זה עת אל האוקיינוס בזמן השקיעה. השתתפנו בשחרור של כמה צבים בני יום אחד בלבד. אנשי החווה הניחו את הצבים הקטנים בחלק העליון והיבש של החול (היכן שהאמהות מטילות בדרך כלל) ונתנו להם למצוא את דרכם בעצמם למטה.

הצבים הקטנים, שגודלם כגודל כרטיס אשראי, הצליחו ללכת מהר יחסית על החול, לטפס מעל מכשולים ולהגיע למים תוך 15-20 דקות. לצלם אותם בחשיכה ללא שימוש בפלאש או תאורה (כדי לא להטעות אותם) היה אתגר לא פשוט…

טמרינדו (Tamarindo): בירת הגלישה והשקיעות של גואנקסטה

אחרי הירוק האינסופי של לה פורטונה, ההגעה לטמרינדו היא קפיצה לעולם אחר לגמרי. העיירה, שנמצאת במחוז גואנקסטה בצפון-מערב המדינה, היא אחד היעדים המוכרים והתוססים ביותר בקוסטה ריקה. אם לה פורטונה היא בירת האדרנלין של הג'ונגל, טמרינדו היא ללא ספק בירת החיים הטובים על קו המים.

לקח חשוב: אומנם לא ישנו בעיר טמרינדו אלה כשעה נסיעה צפונה ביקרנו בעיר ובחופים היפים שלה יום אחד שלם. במחשבה לאחור היינו צריכים ללן בקרבת העיר לפחות לילה אחד, אולי פחות טבע אבל העיר התוססת נראית מזמינה לביקור של יומיים ואף יותר.

הוויב של העיירה: "טמרינדו" או "טאמא-גרינגו"?

טמרינדו היא עיירת חוף תוססת עם שילוב ייחודי של תרבות גלישה מקומית ותיירות בינלאומית ענפה. בשל הפופולריות העצומה שלה בקרב אמריקאים, היא זכתה לכינוי המשעשע "טאמא-גרינגו", ואכן תמצאו בה הכל:

• קולינריה וחיי לילה: שפע של מסעדות מכל הסוגים (מדוכני טאקו מקומיים ועד מסעדות שף), ברים עם מוזיקה חיה, וחנויות בוטיק של מעצבים.

• שירותים למטייל: בנקים, סופרמרקטים גדולים וכל מה שצריך כדי להתארגן להמשך הדרך או לסוף הטיול.

החוף והגלישה

חוף טמרינדו הוא רצועה ארוכה ורחבה של חול זהוב. הוא ידוע בעיקר בזכות הגלים שלו, שנחשבים לאידיאליים עבור גולשים מתחילים ובינוניים. לאורך החוף תראו עשרות בתי ספר לגלישה, וזו הזדמנות מצוינת למי שתמיד רצה לנסות לעמוד על גלשן בפעם הראשונה.

• חשוב לדעת: הים כאן יפהפה, אך בגלל הגולשים הרבים והזרמים, כדאי לשחות באזורים המיועדים לכך.

טקס השקיעה

אחד הרגעים הכי יפים בטמרינדו קורה בכל יום לקראת השעה 17:30. כל העיירה עוצרת את נשימתה ומתנקזת אל קו החוף. השקיעות כאן נחשבות מהיפות בקוסטה ריקה, השמיים נצבעים בגוונים של ורוד, כתום וסגול, והאווירה הופכת לקסומה במיוחד. זהו הזמן המושלם לשבת עם משקה קר בבר על החוף ופשוט ליהנות מהרגע.

מסביב לטמרינדו

העיירה משמשת בסיס מצוין ליציאה לאטרקציות נוספות באזור:

• שמורת הטבע "לאס באולאס" (Las Baulas): שנמצאת ממש מצפון לעיירה ומהווה אתר קינון חשוב לצבי ים.

• שייט במנגרובים: סיורי סירות בנהר הסמוך לצפייה בתנינים, קופים וציפורי מים.

• חופים שכנים: במרחק נסיעה קצר ניתן להגיע לחופים רגועים ומבודדים יותר כמו פלאיה אוויינאס (Playa Avellanas) או פלאיה קונצ'אל (Playa Conchal) המפורסם במעטפת הצדפים שלו.

לסיכום: טמרינדו היא המקום שבו האווירה משתנה מ"טיול תרמילאים" או "טיול טבע" ל"חופשת חוף" אמיתית. היא אולי תיירותית ועמוסה, אבל יש בה קסם שקשה להישאר אדישים אליו, במיוחד כשמחזיקים כוס משקה ביד מול שקיעה בוערת באוקיינוס.

סיור שייט בנהר: הצצה אל המנגרובים של טמרינדו

בעוד שרצועת החוף של טמרינדו ידועה בגלישה ובחיי הלילה שלה, בצד הצפוני של העיירה נמצא עולם טבע שקט ומרתק הרבה יותר. בין פלאיה טמרינדו לפלאיה גרנדה (Playa Grande) זורם נהר רחב ידיים המוקף ביערות מנגרובים עבותים, המהווים חלק משמורת הטבע "לאס באולאס" (Las Baulas).

החוויה על המים

הצטרפנו לסיור שייט בסירה קטנה שנמשך כשעתיים. זהו ניגוד מושלם לרעש של העיירה; ברגע שהסירה נכנסת אל תוך ערוצי הנהר הצרים, השקט משתלט והדבר היחיד ששומעים הוא את קולות הג'ונגל ומשוט הסירה במים.

השייט עובר בתוך מבוך של עצי מנגרוב עם שורשים חשופים שצומחים היישר מתוך המים המלוחים, מראה ייחודי ומרהיב שמזכיר סצנה מסרט טבע.

מפגש מקרוב עם בעלי חיים

הנהר הוא בית גידול עשיר, והמדריכים המקומיים מיומנים מאוד באיתור בעלי החיים שמסתתרים בסבך:

• תנינים: זהו אחד המקומות הטובים ביותר לראות תניני מים מלוחים. ראינו כמה מהם נחים על גדות הבוץ או שטים בנחת ליד הסירה, מחזה מעורר יראה (במיוחד כשמבינים כמה הם קרובים).

• קופים: קופי השאגן (Howlers) וקופי הקפוצ'ין הם דיירים קבועים על העצים שמעל הנהר, וקל מאוד להבחין בהם מדלגים בין הענפים.

• ציפורי מים: ראינו מגוון רחב של אנפות, שלדגים וציפורי מים אחרות שצדות בתוך הנהר השקט.

מידע פרקטי וטיפים:

• הזמנת הסיור: ניתן להזמין את השייט דרך דוכנים על החוף או בסוכנויות בעיירה. הסירות יוצאות בדרך כלל מהקצה הצפוני של חוף טמרינדו. אנחנו לא תכננו כלום, פשוט הלכנו עד לחלק הצפוני של החוף ליד הנהר ואחרי התמקחות קלה לקחנו סירה לסיור "חצי מאורגן" לעמוק הנהר.

• ציוד: למרות שהסירה מוצלת, מומלץ להביא דוחה יתושים (יש לא מעט כאלו בתוך המנגרובים), קרם הגנה ומים.

• למי זה מתאים? זוהי פעילות רגועה מאוד שמתאימה לכל המשפחה, כולל ילדים קטנים, ומאפשרת לראות טבע פראי בלי צורך בהליכה מאומצת.

לסיכום: סיור השייט הוא דרך נהדרת לקחת הפסקה מהגלים ולגלות את הצד הפראי והשקט של טמרינדו. זהו שיעור מרתק על המערכת האקולוגית של המנגרובים והזדמנות לראות תנינים בסביבתם הטבעית.

הדרך חזרה: מטמרינדו לסן חוזה והפרידה מקוסטה ריקה

אחרי שלושה ימים של חופש, גלים ושקיעות מרהיבות בטמרינדו, הגיע הזמן להתחיל את המסע חזרה הביתה. זהו השלב שבו ה"פורה וידה" פוגש את המציאות הלוגיסטית של טיול במדינה עם תשתיות כבישים מאתגרות.

הנסיעה הארוכה לסן חוזה

הנסיעה מטמרינדו לעיר הבירה סן חוזה (San José) היא נסיעה ארוכה של כ-4.5 עד 6 שעות, תלוי בעומסי התנועה ובמצב הכבישים (שכידוע, יכולים להיות בלתי צפויים).

• הדרך: חצינו שוב את מחוז גואנקסטה, עברנו מעל גשר "ידידות טאיוואן" (Puente La Amistad) המרשים שמעל נהר הטמפיסקה, והמשכנו בטיפוס חזרה לכיוון העמק המרכזי.

• טיפ לדרך: מומלץ לצאת מוקדם ככל האפשר כדי להימנע מהפקקים המפורסמים בכניסה לסן חוזה בשעות אחר הצהריים, ולהשאיר מרווח ביטחון לכל עיכוב בדרך.

החזרת הרכב וההתארגנות לטיסה

עם ההגעה לאזור שדה התעופה הבינלאומי חואן סנטמריה (SJO), החזרנו את הרכב השכור שליווה אותנו לאורך כל הדרך. תהליך ההחזרה היה יעיל יחסית, ומשם לקחנו שאטל קצר לטרמינל.

תובנה חשובה: בחירת שדה התעופה

בדיעבד, חשוב לציין נקודה חשובה למטיילים אחרים:

טיפ חשוב: אם המסלול שלכם מסתיים בטמרינדו או באזור חצי האי ניקויה, האפשרות הנוחה והטובה ביותר היא לטוס חזרה משדה התעופה הבינלאומי בליבריה (LIR), שנמצא במרחק של כשעה ורבע נסיעה בלבד מטמרינדו.

במקרה שלנו, למרות שזה היה חוסך לנו נסיעה של יום שלם, לא היו טיסות זמינות מליבריה לארה"ב בימים שהתאימו ללוח הזמנים המדויק של הטיול שלנו. לכן, נאלצנו לחזור לסן חוזה. אם אתם מתכננים טיול דומה, כדאי מאוד לנסות ולתאם את הטיסות כך שהחזרה תהיה מליבריה, זה יחסוך לכם זמן יקר ועייפות מצטברת.

טיסה חזרה לארה"ב

הצ'ק-אין בסן חוזה עבר בצורה חלקה. עלינו על הטיסה חזרה לארה"ב כשאנחנו עייפים אך מלאי חוויות, עם כרטיסי זיכרון עמוסים בתמונות של הר געש, ג'ונגלים, אין סוף בעלי חיים והרבה מאוד ירוק בעיניים.

סיכום המסע: קוסטה ריקה – מדינה של פעם בחיים (ועם טעם של עוד)

כאן מסתיים המסע שלנו במדינה הירוקה והמדהימה הזו. מה שהתחיל כחיפוש אחר הרפתקאות בין הרי געש, הפך לחופשה משפחתית בלתי נשכחת שמשלבת טבע פראי, בעלי חיים נדירים ורגעים של שקט מול האוקיינוס.

סדרת הכתבות: המדריך המלא שלכם

הפוסט הזה הוא החלק השלישי והאחרון בסדרה נרחבת של שלושה בלוגים המוקדשים כולם לקוסטה ריקה. לאורך הסדרה ניסיתי לרכז עבורכם לא רק את החוויות האישיות שלנו, אלא המון מידע פרקטי, שיקולים חשובים לתכנון הביקור, והמלצות לוגיסטיות על כל המקומות שביקרנו בהם:

• בחלק הראשון: התמקדנו בנחיתה, בהתארגנות ובלוגיסטיקה של הנהיגה והכבישים.

• בחלק השני: התחלת הטיול ליד סן חוזה, ביקור בהר הגעש פואס וביקור לאורך החוף ושמורות הטבע של מנואל אנטוניו.

• בחלק השלישי: צללנו אל הלב הירוק של לה פורטונה, הר הגעש ארנל, המפלים והגשרים התלויים. סיימנו ברוח ה"פורה וידה" של החופים הפסיפיים, צבי הים והשקיעות של טמרינדו.

מדינה שמשאירה טעם של עוד

בילינו בקוסטה ריקה 11 ימים עמוסים ומרגשים, אבל האמת היא שזה רק קצה המזלג. למרות ההספק הגדול, נשארו המון מקומות מדהימים שלא הגענו אליהם הפעם, כמו יער העננים במונטוורדה, חופי האוקיאנוס האטלנטי ושמורות הטבע שלאורכו, או האזור של Curubandé de Liberia.

קוסטה ריקה היא מדינה שפשוט דורשת ביקור חוזר. היא מצליחה להפתיע בכל פעם מחדש, אם זה במפגש מקרי עם עצלן על עץ, בזרם מים אדיר של מפל חבוי, או פשוט באדיבות יוצאת הדופן של המקומיים.

כמה מילים לסיום

אם אתם מתכננים את הטיול שלכם, קחו את הזמן, אל תנסו להספיק הכל, ותזכרו שהדרך היא חלק בלתי נפרד מהחוויה (גם כשהיא משובשת!). קוסטה ריקה היא לא רק יעד, היא מצב רוח.

תודה שהצטרפתם אליי למסע הזה. אני מקווה שהמידע בבלוגים יעזור לכם לתכנן את הרפתקאת ה"פורה וידה" הפרטית שלכם.

Pura Vida!

הערה קטנה לסיום: הטיול שלנו נערך בינואר 2023, וכל המידע המוצג כאן מבוססים על החוויה האישית שלנו מאותה תקופה. מאז ועד היום דברים יכולים להשתנות, משערי חליפין וחוקי חניה ועד לנהלי הזמנת כרטיסים לפארקים. לכן, אני ממליץ בחום להשתמש בבלוג כבסיס לתכנון, אך לוודא את הפרטים העדכניים והמחירים העדכניים רגע לפני הנסיעה שלכם באתרים רשמיים. אין לי אחריות על שינויים במצב בשטח או על עדכונים שבוצעו לאחר פרסום הכתוב.

אלבום תמונות נוספות: