טיול נבדה אורגון, יום 5: בוקר גשום באומפקווה, שרשרת מפלים, יערות רדווד של צפון קליפורניה ודרמת משטרה בלילה

יום ארוך ומגוון של 252 מייל, שהתחיל בגשם ביערות של אורגון והסתיים במפגש מפתיע עם משטרה באמצע הלילה בקליפורניה.

התעוררות לגשם וההליכה ל-Lemolo Falls

התעוררתי בבוקר לקול טיפות הגשם. ירד גשם קל, וברגע הזה בירכתי על המזל* שלי, בדיוק יום קודם לכן קניתי מעיל גשם טוב שהציל אותי והיה שימושי מהרגע הראשון.

*המזל מגיע למי שמתכונן אליו , או משפט שאני ממש מאמין בו באנגלית: "I feel lucky. The harder I work, the luckier I get." 

היעד הראשון לבוקר זה היה מפלי למולו. הגעתי אל נקודת ההתחלה Lemolo Falls Trailhead וצעדתי בשביל שהוביל אותי ביער הירוק ישירות אל תחתית המפלים.

הנוף בתחתית המפל הוא חוויה עוצמתית בטירוף; המים נופלים מגובה רב בעוצמה אדירה, והמפלים נראים מרשימים ומסיביים מאוד כשעומדים ממש למרגלותיהם, עטופים ברסס המים ובצמחייה הירוקה של הקניון.

צילומים ב-Watson Falls והליכה בגשם ל-Umpqua Hot Springs

ממפלי למולו חזרתי אל הרכב והתחלתי בנסיעה מערבה על כביש 138, הידוע בצדק בתור "כביש המפלים" של אורגון. עצרתי בדרך באזור של Watson Falls. המפל הזה הוא אחד הגבוהים ביותר באזור, אבל השביל היה סגור אז הסתפקתי בצילום של הנחל שעובר באזור ירוק ממש יפה וחלומי.

לאחר העצירה הקצרה בוואטסון פולס, המשכתי בנסיעה קצרה אל נקודת ההתחלה של המעיינות החמים המפורסמים של האזור – Umpqua Hot Spring North Trailhead.

ממגרש החנייה חוצים את הנהר על הגשר הארוך, משם יש הליכה קצרה של כחצי מייל אך תלולה בתוך היער העבות, כשהגשם ממשיך לרדת סביבי.

השביל מטפס בין העצים, וכשמגיעים למעיינות מתגלה מחזה מדהים: בריכות מים חמימות וטבעיות שמדורגות על שפת מצוק סלעי, ממש מעל ערוץ הנהר הזורם למטה. הגעתי לשם בשעה מוקדמת של בוקר גשום, מה שהתברר כהחלטה מושלמת, היה שם איתי עוד בן אדם אחד בלבד.

שקט מוחלט של היער הפראי מסביב, אדים חמים שעולים מהבריכות ומשתלבים עם טיפות הגשם הקרירות. נכנסתי למים והיה פשוט מדהים לשהות שם כשעה שלמה של טבילה מרגיעה, כשהגוף חם והראש בגשם.

זה הזמן לומר שבניגוד לשמרנות הגדולה שיש בארה"ב במעיינות חמים בטבע לרוב, גם אם באופן לא פורמלי, הלבוש בבגד ים הוא אופציה ומרבית האנשים רוחצים בערום, אפשר לרחוץ בבגד ים אין בעיה. קחו את זה בחשבון אם מטיילים עם ילדים.

המפל המיוחד של Toketee Falls וצינור המים הענק

אחרי החוויה המרגיעה במעיינות, המשכתי לתחנה הבאה – Toketee Falls. ההליכה למפל מתחילה ב-Toketee Falls Trailhead לאורך שביל מסודר ובנוי היטב, שעובר בתוך יער קדמוני ומרהיב של עצי ענק. השביל הולך לאורך ערוץ הנהר ומסתיים בפלטפורמת תצפית מעץ, שממנה נשקף נוף מושלם של המפל. המפל עצמו מיוחד במינו: הוא נופל בשתי מדרגות מתוך פתח צר שנחצב בתוך קיר ענק של עמודי בזלת מרשימים (Basalt Columns) שנראים כמו צינורות של עוגב ענקי.

בתחילת השביל אי אפשר לפספס אלמנט הנדסי מטורף: צינור מים ענק עשוי מעץ רדווד (Redwood), המחוזק בטבעות מתכת כמו חבית ענקית. הצינור הזה נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת והוא מוליך מים ישירות מסכר טוקטי במעלה הנהר אל עבר תחנת כוח הידרואלקטרית שנמצאת במורד הזרם, כדי לייצר חשמל נקי מהכוח של המים. יש סדקים בצינור והמים שנמצאים בלחץ משפריצים החוצה והכל מלא רסס מים וצמחיה.

מהתצפית המסודרת החלטתי לא להסתפק רק במבט מלמעלה, וירדתי בשביל מאולתר וקשוח לכיוון תחתית הקניון. הירידה דרשה להיעזר בחבלים שהיו קשורים שם לאורך המדרון התלול והחלק, אבל המאמץ השתלם ובגדול. לעמוד שם למטה, ממש בתוך ערוץ הנחל בבסיס המפל, ולראות את העוצמה שלו מלמטה זה היה מחזה יפהפה ועוצמתי בצורה בלתי רגילה.

מפלי Slide Creek וטבילה קרה ב-Fall Creek

אחרי שטיפסתי בחזרה למעלה עם החבלים וחזרתי לרכב, המשכתי בנסיעה קצרה על הציר ועצרתי לעוד גיחה קצרה בשביל צדדי, כדי לראות את מפלי Slide Creek Falls הנסתרים.

לאחר מכן, נסעתי עוד קצת במורד כביש 138 כדי לטייל למפלי Fall Creek Falls Trailhead. הליכה קצרה של פחות ממייל מובילה אל מפל יפהפה. כל האזור מסביב נהרס בשרפת יער שהשאירה מאחור את גזעי העצים כמקלות גפרורים ענקיים. בשלב זה כבר היה צהריים והיה די חם בחוץ, אז ניצלתי את ההזדמנות ונכנסתי להתרחץ במים הקרים של הבריכה שנוצרה בתחתית המפלים.

נסיעה ארוכה אל ענקי הרדווד בקליפורניה

אחרי ההתרעננות הנהדרת במים חזרתי לרכב, ומפה חיכה לי קטע נסיעה ארוך למדי דרומה על כביש ה-I-5 המהיר עד לעיירה גרנטס פאס (Grants Pass). משם חתכתי מערבה על כביש 199, בדרך שמובילה אל הקצה הצפון-מערבי של מדינת קליפורניה.

לפני שהגעתי לעיירת החוף קרסנט סיטי, החלטתי לבקר בחורשת עצי הרדווד היפהפה Stout Grove, שנמצאת בתוך הפארק הלאומי Jedediah Smith Redwoods. ביקרתי באזור הזה כבר מספר פעמים בעבר, אבל תמיד יש קסם מיוחד בללכת בין הענקים האלה. עצי הרדווד תמיד מדהימים ומרשימים מחדש בגובהם העצום, וההליכה ביניהם משרה סוג של הוד ורוגע. לא הייתי פה הרבה זמן כי כבר היה מאוחר ורציתי להיות בשקיע על חוף האוקיינוס. אם היתה לי עוד חצי שעה הייתי נוסע דרך הפארק באחת מדרכי הרדווד היפות שיש אבל הייתי ממש קצר בזמן אז נסעתי בכביש הראשי.

שקיעה בקרסנט סיטי ודרמת המשטרה בלילה

מהחורשה המשכתי לכיוון קו החוף, וכשכבר התחיל להחשיך הגעתי לנקודת התצפית היפה המשקיפה על אי המגדלור (Battery Point Lighthouse) שבעיירה קרסנט סיטי, ממש על חוף האוקיינוס השקט. המזח הארוך היה סגור לכניסה של הולכי רגל כצפי לסופה שמתקרבת אז לא הלכתי הרבה.

נשארתי בנקודת התצפית עד לסיומה של שקיעה יפהפייה וכתומה, ואכלתי את ארוחת הערב שלי מול הים.

בזמן האוכל התחלתי לחשוב איפה לעצור ולישון הלילה.

באחת הפעמים הקודמות שביקרתי כאן, היו לי הרגשות לא טובות לגבי לינה לאורך החוף; היו שם כל מיני מכוניות שנסעו הלוך ושוב באמצע הלילה והתחושה הייתה מוזרה, עד כדי כך שבאותו טיול קמתי ועברתי מקום באמצע הלילה – הפעם היחידה שזה קרה לי בכל הטיולים שלי.

הפעם אמרתי לעצמי שאני לא לוקח סיכון ולא חונה באזור העיר. יצאתי לדרך דרומה על כביש 101 הרחק מהעיירה, ומצאתי מקום מתאים שבו אפשר לרדת מהכביש הראשי, רחוק מהשוליים. החנתי את הרכב והלכתי לישון, בטוח שזהו סופו המוצלח של היום החמישי.

אבל לשטח, או למשטרה, היו תוכניות אחרות.

בשעה שתיים בלילה התעוררתי פתאום מרעשים של דיבורים של מערכת כריזה מחוץ לרכב. הורדתי מעט את כיסוי החלון וראיתי אלומת תאורה חזקה ומסנוורת במיוחד. זו הייתה ניידת משטרה. השוטרים ביקשו שאפתח את הדלת ואראה את עצמי. למרבה המזל, כנראה לא נראיתי להם מאיים יותר מדי, והאירוע התנהל ברוגע.

הם הסבירו לי שאסור לחנות ולישון בנקודה הזו. הם לא פירטו יותר מדי את הסיבה המדויקת, משהו לגבי חוקי המחוז על הכביש הזה, אבל ציינו בנוסף שמדובר באזור סכנה רשמי של צונאמי. השוטרים היו נחמדים בסך הכל; הם לא נתנו לי דו"ח, ואפילו לא ביקשו לראות רשיונות או ניירות של הרכב, אלא רק רצו שאני אתפנה מהמקום ואסע משם. רגע לפני שעזבתי, הם עוד הספיקו לתת לי טיפ ואמרו לי לא לחנות בשולי הדרכים ליד קרוואנים (RV) באזור הזה, מכיוון שהאנשים שמתגוררים בהם נוטים להיות טיפוסים מפוקפקים (Sketchy) ולא נחמדים.

טוב, לא מתווכחים עם המשטרה באמצע הלילה.

התלבשתי, הנעתי את הג'יפ ונסעתי משם. הסתובבתי במשך כחצי שעה בכבישים לכיוון מזרח, עד שמצאתי נקודה בטוחה ושקטה בצד הדרך שבה יכולתי להעביר את שארית הלילה ולישון קצת. הפעם, זה באמת היה סופו של היום החמישי של המסע.

אלבום תמונות נוספות: