טיול נבדה אורגון, יום 6: אורגון – לאורך החלק הדרומי של רצועת החוף הפראית
- yiftahshahar
- 27 ביוני
- זמן קריאה 6 דקות
אחרי הלילה המטורף שנקטע על ידי המשטרה וההשלמה של השינה בצד הכביש, אני מניע את הרכב ומתחיל לנוע חזרה צפונה לכיוון אורגון.
קצת היסטוריה אישית: לפני הרבה שנים גרתי בפורטלנד, אורגון, שנתיים במצטבר. מאוד אהבתי לטייל במדינה היפה הזו, וקצת פחות אהבתי את מזג האוויר, גשום וסגרירי שמלווה אותה מרבית ימות השנה. ביקרתי בחוף של אורגון המון פעמים בעבר, בעיקר בחלקו הצפוני, אבל אף פעם לא הזדמן לי לעשות טיול רציף לאורך כל החוף. הפעם החלטתי שאני נוסע מדרום לצפון לאורך כל 360 המייל של כביש 101 הנופי. התכנון הכללי היה להקדיש לציר הזה שלושה ימים, לעצור ולבקר בהרבה נקודות עניין לאורך הדרך, ולהתמקד פחות בהליכות ארוכות.
שלושה ימים לכל רצועת החוף הארוכה של אורגון זה מעט לחוץ בגלל כמות הנקודות שיש לבקר בהן, אז צריך לראות תוך כדי תנועה מה עושים, על מה מדלגים ומה משאירים לפעם הבאה.




זהו היום הראשון שלי לאורך קו החוף, והוא הוקדש לחלקו הדרומי של הציר – לאורך 255 מייל של נסיעה.
פתחתי את הבוקר בזריחה בנסיעה קצרה לאורך החוף של קרסנט סיטי לנקודה הצפונית ביותר שלו Point St. George Beach. שם צפיתי על המגדלור St. George Reef Light שנמצא הרחק בים על צוק מבודד כ 8 מייל מהחוף.



מפה יצאתי מהעיר ונסעתי צפונה על כביש 101, חציתי את קו הגבול הגיאוגרפי בחזרה למדינת אורגון, עם עצירה קצרה ליד שלט הכניסה המוכר: Welcome to Oregon. רציתי מאוד לעמוד על החוף כשרגל אחת שלי בקליפורניה והרגל השנייה באורגון, אבל השעה הייתה מוקדמת מדי והכניסה לחוף בנקודה זו הייתה עדיין סגורה.


משם המשכתי בנסיעה ועצרתי בעיירת החוף הראשונה באורגון – ברוקינגס (Brookings), באזור הספרייה הציבורית. מכיוון שגם היא הייתה עדיין סגורה בשעה זו, החלטתי להמשיך בנסיעה ולחזור לכאן מאוחר יותר כדי לראות משהו מיוחד.
הציר הדרמטי של Samuel H. Boardman Scenic Corridor
המשכתי בנסיעה צפונה אל אחד מקטעי החוף היפים ביותר בארצות הברית, שבו סימנתי לעצמי שרשרת ארוכה של עצירות ותצפיות מדהימות על צוקי הסלע הנישאים מתוך המים:
תצפית Cape Ferrelo Viewpoint ו-House Rock Viewpoint: נקודות תצפית ראשונות ומרהיבות מעל קו החוף הדרמטי.
תצפית Whaleshead Viewpoint ו-China Beach: עצירות בנקודות המשקיפות על סלעי הענק שבלב ים ועל החופים המבודדים החבויים ביניהם.
אזור Thomas Creek Bridge: תצפית מרשימה על הגשר הגבוה והאייקוני שחוצה את הקניון.
אזור Natural Bridges: אחת מנקודות השיא של קו החוף הדרומי, קשתות סלע טבעיות וענקיות שנוצרו על ידי עוצמת האוקיינוס, כשהן מוקפות ביער עבות שמגיע ממש עד קו המים. התצפית הרשמית נמצאת ממש ליד רחבת החניה בצד הכביש, אבל אני בחרתי לרדת בשבילים תלולים בתוך היער עד שהגעתי לאזור הנמוך והקרוב יותר לקשתות.
חוף Secret Beach ו-Arch Rock State Park: הליכה קצרה ונופי אל החוף הנסתר, לצד תצפיות על סלעי ה"ארק" המפורסמים המזדקרים מתוך המים.






אחרי שביקרתי בכל המקומות המדהימים האלה, השעה הייתה כבר סביב 10 בבוקר, וזה היה הסימן שלי לחזור מעט דרומה אל העיר ברוקינגס כדי לבקר בספרייה הציבורית של העיר.

הסיפור מאחורי חרב הסמוראי בספרייה הציבורית של ברוקינגס
הסיפור מאחורי חרב הסמוראי שמוצגת בספרייה הוא סיפור מיוחד שנולד מתוך זוועות מלחמת העולם השנייה. ששמעתי עליו הרגשתי ממש חייב לבקר בספריה של ברוקינג.
בספטמבר 1942, טייס יפני בשם נובואו פוג'יטה (Nobuo Fujita) הטיס מטוס זעיר שהומרא מתוך צוללת, והטיל פצצות תבערה על היערות שבאזור ברוקינגס במטרה להצית שריפות ענק – אירוע שנרשם בהיסטוריה כפעם היחידה שבה מטוס אויב הפציץ את פנים היבשת של ארצות הברית מהאוויר.


עשרים שנה מאוחר יותר, בשנת 1962, הוזמן פוג'יטה על ידי תושבי העיירה ברוקינגס לבקר אצלם כמחווה של פיוס. פוג'יטה, שהגיע מלא חרטה וחשש כבד מתגובות התושבים, הביא איתו כמתנה וכסמל לשלום את חרב הסמוראי המשפחתית העתיקה שלו, בת ה-400 שנה, שליוותה אותו לאורך כל שירותו הצבאי. תושבי העיירה קיבלו אותו בזרועות פתוחות, והחרב הוענקה לספרייה הציבורית המקומית, שבה היא מוצגת בגאווה עד היום כעדות חיה לכוחם של סליחה, פיוס וידידות בין אויבים לשעבר. כשנובואו פוג'יטה נפטר שנים מאוחר יותר, אפר גופתו פוזר ביער בדיוק במקום שבו ביצע את ההפצצה, ונטעו עץ לזכרו.

כששמעתי על הסיפור ההיסטורי המיוחד הזה, שמלמד על יכולת תיקון ועל חרטה עמוקה שיש באנשים, אמרתי לעצמי שאני פשוט חייב לראות את החרב הזו במו עיניי.


מלבד החרב, מבנה הספרייה עצמו ממש יפה וחדש, אבל מה שהפתיע אותי הכי הרבה היה לגלות שפורמט ה DVD הישן עדיין פופולרי מאוד באזורים מרוחקים אלו; ראיתי שם מספר רב של מדפים עמוסים בסרטים, מראה שהחזיר אותי באחת לימי בלוקבסטר של לפני שלושים שנה…

ממשיך צפונה לאורך כביש 101
תצפית Meyers Creek Beach Viewpoint: עצירה מול חוף רחב ידיים ומרשים, הזרוע בסלעי מונוליט ענקיים הבולטים מתוך החול ומקו המים.
נקודת Mary D. Hume: עצירה קצרה בעיירה גולד ביץ' (Gold Beach) כדי לחזות בשרידיה הציוריים של ספינת הקיטור ההיסטורית הטבועה בנמל, אשר נבנתה במקום בשנת 1881.
נקודת Sisters Rocks North Trailhead ו-Prehistoric Gardens: נסיעה לאורך צוקי "האחיות" ומעבר פוטוגני ליד פארק הדינוזאורים המשעשע השוכן בלב היער.



המגדלורים והחופים של קייפ בלנקו ובנדון
נקודת Battle Rock Arch: ביקור בעיירה ההיסטורית פורט אורפורד (Port Orford) ותצפית על תצורות הסלעים המיוחדות שעל קו החוף.

נקודת Hughes Historic House ו-Cape Blanco Lighthouse: נסיעה אל הנקודה המערבית ביותר במדינת אורגון, וביקור בבית החווה ההיסטורי ובמגדלור המרשים של קייפ בלנקו הניצב מעל צוקים דרמטיים. כאן פתחתי בשיחה עם מתנדב בחנות המזכרות הקטנה, וקיבלתי ממנו מפה מפורטת של כל המגדלורים הגדולים הפזורים לאורך החוף של אורגון. סימנתי לעצמי מטרה לבקר או לפחות לראות את מרביתם. לאחר מכן עשיתי עוד עצירה קצרה בעיירת הנמל פורט אורפורד עצמה.



נקודת Face Rock State Scenic Viewpoint ו-Bandon Beach: הגעה לעיירה היפה בנדון (Bandon) ותצפית על הסלעים הבולטים והמשוננים שמפוזרים לאורך החוף החולי הלבן. זהו ללא שום ספק החוף היפה ביותר באורגון כולה! לצערי הגעתי לכאן בשעת צהריים של יום שמשי אך קר מאוד, שלווה ברוח חזקה. טיילתי לאורך השביל שעל המצוק מעל החוף, ולאחר התלבטות קצרה החלטתי לא לרדת למטה לרצועת החול ליד הצוקים. עמד בפניי עוד יום ארוך של נסיעה, ושעת הצהריים שהשמש במרכז השמים ללא הרבה עננים היא לא הזמן האידיאלי לצילומי חוף דרמטיים. הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אתכנן את המסלול כך שאהיה כאן בדיוק בזמן השקיעה.




מגדלור Coquille River Lighthouse: מגדלור היסטורי יפהפה היושב על שפך נהר הקוקיל. הנסיעה אליו דורשת עיקוף גדול מאוד ולא היה לי מספיק זמן כדי להגיע אליו ישירות, ולכן הסתפקתי בתצפית טובה עליו מצידו הדרומי של פתח הנהר.


שמורות הטבע והאגמים הנסתרים של קוס ביי
פארק Shore Acres State Park ו-Cape Arago State Park: נסיעה חלקה ומהנה לאורך מצוקי האבן הגבוהים והאנכיים של השמורה, מקום מפורסם שבו גלי ענק מתרסקים על הסלעים בעוצמה. עשיתי עצירה קצרה ב-Sunset Beach וביקרתי בתצפיות של קייפ אראגו. היו פה המון ציפורי ים וכלבי ים רבים שנחו להנאתם על הסלעים והתחממו בשמש.


מגדלור Cape Arago Lighthouse: מבט מהצד על המגדלור הציורי והמבודד, היושב על אי סלעי קטן משלו.

גשר South Slough Bridge ו-McCullough Memorial Bridge: חציית הגשרים הגדולים וההיסטוריים של אזור קוס ביי (Coos Bay) כשאני ממשיך במגמת נסיעה צפונה.


אזור Oregon Dunes OHV Horsfall Area: כניסה ראשונה ומפגש ראשון עם אזור דיונות החול הענקיות והמפורסמות של קו החוף באורגון.


הגעתי אל אזור הדיונות של אורגון (Oregon Dunes), זה פלא טבע ייחודי שנוצר לאורך מיליוני שנים משילוב של רוחות אוקיאנוס חזקות, זרמי מים ושחיקה של סלעי היבשת. מדובר ברצועת חוף באורך של שלושים וחמישה מייל, שבה דיונות החול הענקיות תחומות בצורה מרשימה ממזרח על ידי יערות עבותים ואגמים צלולים ןממערב על ידי האוקיינוס.
יש כאן מספר מסלולי הליכה, אבל המקום הזה מפורסם בעיקר כאזור OHV מטורף לחובבי אקסטרים, המון טרקטורונים, פולאריסים ורכבי שטח שבאים לקרוע את הדיונות.
אגמים Hall & Schuttpelz Lakes ו-Hall Lake: סיבוב קצר באגמים המתוקים והנסתרים, החבויים ביער בצורה מרתקת ממש מאחורי קו דיונות החול של החוף.

מכיוון שכבר התחיל להיות מאוחר ושעות אחר הצהריים הגיעו, החלטתי לקחת את הזמן ברגיעה ויצאתי לטיול רגלי באזור האגמים הול ושוטפאלץ (Hall & Schuttpelz Lakes). טיפסתי על דיונת החול הענקית שתוחמת את האגם, ונהנתי מהליכה שקטה ומבודדת בלב החולות הזהובים מול השקיעה. למזלי האזור הזה היה מרוחק מאוד מאזורי נסיעת השטח אז יכולתי להנות מנופי הדיונה בשקט יחסי.

התחיל להיות מאוחר, עננים כיסו את השמים אז לא תהיה שקיעה יפה ונראה שהגשם עומד לרדת.

חניון הלילה - Umpqua Lighthouse State Park Campground:
הגעתי אל אזור המגדלור של אומפקווה, השוכן סמוך לעיירה רידספורט (Reedsport). מבנה המיגדלור עצמו לא מרשים במיוחד, והוא נמצא בין מבנים אחרים, השעה היתה כבר מאוחרת לקראת שקיעה אז הוא גם היה סגור למבקרים.


הלילה, אחרי הדרמה עם המשטרה של הלילה הקודם, רציתי לישון לילה מלא, שקט ובלי שום הפרעות או הפתעות בשתיים בלילה, ולכן החלטתי לישון הפעם בחניון קמפינג מסודר של הפארק.
ממש בכניסה לחניון הזמנתי באינטרנט מקום לינה, זה אפשרי רק שמטיילים לא בעונה העמוסה שהוא מלא לחלוטין.

מצאתי שהחניון ברמה גבוהה מאוד, הוא ממוקם עמוק בתוך היער ובסמוך לו אגם נחמד. החניון היה די ריק, מקום יפה, שקט ומטופח להפליא, עם שירותים ומקלחות ממש נקיים וחדשים.
התארגנתי בחניון שלי לארוחת ערב טובה וסידרתי את הרכב לשינת לילה.

זה היה סופו של יום מיוחד במינו ומלא בחוויות לביקור שלי ברצועת החוף הדרומית של מדינת אורגון.
אלבום תמונות נוספות
























































































תגובות