סכר הובר ליד לאס וגאס – כל מה שצריך לדעת לפני הביקור

הקדמה:

סכר הובר (Hoover Dam), שנבנה במהלך השפל הגדול בשנים 1931–1936, הוא הרבה יותר מסתם סכר – זהו אחד המיזמים ההנדסיים המרשימים ביותר שנבנו אי פעם בארצות הברית. הסכר חוסם את נהר הקולורדו ויוצר את אגם מיד (Lake Mead), מאגר המים הגדול ביותר בארה״ב.

מעבר לחשיבות ההיסטורית וההנדסית שלו, סכר הובר הוא גם יעד טיול פופולרי במיוחד למבקרים בלאס וגאס, ומשמש שער לאזור הנופש הלאומי אגם מיד ולנופי המדבר הדרמטיים שסביבו.

בפוסט הזה אשתף אתכם בכל מה שצריך לדעת כדי לתכנן ביקור מוצלח בסכר הובר – מה רואים במקום, כמה זמן להקדיש, ואיך לשלב אותו בטיול באזור.

איפה?

סכר הובר ממוקם בקניון השחור (Black Canyon) על נהר הקולורדו, בדיוק על הגבול בין מדינות נבדה ואריזונה. הוא נמצא כ־48 ק״מ (כ־30 מייל) דרומית־מזרחית ללאס וגאס, מה שהופך אותו ליעד מושלם לטיול חצי־יומי או עצירת ביניים בטיול ארוך יותר.

הוראות הגעה לסכר הובר:

מלאס וגאס, קחו את כביש I-11 S/US-93 S/US-95 S דרך בולדר סיטי (Boulder City) וצאו ביציאה מס' 2 (Exit 2). בכיכר, קחו את היציאה השלישית לכביש NV-172. פנו ימינה לכביש הגישה לסכר (Hoover Dam Access Rd) והמשיכו איתו עד לסכר.

אם אתם באים ממדינת אריזונה עברו את הגשר מעל נהר הקולורדו, רדו ביציאה הראשונה ועקבו אחרי השלטים המובילים לכיוון הסכר.

מתי לבקר?

סכר הובר פתוח למבקרים לאורך כל השנה.

חודשי הקיץ חמים מאוד והטמפרטורות עלולות להגיע ל-44 מעלות צלזיוס (111°F) אבל אפשר לבקר כי יש מעט הליכות.

שימו לב (דגשים חשובים):

1. שעות פתיחה: האתר פתוח לציבור מדי יום בין השעות 05:00 בבוקר ל-21:00 בערב.

2. מרכז המבקרים וסיורים: פתוחים מדי יום בין 09:00 ל-17:00 (למעט חג ההודיה וחג המולד). הסיור האחרון יוצא בשעה 15:45.

3. סיור מודרך בסכר (30$): לא ניתן לרכוש כרטיסים באינטרנט. המכירה היא במקום בלבד, על בסיס "כל הקודם זוכה". כל חברי הקבוצה חייבים להיות נוכחים בזמן הרכישה.

4. סיור מודרך בתחנת הכוח (15$): השעות הפחות עמוסות לסיור זה הן בין 09:00-11:00 בבוקר ובין 14:30-15:45 אחה"צ.

5. מנויים וכרטיסים: כרטיס הפארקים הלאומיים (America the Beautiful) אינו תקף כאן. למרות שהסכר נמצא בתוך אזור הנופש של אגם מיד, הוא מנוהל על ידי לשכת הטיוב של ארה"ב (USBR).

6. חניה: עלות חניה היא 10$ לרכב. חניון מקורה בצד של נבדה פתוח בין 08:00 ל-17:15. מהחניון הזה (שיש בו מעל 400 מקומות) ניתן ללכת ברגל למרכז המבקרים ולסכר. ישנם גם מגרשי חניה פתוחים בצד של אריזונה; החניון הראשון עולה 10$, אך זה שנמצא במעלה הגבעה הוא בחינם ומתאים גם לקרוואנים (RV) גדולים או נגררים.

7. מעבר בין מדינות: הדרך היחידה לחצות עם רכב בין אריזונה לנבדה היא דרך גשר הזיכרון החדש (Mike O'Callaghan–Pat Tillman Memorial Bridge), שהוא פלא הנדסי בפני עצמו. בעבר עברו בנסיעה על הסכר עצמו, אך כיום הכביש סגור בצד של אריזונה מיד אחרי החניון האחרון.

8. מיקום אסטרטגי: הסכר נמצא במרחק של פחות משעת נסיעה מה"סטריפ" של לאס וגאס, מה שהופך אותו ליעד מושלם לטיול של חצי יום.

9. עומסים: כ-7 מיליון אנשים מבקרים בסכר מדי שנה (הסכר המתוייר בעולם!). צפו לעומסי תנועה ליד החניונים בשעות הצהריים.

10. עיכובים: צפו לעיכובים בכבישים, במיוחד לפני נקודת הבידוק הביטחוני של נבדה ובתקופות חגים. מציאת חניה יכולה להיות מאתגרת. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר כדי להימנע מהחום ומהקהל.

11. ציוד מומלץ: חלק גדול מהחוויה הוא בחוץ (הליכה קצרה על הסכר או לגשר התצפית). הקיץ קיצוני והטמפרטורות על פני השטח יכולות להגיע לרמות גבוהות מאוד. הצטיידו בהרבה מים, קרם הגנה וכובע.

12. מפלס המים: מפלס המים באגם מיד נמוך למדי בשנים האחרונות.

13. שירותים וכיבוד: ישנם שירותים במיקומים הפופולריים, חנות מתנות ובית קפה בקומה התחתונה של מבנה החניה.

המחשבות שלי:

הפעם הראשונה שביקרתי בסכר הובר הייתה ב-1997, ומאז חזרתי לשם מספר פעמים. בכל פעם מחדש אני נדהם מהפלא ההנדסי האנושי הזה.

יש הרבה מה לראות, ואני ממליץ בחום להגיע מוקדם בבוקר כדי ליהנות מטמפרטורות נוחות יותר ופחות מבקרים. למרות שסיור מודרך בסכר ובתחנת הכוח עשוי להיות יקר למשפחות, אני בהחלט ממליץ עליו. אל תפספסו את ההליכה על הגשר החדש – הנוף מלמעלה לכיוון הסכר פשוט מרהיב.

הביקור באתר:

שעות פעילות:

סכר הובר פתוח למבקרים בין השעות 09:00 בבוקר ל-17:00 בערב, שבעה ימים בשבוע.

אם אתם רוצים את הסיור המלא והמקיף (Dam Tour), אתם חייבים להגיע לסכר פיזית ולקנות כרטיסים בקופה, בימים עמוסים (סופי שבוע, חגים) מומלץ להגיע ב 9 על מנת לשריין מקום. אם אתם מסתפקים בסיור בתחנת הכוח, מומלץ מאוד להזמין באינטרנט מראש כדי להבטיח את מקומכם בשעה הנוחה לכם.

הסיור הראשון של היום מתחיל בשעה 09:30, והסיורים יוצאים מדי חצי שעה עד לסיור האחרון ב-15:30. סיורים בתחנת הכוח מתחילים ב-09:25 והסיור האחרון יוצא ב-15:55.

חניון הרכבים המקורה פתוח בין 08:00 ל-17:15.

מרכז המבקרים פתוח בכל ימות השנה, למעט חג ההודיה וחג המולד.

נקודת בידוק ביטחוני בכניסה לאתר:

• רוב רכבי הנוסעים רשאים לחצות את הסכר.

• כל הרכבים כפופים לבדיקה בנקודת הבידוק הביטחוני של נבדה.

• חל איסור מוחלט על עצירת רכבים על גבי הסכר.

• חל איסור על הכנסת כלי נשק, חומרי נפץ וזיקוקים לשטח הסכר.

• הטסת רחפנים אסורה בשטח סכר הובר.

• חל איסור על החזקת מריחואנה בשטח הסכר (למרות שזה חוקי במדינת נוואדה).

• אין להכניס חיות מחמד או חיות תמיכה רגשית (Comfort animals) לחלק העליון של הסכר או למבנים.

מידע כללי על הסכר:

סכר הובר הוא סכר קשת-כבידה מבטון הממוקם בקניון השחור של נהר הקולורדו, על הגבול בין המדינות נבדה ואריזונה. הוא נבנה בין השנים 1931 ל-1936, במהלך תקופת השפל הגדול.

כדי לבנות את הסכר, הוקמה העיירה בולדר סיטי (Boulder City) כדי לשכן את הפועלים. באותה תקופה, בלאס וגאס הייתה אוכלוסייה צנועה של כ-5,000 תושבים בלבד, אך העיר ראתה במהרה זרם של 10,000 עד 20,000 פועלים שהגיעו לאזור.

תחילה, הפועלים היטו את נהר הקולורדו לשתי מנהרות צדדיות כדי שיוכלו להגיע לסלע היסוד עבור בסיס הסכר. הם השתמשו בסך הכל ב-2.5 מיליון מטרים מעוקבים (3.25 מיליון יארד מעוקב) של בטון לבניית הסכר, וב-840 אלף מטרים מעוקבים נוספים לבניית תחנת הכוח ומבנים סמוכים.

גובהו של סכר הובר הוא 221 מטרים (726 רגל) ואורכו בחלקו העליון הוא 379 מטרים (1,244 רגל). הוא גבוה כמו בניין בן 60 קומות, ובסיסו עבה כמו שני מגרשי פוטבול. כמות הבטון ששימשה לבנייתו הייתה מספיקה כדי לסלול כביש מסן פרנסיסקו ועד לניו יורק.

ארבעה מגדלי יניקה מבטון מזוין, הממוקמים בצד האגם של הסכר, מטים את המים מהמאגר לתוך צינורות פלדה ענקיים המובילים לתחנת הכוח.

כמעט מחצית מהחשמל המיוצר בסכר מועבר לקליפורניה ולעיר לוס אנג'לס, והשאר מועבר לנבדה ולאריזונה. כיום, סכר הובר שולט בשיטפונות של נהר הקולורדו, מספק מי השקיה ליותר מ-6 מיליון דונם של אדמה, ומספק מים ליותר מ-16 מיליון בני אדם. האנרגיה המופקת על ידי הטורבינות מספקת חשמל ליותר מ-500,000 בתים.

אגם מיד, המשתרע לאורך 185 קילומטרים (115 מייל), הוא האגם המלאכותי הגדול ביותר בארה"ב. הוא משמש לפעילויות פנאי ומהווה מקום חיות לדגים וחיות בר.

דברים לעשות בעת הביקור בסכר הובר:

יש הרבה מה לעשות כאן – חלק מהפעילויות כרוכות בתשלום נוסף (מרכז המבקרים והסיורים) ואחרות עולות רק את דמי החניה (10$).

אני ממליץ להתחיל את הביקור במרכז המבקרים ולהזמין סיור מודרך בתוך הסכר ותחנת הכוח שנמצאת למטה. המקום הטוב ביותר לחנות עבור מרכז המבקרים הוא בחניון המקורה שנמצא משמאלכם כשאתם יורדים לכיוון הסכר. אם החניון מלא, תצטרכו להמשיך לנסוע ולחנות בצד המרוחק של הסכר (הצד של אריזונה).

סיורים בסכר הובר:

אני ממליץ בחום לקחת את הסיור בתוך הסכר ובתחנת הכוח שמתחתיו. תלמדו ותראו כיצד נבנה ההישג המדהים הזה ותבינו איך הוא פועל. שני הסיורים כוללים כניסה למרכז המבקרים.

מרכז המבקרים הוא נקודת המוצא לסיורים. שם תוכלו לרכוש כרטיסים ולחקור תערוכות הכוללות את טורבינות הענק המפיקות חשמל הידרואלקטרי.

הסיור המודרך (כשעה) כולל ביקור בתחנת הכוח ובמספר מנהרות בדיקה בתוך הסכר עצמו, שם תוכלו לראות את צינורות המים הענקיים. בתחנת הכוח תראו 17 טורבינות כוח ענקיות הממוקמות משני צידי קירות הקניון (אריזונה ונבדה).

נסיעה והליכה על הסכר:

אם אתם קצרים בזמן או בתקציב, דלגו על הסיור המודרך ולכו ברגל על חלקו העליון של הסכר בחינם (10$ חניה). מכאן תוכלו להביט למטה ולראות את מבני הגנרטורים משני צידי הקניון בתחתית הסכר. תוכלו גם לראות את שני השעונים הגדולים שמראים את השעה באריזונה ובנבדה. כיוון שבאריזונה לא מחליפים לשעון קיץ, השעונים לא תמיד מראים את אותה השעה.

בצד המרוחק של הסכר (אריזונה), תוכלו לראות מחניון סמוך את פתחי זרימת עודפי המים הגדולים ואת שערי הפלדה שקובעים את מפלס האגם. הכביש עובר על גשר קשתי ממש מעל פתח מערת הניקוז. שני הפתחים מגנים על הסכר מפני עליית מים מעל קצהו, והשתמשו בהם רק פעמיים לאורך השנים (1941 ו-1983).

אחרי הסיור המודרך, לכו ברגל על הסכר לכיוון הצד המרוחק שלו, כדי לראות את המבנה ואת מתקני הזרמת העודפים במקרה של הצפות (Spillway).

אחרי הביקור בסכר אני ממליץ לנסוע מעט למעלה (לכיוון היציאה) ןלפנות שמאלה למגרש החניה של הגשר. ממגרש החניה יש שביל קצר המוביל אל גשר Mike O’Callaghan-Pat Tillman Memorial Bridge. החניה כאן היא לא גדולה אבל רכבים יוצאים כל הזמן. אחרי הליכה קצרה לכיוון הגשר מגיעים לאזור מעל הקניון של הקולורדו. התצפית מאזור זה מציע מבט מדהים ממעוף הציפור על הסכר ועל הקניון מתחתיכם.

גשר הזיכרון Mike O’Callaghan–Pat Tillman Memorial Bridge:

זהו גשר קשת הבטון הגבוה בעולם, והגשר המשולב בטון-פלדה הראשון מסוגו. הוא נישא לגובה של 268 מטרים (880 רגל) מעל הקניון. הגשר, שאורכו כ-600 מטרים, מחבר בין הכבישים של נבדה ואריזונה. הוא נבנה כדי להתגבר על עומסי התנועה בכביש 93 הישן שעבר על הסכר וכדי לאפשר אבטחה טובה יותר. הגשר נפתח באוקטובר 2010.

המקום האחרון שאני ממליץ לבקר בו הוא עצירה קצרה בנקודת התצפית על אגם מיד (Lakeview Overlook). נקודה זו ממוקמת מערבית לנקודת הבידוק הביטחוני, בפנייה צדדית.

סיכום:

ביקור בסכר הובר הוא חוויה מרשימה המשלבת עוצמה הנדסית עם נוף מדברי עוצר נשימה, במרחק של פחות משעת נסיעה מלאס וגאס. הסכר, שנחשב לפלא הנדסי עולמי, מאפשר למבקרים להתרשם מקרוב מגודלו העצום של המבנה, לטייל על הגשר התלוי לתצפית פנורמית על קניון השחור, וללמוד על ההיסטוריה המרתקת של הקמתו בתקופת השפל הגדול.

כדי להפיק את המיטב מהביקור, מומלץ להגיע מוקדם בבוקר כדי להימנע מהחום הכבד ומהתורים הארוכים. כדאי להזמין מראש באינטרנט את הסיור בתחנת הכוח כדי להבטיח מקום, או להתייצב בקופות עם הפתיחה אם תרצו לזכות בכרטיסים לסיור המלא בתוך מנהרות הסכר. אל תוותרו על הליכה על גשר הזיכרון (הנמצא מעל הסכר) ועל עצירה בנקודת התצפית הצופה על אגם מיד – זהו שילוב מושלם של טבע פראי ויכולת אנושית כבירה.