הוואסופאי (Havasupai): המדריך המלא לטיול בגן העדן הנסתר של הגרנד קניון

הקדמה: גן העדן בטורקיז בלב המדבר

יש מקומות שרואים בתמונות ושואלים "האם זה אמיתי?", אבל שום תמונה לא יכולה להכין אתכם לרגע שבו פוגשים את המציאות של הוואסופאי (Havasupai). דמיינו מי טורקיז מהפנטים שנופלים בעוצמה בלב קניון מדברי אדום וצרוב שמש – נווה מדבר שנלקח מעולם אחר. עבורי, זהו ללא ספק אחד המקומות היפים והמרשימים ביותר שביקרתי בהם, והוא ניצב בראש רשימת הטיולים האהובים עלי בכל הזמנים.

מי הם "אנשי המים הכחולים-ירוקים"?

פירוש השם "הוואסופאי" הוא אנשי המים הכחולים-ירוקים. השבט קיבל את שמו מצבעו המרהיב של הנהר הזורם דרך הקניון האדום ובכפר המבודד שלהם בדרכו אל נהר הקולורדו. בני השבט, המונים כ-600 איש, חיים בכפר הקטן סופאי (Supai) השוכן בלב הקניון. זהו אחד היישובים המבודדים ביותר בארצות הברית, המקום היחיד שבו הדואר עדיין מגיע באמצעות שיירות של פרדות, והדרך היחידה להגיע אליו היא ברגל, על גבי פרדות או במסוק.

כבוד למקום ולקהילה

חשוב להבין שביקור בהוואסופאי אינו ביקור רגיל בפארק לאומי; אתם מתארחים בביתם של אנשי השבט. התיירות היא מקור הפרנסה המרכזי של הקהילה (שירותי הובלה בפרדות, לינה, חנויות ובתי קפה), ועלינו לכבד את המסורות והתקנות שלהם. זכרו שאתם אורחים בשטח קדוש עבורם.

לוגיסטיקה ואישורים (Permits)

בשל הביקוש האדיר והרצון לשמר את הטבע והקהילה, הכניסה לשמורה מבוקרת ומוגבלת מאוד. כל המבקרים חייבים להצטייד באישור (Permit) מראש לפני ההגעה. מדובר באחד האישורים הקשים ביותר להשגה בעולם הטיולים, והוא דורש תכנון לוגיסטי מדוקדק. בהמשך המדריך אפרט בהרחבה על כל ההיבטים של השגת האישור, ההכנות לטרק והקמפינג באתר.

הערה חשובה לגבי זמן הביקור

את הטיול שלי ערכתי בחורף 2023. המידע שאשתף כאן מבוסס על החוויה האישית שלי מאותה תקופה. מכיוון שהנהלים, המחירים והתקנות בשמורה משתנים מעת לעת, אין באפשרותי לקחת אחריות על שינויים שחלו מאז. לאורך כתיבת המדריך, נשתדל להביא עדכונים מהאתר הרשמי וממטיילים שביקרו שם לאחרונה כדי לספק לכם את המידע העדכני ביותר.

התכוננו למסע אל הטורקיז הכי יפה שראיתם בחיים.

תוכן עניינים של הבלוג:

• הקדמה: גן העדן בטורקיז בלב המדבר

• איפה זה נמצא ואיך מגיעים?

• מתי לבקר? עונות השנה ומזג האוויר

• לוגיסטיקה

  • המשימה הבלתי אפשרית: איך משיגים אישור (Permit)?

  • הלינה בלודג': Havasupai Lodge

  • איפה ישנים בלילה שלפני?

  • חוקי השמורה ודגשים חשובים לביקור

  • הגעה וחניה ב-Hilltop

  • שירות הפרדות (Mule Service)

  • טיסה במסוק אל הקניון (Helicopter Service)

• יוצאים לדרך: הטרק אל לב הקניון

  • הלינה בשטח: אזור הקמפינג (The Campground)

  • קישורים חשובים לתכנון הטיול

  • קצת מחשבות לפני שצוללים לדרך

• הטיול שלנו: 3 ימים בלב הקניון

  • היום הראשון: המסע אל לב הטורקיז

  • היום השני: הרפתקה אל מפלי מוני וביבר

  • היום השלישי: העלייה הגדולה והפרידה מהקניון

• המילים האחרונות: יותר מסתם טיול

איפה זה נמצא ואיך מגיעים?

הוואסופאי שוכנת באזור מבודד על הגדה הדרומית (South Rim) של נהר הקולורדו בגרנד קניון. הייחודיות של המקום מתחילה כבר בדרכי הגישה: אין כבישים שמובילים לכפר סופאי. הדרך היחידה להגיע אל היישוב ואל המפלים היא באמצעות הליכה ברגל, רכיבה על פרדות או טיסה במסוק.

המרחקים בדרכים

כדי לתכנן את לוח הזמנים שלכם, כדאי להכיר את מרחקי הנסיעה לנקודת ההתחלה (Hualapai Hilltop), שם משאירים את הרכב ומתחילים בצעידה:

• מקינגמן (Kingman, AZ): כ-160 קילומטרים (שעה ו-45 דקות נסיעה).

• מפלאגסטאף (Flagstaff, AZ): כ-260 קילומטרים (כשעתיים וחצי נסיעה).

• מלאס וגאס (Las Vegas, NV): כ-300 קילומטרים (כ-3 שעות ורבע נסיעה).

הוראות הגעה

שימו לב שאין תחבורה ציבורית לנקודת תחילת המסלול (The Trailhead), לכן תצטרכו רכב שכור או הסעה פרטית.

הגעה מלאס וגאס:

נוסעים לעיר קינגמן (Kingman) ועולים על כביש I-40 מזרח. יוצאים ביציאה 53 (exit 53), פונים שמאלה וממשיכים על כביש "Route 66" המפורסם לכיוון מזרח כ-87 קילומטרים (54 מייל). פונים שמאלה לכביש Indian Highway 18 וממשיכים איתו צפונה כ-96 קילומטרים (60 מייל) עד סוף הכביש.

הגעה מפיניקס:

נוסעים לעיירה Ash Fork ועולים על כביש I-40 מערב. יוצאים ביציאה 123 לעבר Seligman. נוסעים על כביש "Route 66" כ-48 קילומטרים (30 מייל). פונים ימינה לכביש Indian Highway 18 וממשיכים איתו צפונה כ-96 קילומטרים (60 מייל) עד סוף הכביש.

דגשים חשובים לדרך

• דגש חשוב: בפועל חייבים לעצור בעיירה Peach Springs (עדיף יום לפני) על מנת לקבל את אישור הכניסה והליכה במסלול.

• אספקה אחרונה: העיירה הקטנה Peach Springs (על כביש 66) היא הנקודה האחרונה בה ניתן למצוא שירותים בסיסיים: מלון, דלק, מים ומבחר מצומצם מאוד של מזון. אל תבנו על קניות גדולות שם.

• דלק: תחנת הדלק הקרובה ביותר נמצאת ב-Peach Springs (על כביש 66), אך היא לא תמיד פתוחה. ודאו שאתם ממלאים את מכל הדלק בקינגמן (Kingman) או בסליגמן (Seligman) לפני העלייה לכביש 66. המסלול המלא, מהיציאה מכביש I-40 אל נקודת תחילת המסלול (ה-Trailhead) ובחזרה, יכול להגיע לכ-320 קילומטרים (200 מייל).

• נהיגה בכביש 18: זהו כביש באורך 60 מייל החוצה יערות ומדבר גבוה. שימו לב שהכביש עובר באזור של מרעה פתוח – סעו לאט ובזהירות, שכן פרות וחיות בר עלולות לעלות על הכביש בכל רגע.

• מזג אוויר: בחודשי החורף (כפי שהיה בביקור שלי) ייתכן שלג על הכביש ובאזור החניה, מה שעלול להפוך את הנהיגה למאתגרת.

מתי לבקר? עונות השנה ומזג האוויר

היופי עוצר הנשימה של קניון הוואסו והמפלים שלו נשאר מרהיב לאורך כל השנה, אך התנאים בשטח משתנים מקצה לקצה בין העונות. מכיוון שמדובר באזור מדברי מבודד, למזג האוויר יש השפעה ישירה על הבטיחות ועל רמת הקושי של המסלול.

עונת השיא והחודשים החמים (מאי עד ספטמבר)

זוהי התקופה הפופולרית ביותר בקרב תיירים, אך היא מביאה איתה אתגרים משמעותיים:

• חום קיצוני: בחודשי הקיץ הטמפרטורות בקניון יכולות לטפס עד ל-46 מעלות צלזיוס (115°F). חשוב לדעת כי השבילים המובילים לסופאי נסגרים רשמית בכל פעם שהטמפרטורה חוצה את רף 46 המעלות מטעמי בטיחות.

• תכנון הליכה: אם אתם מבקרים בקיץ, חובה להתחיל את הצעידה פנימה (או החוצה) בשעות המוקדמות ביותר של לפנות בוקר, כשהאוויר קריר יותר והשביל מוצל. בכל מקרה, הצטיידו בכמות גדולה מאוד של מים.

החודשים הקרירים והחורף

עבור מטיילים רבים, החודשים הקרירים הם דווקא הזמן האידיאלי לביקור, יש הרבה פחות אנשים והחום המעיק נעלם.

• ביקור בחורף: אם בחרתם להגיע בחודשי החורף (כפי שעשיתי אני ב-2023), עליכם להיות מוכנים לצעידה ולינה בתנאי קיצון של כמעט קפיאה.

• הבדלי גבהים: קחו בחשבון שבדרך לנקודת ההתחלה (ה-Hilltop) ייתכן שתיתקלו בשלג על הכביש, אך ככל שיורדים עמוק יותר לתוך הקניון, הטמפרטורות עולות והקניון התחתון נוטה להיות חמים יותר.

טמפרטורת המים: ההפתעה של הקניון

פרט שחשוב להכיר הוא שטמפרטורת המים בנהר נשארת קבועה סביב 21 מעלות צלזיוס (70°F) לאורך כל השנה. זה אומר שבקיץ המים מרגישים מרעננים מאוד, ובחורף הם עשויים להרגיש חמימים יחסית לאוויר הקר בחוץ.

השפעת הבידוד על הביקור

בגלל שמדובר באזור מבודד ללא כבישים או שירותי הצלה זמינים באופן מיידי, מזג האוויר הופך לקריטי פי כמה:

1. התייבשות: בחום הקיץ, המרחק הגדול והיעדר הצל בחלקים מהמסלול הופכים את ההתייבשות לסכנה ממשית.

2. חסימת גישה: שלג כבד בחורף עלול לחסום את כביש 18 ולהפוך את ההגעה לחניון לבלתי אפשרית.

סכנת שיטפונות בזק: האויב השקט של הקיץ

עונת המונסונים באריזונה (יולי עד ספטמבר) מביאה איתה יופי מרהיב אבל גם סכנה ממשית. בגלל המבנה הטופוגרפי של קניון הוואסו, מים ממרחקים עצומים מתנקזים לתוך ערוץ אחד צר.

אירועים משמעותיים מהשנים האחרונות:

• אוגוסט 2024: שיטפון בזק עוצמתי הכה בשמורה והוביל לפינוי של מאות מטיילים באמצעות מסוקים. לצערינו, באירוע זה נהרגה מטיילת שנסחפה בזרם. השיטפון גרם לנזקים כבדים לשבילים ולתשתיות, והשמורה נסגרה למבקרים למשך מספר חודשים לצורך שיקום.

• 2019-2022 (תקופת הקורונה והשיקום): מעבר לסגירה בגלל המגיפה, השבט ניצל את הזמן לשיקום נזקים מצטברים משיטפונות קודמים ששינו את נתיב הזרימה של חלק מהמפלים.

• יולי 2018: שיטפון כבד גרם לפינוי של כ-200 מטיילים. הנחשול היה כל כך חזק שהוא שינה לחלוטין את המראה של מפלי נאוואחו (Navajo Falls) ויצר למעשה מפלים חדשים באזור, תוך שהוא הורס גשרי עץ בדרך למפלי מוני.

איך זה משפיע על הטיול שלכם?

1. שינוי פני השטח: שיטפונות הם הכוח שמעצב את הקניון. מפלים יכולים להיעלם, להיווצר מחדש או לשנות את צבעם מטורקיז לחום בוצי למשך מספר ימים לאחר הגשם.

2. ערנות לסביבה: אם אתם שומעים רעש חזק הדומה לרכבת מתקרבת, או רואים שהמים הופכים לבוציים פתאום, עליכם לעלות מיד למקום גבוה ככל האפשר.

3. הישמעות להוראות השבט: לאנשי השבט יש ניסיון של דורות עם הקניון. אם הם מורים על פינוי או סגירת שבילים, עשו זאת ללא עיכוב.

4. תחזית: תמיד בדקו את התחזית לאזור Peach Springs והסביבה, ולא רק לקניון עצמו.

צבע הטורקיז המפורסם נובע מריכוז גבוה של סידן פחמתי (Calcium Carbonate). בזמן שיטפון, הבוץ משתלט על הצבע, ולוקח למים זמן "להתנקות" ולחזור לצבע המקורי לאחר שהסערה חולפת.

המשימה הבלתי אפשרית: איך משיגים אישור (Permit)?

[פרק מעודכן – נכון לינואר 2026]

השגת אישור כניסה להוואסופאי היא אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור כל מטייל. השמורה מנוהלת בקפידה על ידי אנשי השבט, והחוקים הוקשחו משמעותית בשנה האחרונה כדי לשלוט בעומסים ולשמור על המקום. הנה המדריך המעודכן ביותר לתהליך ההזמנה:

שיטת ההזמנה החדשה: לא רק "מזל"

כיום לא מסתמכים רק על יום פתיחת המכירה הכללי. המערכת מחולקת לשני שלבים:

• גישה מוקדמת (Early Access): במהלך חודש ינואר נפתח חלון הזדמנויות קצר (בתוספת תשלום של כ-40$) המאפשר למטיילים לשריין תאריכים לפני הפתיחה הרשמית.

• יום הפתיחה הגדול: ב-1 בפברואר, בשעה 08:00 בדיוק (שעון אריזונה), נפתחת המכירה לקהל הרחב באתר הרשמי: HavasupaiReservations.com. המקומות לכל השנה (עד 31 בדצמבר) נחטפים בדרך כלל תוך דקות. בחודש ינואר השמורה סגורה.

• רשימת הביטולים (Cancellations): אם פספסתם את המכירה, זו הדרך היחידה שלכם. מדי בוקר בשעה 08:00 מתעדכנת באתר רשימה של אישורים שאנשים שחררו חזרה למערכת.

עלויות ושהות (נכון ל-2026)

חשוב להכיר שהמחירים עלו משמעותית בשנה האחרונה:

• מחיר החבילה: נכון לעכשיו, עלות אישור עומדת על כ-455$ לאדם (או 495$ בגישה מוקדמת). המחיר כולל את כל המיסים והאגרות.

• מינימום שהות: אין אפשרות לשינוי, האישור הוא חבילה קשיחה של 4 ימים ו-3 לילות בלבד. גם אם תבחרו להישאר פחות, המחיר נשאר זהה.

• אין טיולי יום: חל איסור מוחלט לרדת לקניון ולצאת ממנו באותו היום. עליכם ללון לפחות לילה אחד בשמורה (בקמפינג או בלודג').

הליך הצ'ק-אין: איפה מקבלים את האישור?

לפני שאתם מגיעים לחניון (Hilltop) ומתחילים ללכת, אתם חייבים לעצור לאיסוף המסמכים. ללא צמיד יד ואישור מודפס, לא יאפשרו לכם להתחיל את הטרק.

• מיקום: האיסוף מתבצע במלון Grand Canyon Caverns Inn (מייל 115 על כביש 66).

• זמנים: ניתן לאסוף את האישור החל מ-72 שעות לפני מועד ההגעה שלכם ועד יום הטיול עצמו. המשרד פתוח מדי יום בין 08:00 ל-17:00.

• צמידי יד (Wristbands): במעמד הצ'ק-אין תקבלו צמידי יד אישיים שחובה לענוד לאורך כל השהות. בנוסף, תקבלו תגיות סימון לאוהל ולרכב.

מחסום הדרכים (The Checkpoint)

אל תנסו "להתגנב" לתחילת המסלול. כ-5 מייל לפני ההגעה לחניון הסופי, מוצב מחסום משטרתי של השבט. השוטרים עוצרים כל רכב ובודקים את האישורים המודפסים וצמידי היד של כל המטיילים. מי שמגיע ללא אישור מוחזר לאחור באופן מיידי.

דגשים חשובים לראש הקבוצה

• Trip Leader: האישור חייב להיות על שמו של אדם שנמצא פיזית בקבוצה. אם ראש הקבוצה לא מגיע, האישור מבוטל עבור כולם. כיום ניתן להגדיר "מחליף" (PATL) רק במעמד ההזמנה באתר.

• חשבון לכולם: כל חבר בקבוצה חייב שיהיה לו חשבון רשום באתר השמורה כדי לאשר את הבנת החוקים (כולל האיסור על הליכת לילה והאיסור על צילום מקומיים).

הלינה בלודג': Havasupai Lodge

עבור מי שהרעיון של לינה בשק שינה ובישול בשטח פחות קורץ לו, ה-Havasupai Lodge הוא הפתרון היחיד. הלודג' ממוקם בלב הכפר סופאי (Supai Village), במרחק של כ-3.2 קילומטרים (2 מייל) לפני אזור הקמפינג והמפלים המרכזיים.

מה מחכה לכם בלודג'?

חשוב לבוא עם ציפיות ריאליות: זהו לא מלון יוקרה, אלא אירוח בסיסי מאוד בלב מקום מבודד.

• החדרים: החדרים פשוטים וכוללים שתי מיטות זוגיות (Full size), חדר רחצה פרטי עם מקלחת ומזגן/חימום.

• מתקנים: אין בחדרים טלוויזיה, טלפון או אינטרנט. זהו המקום להתנתק באמת.

• מיקום: הלודג' ממוקם ליד מרכז הכפר, קרוב לחנות המכולת היחידה ולבית הקפה המקומי.

תהליך ההזמנה והמחיר (עדכון 2026)

אם השגת אישור לקמפינג היא קשה, השגת חדר בלודג' היא כמעט בלתי אפשרית ללא תכנון מראש של שנה:

• מועד ההזמנה: בשונה מהקמפינג, ההזמנות ללודג' נפתחות בדרך כלל במועד נפרד (לרוב ב-1 ביוני עבור השנה שאחרי). כדאי לעקוב בדריכות אחרי הפרסומים באתר הרשמי.

• מחיר: הלינה בלודג' יקרה משמעותית מהקמפינג. נכון ל-2026, המחיר עומד על כ-2,277 דולר לחדר (עבור חבילה של 4 ימים ו-3 לילות, עד 4 אנשים בחדר). המחיר כולל את כל דמי הכניסה והאישורים הנדרשים לשמורה.

• שיטת התשלום: התשלום עבור הלודג' מתבצע במלואו בעת ביצוע ההזמנה.

יתרונות וחסרונות שכדאי לשקול

• היתרון: המיטה האמיתית והמקלחת החמה בסוף יום הליכה הם פינוק אדיר. בנוסף, אתם סוחבים הרבה פחות ציוד על הגב (אין צורך באוהל, מזרון או כלי בישול).

• החיסרון: המרחק מהמפלים. בכל יום שבו תרצו לבקר במפלים (Havasu Falls, Mooney Falls), תצטרכו ללכת עוד כ-3-4 קילומטרים לכל כיוון מהכפר וחזרה, מה שמוסיף קילומטרז' משמעותי לרגליים.

דגשים חשובים:

1. צ'ק-אין: גם ללודג', עליכם לבצע צ'ק-אין ב-Grand Canyon Caverns Inn על כביש 66 לפני הירידה לקניון, בדיוק כמו במקרה של הקמפינג.

2. אוכל: השוהים בלודג' מסתמכים בדרך כלל על האוכל בבית הקפה של הכפר או קונים מצרכים במכולת הסמוכה (שימו לב לשעות הפתיחה המוגבלות).

איפה ישנים בלילה שלפני?

מכיוון שהטרק להוואסופאי דורש מאמץ פיזי משמעותי והירידה לקניון צריכה להתחיל מוקדם ככל האפשר (במיוחד בקיץ), הלילה שלפני הטיול הוא קריטי. הנה האפשרויות המומלצות ללינה:

האופציה המועדפת: Peach Springs

העיירה Peach Springs היא הנקודה הקרובה ביותר לצ'ק-אין ולתחילת המסלול. הלינה כאן, למשל במלון Hualapai Lodge, היא האסטרטגית ביותר.

• היתרון הגדול: תוכלו להגיע למשרדי האישורים ב-Grand Canyon Caverns Inn (הנמצאים רק כ-10 מייל מזרחית לעיירה) כבר ביום שלפני הטיול, לקבל את הצמידים והניירת, ולישון בראש שקט.

• בוקר הטיול: בבוקר תוכלו לצאת ישירות מהמלון לכיוון ה-Hilltop (נסיעה של כשעה ורבע) ולהתחיל את הירידה עם אור ראשון, מבלי לעצור בדרך.

לינה על כביש I-40 (קינגמן או סליגמן)

אם לא מצאתם מקום ב-Peach Springs, תוכלו לישון בערים הסמוכות על הכביש המהיר, כמו Kingman (ממערב) או Seligman (ממזרח).

• הלוגיסטיקה: קחו בחשבון שזה מוסיף זמן נסיעה משמעותי. מקינגמן, למשל, מחכה לכם נסיעה של קרוב לשעתיים עד לנקודת הצ'ק-אין.

• חשוב לזכור: אם לא אספתם את האישור יום קודם, תצטרכו לעצור ב-Grand Canyon Caverns בבוקר הטיול החל מהשעה 08:00 (שעת פתיחת המשרד), ורק אז להמשיך עוד כ-100 ק"מ לנקודת ההתחלה. זה עלול לעכב את תחילת ההליכה שלכם לשעות החמות יותר.

לינה ב-Grand Canyon Caverns Inn

ניתן לישון גם ממש באתר שבו מתבצע הצ'ק-אין. המלון מציע חדרים בסיסיים מאוד, אך הוא חוסך לכם זמן יקר כי אתם נמצאים בדיוק בנקודת איסוף האישורים.

טיפ: אני ממליץ בחום לעשות את הצ'ק-אין יום לפני. זה מאפשר לכם להגיע לחניון ה-Hilltop כבר ב-5:00 או 6:00 בבוקר, לעבור את המחסום המשטרתי במהירות ולהתחיל את הטרק כשהטמפרטורות עדיין נוחות.

אנחנו טיילנו בחודשי החורף וגם הגענו מאוחר לאזור של Peach Springs לאחר שעת סגירת המשרדים אז התחלה מוקדמת לא היתה כל כך חשובה לנו, להפיך, אפשר היה להימנע מהקור של שעות הבוקר המוקדמות

חוקי השמורה ודגשים חשובים לביקור

חשוב לזכור שהוואסופאי היא אומה ריבונית של ילידים אמריקאים (Native Americans), עם חוקים, מנהגים ואורח חיים משלה. השמורה נמצאת מחוץ לתחום השיפוט של הפארק הלאומי "גרנד קניון", והשבט אוכף את הכללים שלו בקפידה. אנא כבדו את האדמה, את האנשים ואת המטיילים האחרים.

קוד התנהגות וכבוד למקומיים

• צילום מקומיים: השבט הפך לרגיש עוד יותר לנושא בשל תרבות הטיקטוק והאינסטגרם. האיסור הוא לא רק על הכפר, אלא על כל חבר שבט (כולל עובדי השיירות עם הפרדות) בכל מקום בשמורה.

• השבט מבקש מהמטיילים לא להתעכב בתוך הכפר מעבר למה שנדרש לקניות בחנות או אכילה בבית הקפה. הכפר הוא אזור מגורים פרטי, והשבילים בו נועדו למעבר אל עבר הקמפינג.

• צניעות ושקט: השמורה אינה מקום למסיבות. חל איסור על מוזיקה רועשת (רמקולים), קפיצה מצוקים, טיפוס צוקים או התערטלות (Nudity).

• קפיצה למים (Cliff Jumping): למרות שהמפלים מפתים, השבט אוסר על קפיצה מהצוקים. היו פציעות קשות בשנים האחרונות, והחילוץ מהקניון הוא מורכב ויקר מאוד (על חשבון המטייל).

תקנות השמורה (מה אסור להכניס?)

חל איסור מוחלט על הכנסת הדברים הבאים לשטח השמורה:

• אלכוהול וסמים (עבירה פדרלית חמורה בשטחי השמורה).

• כלי נשק.

• רחפנים (Drones): ה איסור נאכף היום בחומרה רבה מאוד. מטיילים שנתפסו מטיסים רחפנים הורחקו מהשמורה לצמיתות והציוד שלהם הוחרם.

• חיות מחמד (כלבים או בעלי חיים אחרים).

תקשורת וכסף מזומן

• קליטה סלולרית: אין קליטה בנקודת תחילת המסלול (Hilltop), לאורך השביל, באזור הקמפינג או לאורך הנהר. יש קליטה סלולרית בתוך הכפר סופאי עצמו.

• אוכל ושתייה: ניתן לקנות מצרכים בחנות המכולת או לאכול בבית הקפה בכפר. ישנם גם דוכנים מקומיים קטנים המוכרים לחם אינדיאני מסורתי (Frybread) ושתייה.

• מזומן הוא המלך: למרות שבחנות ובבית הקפה הגדולים עשויים לקבל כרטיסי אשראי, חובה להביא מזומן עבור הדוכנים הקטנים ושירותים מקומיים אחרים.

שימו לב:

הפרה של כל חוק או תקנה עלולה להוביל לביטול מיידי של האישורים לכל חברי הקבוצה הרשומים על אותה הזמנה.

הגעה וחניה ב-Hilltop

הנקודה שבה מסתיים הכביש ומתחיל השביל נקראת Hualapai Hilltop. כאן משאירים את הרכב ומתחילים את המסע הרגלי.

דגשים לחניה ולמחסום:

• מחסום הדרכים: כ-5 מייל לפני סוף הכביש תעברו במחסום המשטרתי. השוטרים יוודאו שיש לכם אישור (Permit) לכל חברי הקבוצה וצמידי יד. זכרו: אתם בשטח ריבוני אינדיאני, ויש להישמע לכל ההנחיות.

• רישום רכב: עליכם לספק את מספר לוחית הרישוי של הרכב במשרד הרישום (בעת הצ'ק-אין ב-Grand Canyon Caverns) ולהניח את אישור החניה על לוח המחוונים (Dashboard).

• איפה חונים? ישנם מספר מגרשי חניה בסוף הכביש, אך הם מתמלאים במהירות. אם אין מקום, ניתן לחנות לצד הדרך (מעבר לפס הצהוב).

• אזורים אסורים: חל איסור מוחלט לחנות באזור המנחת (Helipad),  אזור זה שמור לחברי שבט הוואסופאי בלבד. כמו כן, רכבים שיחסמו את נתיב הנסיעה ייגררו.

• רכבי פנאי (RV): החניה צפופה מאוד. רכבי RV גדולים יתקשו למצוא מקום במגרשים המרכזיים ועדיף שיחפשו מקום לצד הדרך עוד לפני ההגעה לקצה הכביש.

• איסור לינה: אין אפשרות לקמפינג ב-Hilltop. חל איסור לישון בתוך הרכבים בחניון. עליכם להגיע בבוקר הטיול או לישון באחד המקומות שהוזכרו בפרק הקודם.

שירות הפרדות (Mule Service)

רבים מהמטיילים בוחרים להיעזר בפרדות כדי לשנע את הציוד הכבד (תיקי הגב) אל אזור הקמפינג וחזרה, מה שמאפשר הליכה קלה יותר עם תיק יום בלבד. בביקור שלי העדפנו לסחוב את כל הציוד על הגב, אך הנה המידע המעודכן לגבי אפשרות זו:

הזמנה ולוגיסטיקה (עדכון 2026):

• הזמנה מראש: לא ניתן להזמין פרדה במקום! יש להזמין ולשלם עבור השירות מראש דרך אתר האינטרנט בעת רכישת האישור. האישור לשירות הפרדות יאומת בעת הצ'ק-אין ואין עליו החזר כספי.

• עלות וקיבולת: פרדה אחת יכולה לשאת עד 4 תיקים (במשקל כולל מוגבל, לרוב עד 130 פאונד סה"כ לכל הפרדה, ועד 32 פאונד לתיק בודד). התשלום הוא עבור שירות הלוך-חזור.

• מסירת הציוד (בדרך למטה): עם הגעתכם ל-Hilltop, עליכם לגשת למשרד הקטן שנמצא במגרש החניה האחרון. שם יתייגו את התיק שלכם ותתבקשו להניח אותו באזור הייעודי.

• איסוף הציוד בקמפינג: התיקים מגיעים בדרך כלל לאזור הכניסה לקמפינג. נכון לעדכונים האחרונים, נקודת האיסוף/הורדה נמצאת סמוך לכניסה לאתר הקמפינג (ליד המחסום שבו בודקים את האישורים שוב).

• הדרך חזרה (למעלה): ביום העזיבה, עליכם להביא את הציוד לאותה נקודת איסוף בקמפינג לפני השעה 07:00 בבוקר. התיקים ימתינו לכם ב-Hilltop בין השעות 11:00 ל-13:00.

טיפ חשוב: ודאו שהציוד שלכם ארוז בתיקים חזקים ועמידים (Duffel bags מומלצים) והגנו עליהם מפני אבק ומים, שכן התיקים נחשפים לתנאי השטח בדרך.

טיסה במסוק אל הקניון (Helicopter Service)

עבור מי שרוצה לחסוך את ההליכה המפרכת (או חלק ממנה), קיימת אפשרות לטוס במסוק בין נקודת ההתחלה (Hilltop) לבין הכפר סופאי. הטיסה אורכת כ-10 דקות בלבד ומציעה זווית צפייה מרהיבה על הקניון, אך היא דורשת סבלנות ותכנון גמיש.

מידע חשוב ועדכונים (נכון ל-2026):

• אין הזמנות מראש: לא ניתן להזמין מקום במסוק. השירות פועל על בסיס "כל הקודם זוכה" (First-come, first-served).

• סדר עדיפויות: חברי שבט הוואסופאי מקבלים תמיד קדימות בעלייה למסוק. מטיילים יעלו על בסיס מקום פנוי, מה שעלול להוביל לזמני המתנה ארוכים מאוד (לפעמים שעות רבות) בשמש או בקור.

• לוח זמנים: המסוקים פועלים בדרך כלל בימים שני, חמישי, שישי וראשון. הטיסות מתחילות סביב השעה 09:00 בבוקר וממשיכות עד שעות אחר הצהריים. מומלץ להגיע מוקדם מאוד כדי להירשם ברשימת המתנה.

• מחיר (עדכון 2026): מחיר טיסה לכיוון אחד עלה ועומד כיום על כ-110$ לאדם. ניתן לשלם בכרטיס אשראי (בתוספת עמלה) או במזומן (מומלץ).

• מטען: ניתן לקחת תיק גב אחד במשקל של עד 40 פאונד (כ-18 ק"ג) ללא עלות נוספת. תיקים כבדים יותר יחויבו בתשלום נוסף.

• מיקום הנחיתה: המסוק נוחת במרכז הכפר סופאי. שימו לב שהמשמעות היא רעש בלתי פוסק של רוטורים באזור הכפר לאורך רוב שעות היום.

אזהרה חשובה:

אל תבנו על המסוק כאופציה היחידה שלכם! טיסות עלולות להתבטל ללא התראה מוקדמת בשל תנאי מזג אוויר (רוחות חזקות, שלג או גשם כבד) או תקלות טכניות. אתם חייבים להיות מסוגלים פיזית ומצוידים לצעוד את כל הדרך (10 מייל) החוצה מהקניון במקרה שהמסוק לא יטוס.

יוצאים לדרך: הטרק אל לב הקניון

ההליכה אל אזור הקמפינג של הוואסופאי היא חוויה עוצמתית, אך דורשת הכנה. אורך המסלול הוא כ-16 קילומטרים (10 מייל) לכל כיוון. באופן כללי, המסלול אינו נחשב למאתגר במיוחד עבור אנשים בכושר גופני סביר, אך המרחק והתנאים המדבריים עושים את שלהם.

מאפייני המסלול והפרשי גבהים

• סוג השטח: השביל מתוחזק היטב וברור מאוד (קשה ללכת לאיבוד). הוא מורכב בעיקר מחצץ משוחרר, חול מדברי ומספר קטעים סלעיים.

• הפרשי גבהים: לאורך המסלול כולו (הלוך וחזור) תעברו שינוי גובה מצטבר של כמעט 1.6 קילומטרים (מייל אחד).

• האתגר המרכזי: החלק הקשה ביותר הוא ביום האחרון, העלייה התלולה והמתישה מקרקעית הקניון בחזרה אל ה-Hilltop. בדרך הלוך (בירידה), האתגר הוא בעיקר על הברכיים.

• משקל התיק: זכרו שבהליכה למטה התיק כבד יותר עם אוכל לשלושה ימים אבל בעליה בהזרה כל משקל משמעותי יותר. בחזור צריך להקפיד על כמות מים עם מרווח ביטחון.

זמנים והתנהלות בשטח

• משך ההליכה: תכננו על כ-5 עד 6 שעות להליכה פנימה (בירידה), ובין 5 ל-7 שעות להליכה החוצה (בעלייה).

• שעות פעילות: השביל בין ה-Hilltop לכפר סופאי סגור בכל לילה בין השקיעה ל-04:00 לפנות בוקר. הליכת לילה אסורה בהחלט!

• המלצת זהב: התחילו את ההליכה מוקדם ככל האפשר, במיוחד בקיץ, כדי להימנע משיא החום ולהרוויח קטעים מוצלים בשעות הבוקר. ביום העזיבה, עליכם להתחיל את ההליכה החוצה מהחניון (של הקמפינג) לא יאוחר מהשעה 14:00.

מים ולוגיסטיקה

• מחסור במים: אין מים זמינים בנקודת ההתחלה (Hilltop) או לאורך 13 הקילומטרים הראשונים של השביל. * כמות מומלצת: חובה להצטייד ב-3 ליטר מים לפחות לאדם עבור ההליכה. אל תזלזלו בזה, המדבר יבש והחום עלול להיות מטעה.

כללי בטיחות בשביל

• זכות קדימה לפרדות: הפרדות והסוסים הם "בעלי הבית" בשביל ויש להם תמיד זכות קדימה. היו ערניים לסביבה שלכם, כששיירה מתקרבת (לפעמים תשמעו אותן מאחוריכם), זוזו מיד לצד השביל ותפסו מרחק בטוח עד שיעברו.

• מפלי מוני (Mooney Falls): ביום השני לטיול, הירידה למפלי מוני כוללת קטע מאתגר הכולל סולמות ושרשראות. קטע זה עלול להיות קשה מאוד לאנשים עם פחד גבהים או חוסר יציבות בהליכה. חשוב לדעת שזהו קטע אינו חובה, וניתן ליהנות מהביקור בשמורה גם מבלי לרדת בו.

הלינה בשטח: אזור הקמפינג (The Campground)

אזור הקמפינג שוכן לאורך נהר ההוואסו, כ-3.2 קילומטרים (2 מייל) אחרי הכפר סופאי. זהו המקום היחיד בו מותר להקים אוהל בשמורה (מלבד השהייה בלודג').

איך בוחרים מקום?

• ללא מקומות מסומנים: אין מספרים לאתרים ואין הזמנה מראש של מקום ספציפי. אתם מוזמנים להקים את האוהל בכל מקום פנוי בתוך גבולות הקמפינג שנראה לכם בטוח ומכבד.

• פריסה: אזור הקמפינג נמתח על פני כקילומטר וחצי משני צדי הנהר. ניתן לחצות את המים בכמה נקודות באמצעות גזעי עצים או מעבר במים רדודים.

• טיפ למיקום: רוב המטיילים נעצרים בחלק הראשון של הקמפינג (קרוב לכניסה, למעיין ולשירותים הגדולים). אם אתם מחפשים שקט ופחות צפיפות, המשיכו ללכת לכיוון הצד הרחוק של המחנה.

• ריהוט: ברבים מהאתרים תמצאו שולחן פיקניק מעץ.

מים, אוכל ובישול

• מעיין המים (Fern Spring): זהו המקור העיקרי למילוי מים בקמפינג. למרות שיש מטיילים השותים ישירות מהמעיין, המלצה שלי: תמיד לסנן או לטהר את המים, לא משנה מה המקור. ניתן לסנן גם את מי הנהר במידת הצורך.

• בישול: מותר להשתמש רק בגזיות תרמילאים (Gas canisters). חל איסור מוחלט על הדלקת מדורות מכל סוג שהוא.

• חיות בר ו"קריטרים": אין דובים בהוואסופאי, אבל יש שפע של סנאים, עכברים וחיות קטנות אחרות שמתמחות בפריצה לתיקי אוכל. חובה לאחסן את האוכל והאשפה במיכלים קשיחים או שקיות חסינות מכרסמים (כמו RatSack). אל תאכילו שום חיה, כולל את הכלבים המקומיים.

שירותים וציוד

• מתקנים: ישנם שירותים אקולוגיים (Composting toilets) בשלוש נקודות לאורך הקמפינג.

• ציוד: עליכם להביא אתכם את כל ציוד המחנאות. השבט לא משכיר ולא מוכר אוהלים, שקי אפונה או ציוד אחר.

• שעות שקט: יש לכבד את שעות השקט בין 20:00 ל-05:00 בבוקר.

קישורים חשובים לתכנון הטיול

כדי להישאר מעודכנים בנהלים המשתנים ולהבטיח את מקומכם, מומלץ להיעזר במקורות הרשמיים הבאים:

• מערכת ההזמנות הרשמית (Havasupai Reservations) זהו האתר הקריטי ביותר. כאן פותחים חשבון, מזמינים אישורים (Permits), מנהלים את רשימת ההמתנה ומבצעים העברות או ביטולים.

• האתר הרשמי של שבט ההוואסופאי פורטל המידע הרשמי של השבט הכולל רקע תרבותי, הודעות חשובות על סגירת השמורה או שינויים בנהלים המנהליים.

• מרכז העזרה והתמיכה למטיילים דף שאלות ותשובות (FAQ) מפורט מאוד הכולל הסברים טכניים על תהליך הצ'ק-אין, מדיניות ביטולים ועדכונים שוטפים מהמועצה השבטית.

• עמוד הפייסבוק הרשמי של תיירות השבט הדרך הטובה ביותר לקבל עדכונים בזמן אמת על מזג אוויר, שיטפונות, או שינויים דחופים בשטח. מומלץ מאוד לעקוב לפני היציאה.

• דף המידע של ה-NPS (שירות הפארקים הלאומיים) דף מידע של הפארק הלאומי גרנד קניון המבהיר את ההבדלים בין שטח הפארק לשטח השמורה ונותן דגשים כלליים למטיילים באזור.

קצת מחשבות לפני שצוללים לדרך

הטיול להוואסופאי היה ברשימת החלומות שלי (Bucket List) במשך שנים רבות. ידעתי שהמשימה להשיג אישור כניסה היא אתגר אדיר, במיוחד אחרי שהשמורה הייתה סגורה למבקרים במשך כמעט שנתיים בתקופת הקורונה, סגירה שיצרה ביקוש חסר תקדים ורשימות המתנה אינסופיות.

הכל התחיל כשחבר טוב שאל אותי: "אם אצליח להשיג לנו אישורים, אתם מצטרפים?". התשובה שלי הייתה קצרה וחד-משמעית: "רק תגיד מתי, ואנחנו שם".

אין לי ספק שזהו אחד המקומות היפים והמיוחדים ביותר שביקרתי בהם בצפון אמריקה. העובדה שיצאנו למסע הזה יחד עם אשתי, בטיול התרמילאים (Backpacking) האמיתי הראשון שלה, ועם חברים טובים, הוסיפה רובד של התרגשות עוד לפני שבכלל דרכנו על השביל.

מפלים מרהיבים במיקום מבודד ופראי, טבע בראשיתי, טרקים מאתגרים, והכי חשוב, שותפים לדרך שהופכים כל קושי לחוויה; באמת שאי אפשר לבקש יותר מזה כנקודת פתיחה.

הטיול שלנו: 3 ימים בלב הקניון

למרות שכל האישורים לקמפינג ניתנים מראש לחבילה של 4 ימים ו-3 לילות, אנחנו בחרנו (משיקולי לוח זמנים) לקצר מעט את השהות שלנו ולטייל במשך 3 ימים (2 לילות), בעוד החברים שאיתם הגענו נשארו ללילה נוסף ונהנו מהמפלים העליונים עד יום.

כך נראה המסלול שלנו במספרים:

תוכנית המסלול היומית:

• יום 1: הירידה לקניון

  • מרחק: כ-17 ק"מ (10.5 מייל).

  • ירידה מצטברת: כ-670 מטר (2,200 רגל).

  • זמן הליכה: כ-7 שעות (כולל עצירות והתפעמות מהנוף).

• יום 2: חקר המפלים

  • מרחק: כ-9.5 ק"מ (5.8 מייל).

  • שינוי גובה: כ-365 מטר (1,200 רגל) של עליות וירידות בין המפלים.

  • זמן הליכה: כ-6.5 שעות.

• יום 3: העלייה חזרה

  • מרחק: כ-17 ק"מ (10.5 מייל).

  • עלייה מצטברת: כ-670 מטר (2,200 רגל).

  • זמן הליכה: כ-5 שעות (הפעם בקצב מהיר יותר לעבר הרכב).

מפת מרחקים (מהכפר סופאי והלאה):

כדי שתוכלו לתכנן את שיטוט הבוקר שלכם, הנה מרחקי ההליכה הממוצעים מהכפר סופאי אל הנקודות המרכזיות:

• מפלי נאוואחו (Navajo Falls): כ-1.3 ק"מ (0.8 מייל).

• מפלי הוואסו (Havasu Falls) והכניסה לקמפינג: כ-3.2 ק"מ (2 מייל) – הליכה של כ-45 דקות.

• מפלי מוני (Mooney Falls): כ-4.8 ק"מ (3 מייל).

• מפלי ביבר (Beaver Falls): כ-9.6 ק"מ (6 מייל).

• מפגש עם נהר הקולורדו: כ-17.7 ק"מ (11 מייל).

היום הראשון: המסע אל לב הטורקיז

התחלנו את היום בשעה 08:00 בבוקר בצ'ק-אין במלון Grand Canyon Caverns כדי לאסוף את האישורים. משם נסענו כשעה עד לחניון ה-Hilltop, שם מצאנו מקום חניה לאורך הכביש די רחוק ממגרש החניה (היה עדיין מוקדם כך שאילו שיוצאים עדיין לא הגיעו למעלה אז הכל היה מלא) והתארגנו סופית. בשעה 10:30, תחת שמיים בהירים ומזג אוויר חם אך נסבל, יצאנו לדרך.

הירידה אל הקניון

הטרק מתחיל בירידה תלולה מה-Hilltop לעבר קרקעית הקניון. הנף כאן הוא ממש יפה. ב-1.5 המייל הראשונים יורדים בתלילות כ-365 מטר (1200 רגל) בסדרה של סיבובים חדים (Switchbacks), עד שמגיעים לערוץ הנחל (Wash). משם השביל מתיישר והופך לירידה מתונה וקבועה לאורך הוואדי.

ככל שמתקדמים, מתחילים להיכנס לשכבות הסלע האדום והקירות סביבנו הולכים וסוגרים עלינו.

לפעמים הקניון צר וגבוה ולפעמים הוא נפתח למרחבים מדבריים מרהיבים. לאחר כ-6 מייל, הגענו לשלט גדול המציין את הכניסה הרשמית לשמורת ההוואסופאי. בנקודה זו נצמדים לצד השמאלי של הקניון, וזמן קצר לאחר מכן מגיעים למפגש עם הנהר שמגיע מימין.

הכפר סופאי (Supai Village)

הנוף משתנה והופך לירוק יותר ככל שמתקרבים למים. עברנו גדר ולאחריה גשר חדש וגדול שחוצה את הנהר. דרך עפר רחבה הובילה אותנו אל תוך הכפר. יש לכבד את פרטיות התושבים ולהימנע מצילום בתוך היישוב.

לאחר הליכה של 7.5 מייל מנקודת ההתחלה, הגענו למרכז הכפר. כאן נמצאים המכולת, בית הקפה, סניף הדואר ומנחת המסוקים. רוב ההליכה מאחורינו, עצרנו להתרעננות קלה בבית הקפה והמשכנו הלאה, מי הטורקיז האמיתי עוד לפנינו.

המפגש הראשון עם המפלים

ביציאה מהכפר השביל מתרחב. לאחר כ-1 מייל, ראינו משמאל את המפלים הראשונים: מפלי 50 הרגל (Fifty-Foot Falls). ישנו שביל היורד לחלקם העליון, ושביל צר יותר בין השיחים שמוביל ממש לבסיס המפל. המשכנו הלאה ועברנו ליד מפלי נאוואחו (Navajo Falls) המרשימים.

בשלב זה השביל יורד חזרה לקו המים. עברנו את הנהר על גשר, מיד אחרי הגשר ישנם דוכנים מקומיים המוכרים אוכל ושתייה (Frybread מומלץ!).

ואז, זה קרה. השביל מתעקל שמאלה ולפתע נחשף המראה המהפנט של מפלי הוואסו (Havasu Falls). מפל בגובה 45 מטרים שצונח בעוצמה לתוך בריכה בצבע טורקיז משוגע, מוקף בקירות סלע אדומים-חומים. הצבע הזה, שנובע ממינרלים של גיר וסידן, נראה פשוט לא אמיתי.

כמובן עצרנו לצילומים של המפל והאגם לאורך כל הירידה.

הגעה לקמפינג והתארגנות

חלפנו על פני המפל והמשכנו אל תוך אזור הקמפינג המוצל. מימין ראינו את מבני השירותים הגדולים, והתחלנו לחפש פינה פנויה בין העצים. מצאנו אתר נחמד עם שולחן, לא רחוק מהשלט המפנה שמאלה לעבר מעיין Fern Spring, שם מילאנו מים טריים.

זה היה הזמן להוריד נעליים, להימתח ולנוח אחרי 17 קילומטרים של הליכה. לפני השקיעה חזרנו שוב למפלי הוואסו כדי ליהנות מהמראה שלהם באור רך יותר. אחרי ארוחת ערב בשטח, התשישות מההשכמה המוקדמת ומהמסע הארוך הכריעה אותנו והלכנו לישון מוקדם תחת שמי המדבר.

סיכום היום הראשון:

• מרחק: 10.5 מייל (כ-17 ק"מ).

• ירידה מצטברת: 2,200 רגל (כ-670 מטר).

• זמן: כ-7 שעות של הליכה נינוחה כולל כל העצירות.

היום השני: הרפתקה אל מפלי מוני וביבר

היום השני הוקדש כולו לחלק התחתון של הקניון, אל עבר המפלים המבודדים יותר, מוני (Mooney Falls) וביבר (Beaver Falls). אחרי ארוחת בוקר מוקדמת, יצאנו לדרך כשאנחנו חוצים את כל אזור הקמפינג שנמתח לאורך כקילומטר וחצי. 

ככל שמתקדמים במורד הזרם, הצמחייה והעצים הופכים דלילים יותר.

הירידה המאתגרת למפלי מוני (Mooney Falls)

ממש בקצה אזור הקמפינג מגיעים לראש המצוק של מפלי מוני. המראה מלמעלה מרשים, אך הירידה למטה היא האתגר האמיתי.

• המסלול: כדי להגיע לבסיס המפל, תצטרכו לעבור דרך מדרגות סלע תלולות, מנהרות קצרות החצובות בסלע וסולמות עץ גבוהים. לאורך כל הדרך מותקנות שרשראות מתכת כדי שתוכלו להיאחז בהן.

• זהירות: החלק התחתון של הסלעים והסולמות תמיד רטוב בגלל רסס המים (Mist) מהמפל, מה שהופך אותם לחלקלקים מאוד.

• סבלנות היא המפתח: זהו קטע חד-סטרי. היו סבלניים, תנו לאנשים שמגיעים מולכם לעבור, ואל תלחצו על מטיילים שחוששים מגבהים. התקדמו לאט ובזהירות.

• טיפ קטן: בזמן הביקור שלנו מצאנו כפפות גומי בתחתית המצוק, הן עוזרות מאוד באחיזה בשרשראות הרטובות. השתמשנו בהן והשארנו אותן שם לבאים אחרינו (כפי שעשינו גם בעלייה).

מפלי מוני צונחים מגובה של כ-60 מטרים (200 רגל) לתוך בריכה כחולה ענקית. המפל "כלוא" בתוך מצוקים גבוהים, מה שהופך אותו לקצת פחות פוטוגני ממפל הוואסו, אבל העוצמה שלו פשוט אדירה.

הדרך למפלי ביבר (Beaver Falls)

מבסיס מפלי מוני המשכנו בהליכה לאורך הנהר. המסלול כולל מספר חציות של המים:

1. חצייה ראשונה: זמן קצר אחרי מפל מוני. כאן כדאי לעבור לנעלי מים או סנדלים (או פשוט להמשיך עם נעלי הטיולים ולהירטב).

2. המשך הדרך: השביל חוצה לגדה השנייה ועובר באזור עם צמחייה עבותה שלעיתים מסתירה את השביל. בנקודה מסוימת חוצים נחל קטן על גשר עץ צר.

3. החצייה האחרונה: כ-1.5 מייל אחרי מפל מוני חוצים את הנהר בפעם האחרונה.

מיד לאחר מכן השביל מטפס על סדרת סולמות (אחד שטוח מעל המים ואחד מאלומיניום המחובר לסלע). בנקודה זו זכינו למפגש מדהים: ארבעה כבשי בר (Big Horn Sheep) רעו בנחת על גדת הנהר ממש מתחתינו.

גן העדן של מפלי ביבר

אחרי הסולמות השביל עולה לרמה מעל פני הנהר. כאן הנוף משתנה ממדבר קניוני ירוק למדבר צחיח יותר עם קקטוסים. אחרי כמה מכשולים פשוטים, נחשפו מפלי ביבר מלמעלה. האמת? במבט ראשון מלמעלה הם נראים קטנים ומוסתרים, אבל כשיורדים למטה (בסולם עץ רעוע אחרון), התמונה משתנה לחלוטין.

מפלי ביבר הם סדרה של "טרסות" מים ומפלים קטנים שיצרו בריכות עמוקות ורחבות. זהו המקום המושלם לשחות, להירגע וליהנות מהשמש. אין כאן הרבה צל ויש לא מעט אנשים, אז כדאי לחפש פינה נוחה.

שימו לב: מנקודה זו ממשיך שביל של עוד כ-5 מייל עד לחיבור עם נהר הקולורדו. אנחנו לא המשכנו לשם, אז אין לי מידע עדכני על הקטע הזה.

הדרך חזרה לקמפינג

התחלנו את הדרך חזרה באותו מסלול. שוב פגשנו את ארבעת כבשי הבר, הפעם מקרוב מאוד על השביל, נראה שהם רגילים לבני אדם ולא ממהרים לברוח.

ההליכה לאורך הנהר אומנם במגמת עליה אך היא לא תלולה או מעמצת במיוחד ואפשר לעשות הרבה הפסקות לאורך הנהר.

הטיפוס חזור במעלה המצוק והסולם של מפלי מוני היה הרבה יותר פשוט ומהיר מהירידה.

חזרנו לאוהל אחרי הליכה של קילומטר נוסף מהמפל. למרות שהמרחק היום היה קצר יותר מהיום הראשון, הרגשנו עייפים יותר, אולי בגלל המאמץ המצטבר.

סיכום היום השני:

• מרחק: כ-6 מייל (כ-9.6 ק"מ).

• טיפוס מצטבר: כ-1,200 רגל (365 מטר).

• זמן: 6.5 שעות (כולל שעה של מנוחה ושחייה בביבר).

סגרנו את הערב בבישול ארוחת ערב והתארגנות מהירה לשינה, בידיעה שמחר מחכה לנו העלייה הגדולה החוצה, נסיעה ארוכה ישר לפינקס אריזונה להספיק לטיסה שלנו.

היום השלישי: העלייה הגדולה והפרידה מהקניון

היום השלישי והאחרון למסע נפתח מוקדם מאוד. התעוררנו ב-05:40, רגע לפני הזריחה. עמד לפנינו יום ארוך ומדוד בזמנים: הליכה מאתגרת החוצה, נסיעה דרומה לעבר פיניקס, והצורך להספיק לטיסת אחה"צ חזרה הביתה.

התארגנות מהירה ויציאה

התארגנו במהירות ובשקט במחנה כדי לא להעיר את השכנים. ארזנו את האוהל, המזרנים ושקי השינה בחזרה לתוך התרמילים הכבדים, מלאנו את המים להליכה, נפרדנו מהחברים שנשארו ליום נוסף (בעיקר סטאלבט וביקור נוסף במפלים העליונים), ובדיוק בשעה 06:00 יצאנו לדרך.

מיד ביציאה מהחניון בדרך למעלה חלפנו על פני מפלי נאוואחו, זוכים למבט אחרון על היופי המהפנט שלהם באור הבוקר הרך.

מכאן הגברנו קצב, עברנו דרך הכפר סופאי, המשכנו לאורך הנהר ופנינו ימינה אל תוך הקניון היבש שהוביל אותנו חזרה לכיוון המצוקים הגבוהים.

האתגר האחרון: העלייה ל-Hilltop

אחרי 3 שעות ו-40 דקות של הליכה נמרצת, הגענו לבסיס המצוק, הנקודה שבה מתחיל הטיפוס התלול (ה-Switchbacks) לעבר החניון. עצרנו למנוחה קצרה לפני המאמץ האחרון.

השעה הייתה כמעט 10:00 בבוקר ולמרות זטילנו במרץ החום כבר החל להיות מורגש. קשה לדמיין את הטיפוס הזה בשיא הקיץ, כשהטמפרטורות נושקות ל-45 מעלות.

טיפסנו לאט ובעקביות, נותנים בראש ועוצרים מדי פעם לסדר נשימה. בניגוד לקבוצות רבות שנעזרו בפרדות והלכו עם תיקי יום קלים, אנחנו סחבנו את כל הציוד על הגב.

בדיוק שעה לאחר תחילת הטיפוס, הגענו לקצה השביל, למגרש החניה של ה-Hilltop. המסע מהקמפינג ועד לרכב לקח לנו בדיוק 5 שעות.

לקח לנו יותר מהר לעלות למעלה ממה שלקח לנו לרדת למטה, זה מה שדדלין של טיסה יכול לעשות.

הדרך חזרה לציוויליזציה

הלכתי חצי מייל במעלה הכביש עד לרכב וחזרתי לאסוף את אשתי והתיקים.

העמסנו את הציוד על הרכב ויצאנו לדרך.

אחרי כשעה וחצי של נסיעה הגענו לעיירה Seligman. עצרנו לארוחת בוקר-צהריים מאוחרת ב-Westside Lilo's Café, דיינר אמריקאי קלאסי. מנות המבורגר נדיבות וקינוח זה היה בדיוק מה שהגוף היה צריך אחרי המאמץ הפיזי של הבוקר.

אחרי תדלוק קצר, המשכנו בנסיעה של 3 שעות נוספות לשדה התעופה בפיניקס. 

סיכום היום השלישי:

• מרחק: 10.5 מייל (כ-17 ק"מ).

• טיפוס מצטבר: 2,200 רגל (כ-670 מטר).

• זמן הליכה: 5 שעות בדיוק.

המילים האחרונות: יותר מסתם טיול

כשמביטים לאחור על שלושת הימים הללו בלב הקניון, קשה לקרוא לזה פשוט "טיול". זו הייתה חוויה של פעם בחיים, כזו שנחרטת לא רק בכרטיס הזיכרון של המצלמה, אלא עמוק בלב.

הוואסופאי הוא מקום שבו הזמן פועל אחרת. הניתוק המוחלט מהעולם שבחוץ, ההליכה הממושכת בין קירות הסלע האדומים והמפגש הבלתי נתפס עם המים בצבע הטורקיז הבלתי אפשרי, יוצרים תחושה של מסע לעולם אחר. זהו טבע פראי במלוא הדרו, חשוף, עוצמתי ומיוחד באופן שאין לו אח ורע באף מקום אחר בצפון אמריקה.

אבל מעבר לנופים המדהימים, עבורי זו הייתה קודם כל חוויה זוגית יוצאת דופן. לראות את אשתי צולחת את הטרק התרמילאי הראשון שלה, לעבור יחד את הירידות התלולות והעליות המפרכות, לחלוק רגעי שקט מול שאון המפלים ולבשל ארוחת ערב פשוטה תחת כיפת השמיים, אלו הרגעים שבונים זיכרון שננצור לעד.

יש משהו בקושי הפיזי של הטרק ובבידוד של השמורה שמקלף את כל הרעש המיותר ומשאיר אותך עם הדברים החשובים באמת: הטבע בראשיתו, והאנשים שאיתך.

חזרנו מהקניון עייפים פיזית, אבל מלאים באנרגיה של פלא. הוואסופאי הזכירה לנו שהמקומות שהכי קשה להגיע אליהם, הם בדרך כלל אלו שמשאירים בך את החותם העמוק ביותר. זו הייתה זכות גדולה לצעוד באדמה הזו, ואני אסיר תודה על כל רגע ורגע במסע המופלא הזה.

מספר תמונות נוספות: