כביש 395, קליפורניה: המדריך המלא לטיול במזרח הרי הסיירה
- yiftahshahar
- 17 באפר׳
- זמן קריאה 40 דקות
עודכן: 28 באפר׳
מסע עוצר נשימה לאורך כביש 395 מסאות' לייק-טהו למוהאבי
ברוכים הבאים לבלוג הטיולים המקיף על האזור המזרחי של הרי הסיירה נבאדה בקליפורניה.
האזור הזה מושלם עבור מטיילים שזהו יעד הטיול המרכזי שלהם או לכאלה שרק עוברים בו על הדרך מאזור יוסמיטי או מאגם טהו לכיוון לאס וגאס.
האזור מציע שילוב מדהים של פסגות הרים מושלגות, אגמים צלולים, יערות עתיקים ומדבריות רחבי ידיים. המטרה של הפוסט הזה היא לא לספק פירוט טכני מייגע על כל אבן בדרך, אלא לתת לכם את כמות המידע שתעשה לכם חשק לעצור ולחקור את המקומות המדהימים האלו בעצמכם. בכל נקודה הוספתי קישור לבלוג שלי באנגלית, במידה ויש, שם תוכלו למצוא הרבה מידע על כל מקום.
ביקרתי באזורים הללו המון פעמים בכל עונות השנה וטיילתי בכל המקומות שכתבתי עליהם, כך שההמלצות מגיעות מניסיון אישי בשטח. עבורי, הנסיעה לאורך הצד המזרחי של הסיירה היא חוויה מיוחדת שאני חוזר אליה, שבה הנוף משתנה בכל פניה ומגלה צדדים חדשים של פראיות ועוצמה.
אני מקווה שהמידע כאן יעזור לכם לתכנן מסלול שישאיר אתכם עם זיכרונות בלתי נשכחים מהפינה המיוחדת הזו של ארצות הברית.
אם תרצו שאפרט עוד על נקודות ספציפיות מתוך הרשימה או שאעזור לכם למצוא מידע נוסף על אחד מהמקומות כדי להפוך את הטיול שלכם למושלם, אתם יותר ממוזמנים ליצור קשר (הערה בתחתית הבלוג, במייל או בפיסבוק).
לוגיסטיקה ומיקום גיאוגרפי
האזור משתרע לאורך כביש 395 בצד המזרחי של רכס הרי הסיירה נבאדה בקליפורניה, במקביל לגבול עם מדינת נבאדה. מדובר באחד הכבישים היפים והמגוונים ביותר במדינה, כזה שמפריד בין הפסגות הגבוהות של הרכס לבין העמקים העמוקים והמדבריים שמתחתיהם. המיקום הזה יוצר תופעה גיאוגרפית מרתקת שבה מצד אחד אתם רואים פסגות שמגיעות לגובה של מעל ארבעת אלפים מטרים ומצד שני אגנים יבשים ומרחבים מדבריים אינסופיים.
הגישה לאזור נוחה מאוד מכמה כיוונים, בין אם אתם מגיעים מהצפון מכיוון רינו וטהו, ממערב מהפארק הלאומי יוסמיטי, בין אם אתם עולים מהדרום מכיוון לוס אנגלס או באים ממזרח מאזור לאס וגאס והפארק הלאומי עמק המוות.
הכביש עצמו מתוחזק היטב ורוב הנסיעה בו היא חלקה ומהירה, מה שמאפשר לכם להתמקד בנוף המרהיב הנשקף מהחלונות. זהו אזור שבו הטבע הוא השחקן המרכזי, והמרחקים הגדולים רק מוסיפים לתחושת החופש והמרחב שכל כך מאפיינת את הטיול כאן.
עונות השנה, מזג אוויר וטמפרטורות
מזג האוויר באזור המזרחי של הסיירה משתנה בצורה דרמטית בין עונה לעונה ובין גובה לגובה.
בקיץ חם מאוד באזורים הנמוכים ובעמקים המדבריים, והטמפרטורות יכולות לטפס בקלות מעל שלושים וחמש מעלות סלציוס. לעומת זאת, באותה עונה בדיוק, אם תעלו להרים הגבוהים תיהנו מאוויר קריר ונעים.
בחורף המצב מתהפך והאזור כולו הופך לממלכת קרח, כאשר שלג כבד מכסה את הפסגות ואת מעברי ההרים והטמפרטורות יכולות לרדת משמעותית מתחת לאפס מעלות סלציוס.
כל עונה היא מיוחדת אבל עונת הסתיו היא אולי הזמן המושלם לביקור, כשהעצים נצבעים בצבעי שלכת מרהיבים של צהוב וכתום ויש מעט שלג על הפסגות הגבוהות שמוסיף המון יופי לצילומים וכן כל מסלולי ההליכה פתוחים לטיולים.
בלוג שלי באנגלית על טיולי שלכת באזור:
חשוב מאוד להגיע מוכנים להפרשי טמפרטורה גדולים בין היום ללילה, שיכולים להגיע לעיתים להבדל של עשרים מעלות סלציוס ביום אחד. כמו כן, בקיץ כדאי להיזהר מסופות רעמים שעלולות להיווצר אחר הצהריים בהרים הגבוהים ולהגיע עם לבוש מתאים לכל מצב.
ישובים ראשיים לאורך הדרך
בין נקודת ההתחלה שלנו בעיר סאוט לייק טהו (South Lake Taho) לבין העיירה מוהבי (Mojave) ולאורך המסלול תמצאו עיירות קטנות ומקסימות.
העיירות לאורך הדרך: ברידגפורט (Bridgeport), לי-ויינינג (Lee Vining), מונו לייק (Mono Lake), ממות-לייקס (Mammoth Lakes), בישופ (Bishop), ביג פיין (Big Pine) ולון-פיין (Lone Pine).
כל עיירה כזו היא עולם ומלואו ומציעה אופי שונה לחלוטין. ממות לייקס היא עיירת סקי ונופש יוקרתית עם שפע של מסעדות וחנויות, בעוד שבישופ מרגישה כמו עיר חקלאית ומדברית חמה, ולעומתה לון-פיין ידוע בבתי קפה שחובה לעצור בהן. אלו המקומות המושלמים לעצור בהם לתדלוק, ארוחה טובה או להתארגן על שנת לילה נוחה לפני שממשיכים להרפתקה הבאה בטבע.
העיירות הללו משמשות כבסיס יציאה מצוין לטיולי כוכב בסביבה. לון-פיין למשל היא השער לגבעות אלבמה והר ויטני, לי-ויינינג היא הנקודה הקרובה ביותר לאגם מונו ולכניסה ליוסמיטי, וממוט-לייקס מוקפת באגמים שמורות טבע ומעיינות חמים.
בכל אחת מהן תמצאו מקומות קטנים לשבת בהם ולפגוש תושבים מקומיים ידידותיים שישמחו לתת לכם טיפים על מצב השבילים או על פינות נסתרות שרק הם מכירים.
מומלץ תמיד להזמין מקום לינה מראש בעונות השיא כיוון שהביקוש כאן יכול להיות גבוה מאוד בגלל הפופולריות של האזור.
מרחקי נסיעה בין היישובים המרכזיים
כדי שתוכלו לתכנן את לוח הזמנים שלכם בצורה הטובה ביותר, ריכזתי עבורכם את מרחקי הנסיעה המשוערים בין הנקודות המרכזיות לאורך כביש שלוש מאות תשעים וחמש.
הנסיעה מסאות לייק טהו עד לעיירה ברידגפורט אורכת מאה וארבעים קילומטרים.
מברידגפורט ללי ויינינג המרחק הוא קצר יחסית ועומד על ארבעים קילומטרים בלבד.
המשך הנסיעה מלי ויינינג עד לעיירת הנופש ממות לייקס הוא ארבעים וחמישה קילומטרים נוספים של נוף הררי משגע.
מממות לייקס דרומה לעיר הגדולה בישופ תסעו שישים וחמישה קילומטרים שבהם תרדו משמעותית בגובה.
מבישופ ועד לעיירה לון פיין שנמצאת למרגלות הר ויטני המרחק הוא תשעים וחמישה קילומטרים.
המקטע האחרון והארוך ביותר של הטיול שלנו מוביל מלון פיין ועד לנקודת הסיום במוהאבי, מרחק של מאה שישים וחמישה קילומטרים של נסיעה במעמקי המדבר הפתוח.
לינה בטבע ובחניוני קמפינג
לאוהבי השטח והחיבור הישיר לאדמה, האזור הזה הוא גן עדן אמיתי עלי אדמות.
המרחבים העצומים מציעים מאה אחוזים של חוויית טבע פראי עם אינספור חניוני לילה מסודרים שמנוהלים על ידי שירות היערות או רשות הפארקים. בחניונים הללו תמצאו בדרך כלל שולחנות פיקניק, מקומות מוסדרים למדורה ומתקני שירותים בסיסיים, כולם ממוקמים בנקודות נוף שעוצרות את הנשימה, בין אם זה לצד נחל זורם או תחת עצי אורן ענקיים.
מעבר לחניונים המסודרים, ישנם גם שטחים פתוחים (יערות ו BLM) עצומים שבהם מותרת לינה בשטח באופן חופשי, מה שנקרא קמפינג מפוזר. זהו הפתרון המושלם למי שמחפש בדידות מוחלטת ושקט שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. אין תחושה משחררת יותר מאשר להקים אוהל מול נוף של פסגות מושלגות ולהתעורר לזריחה מדהימה כשהקפה מתחמם על הגזייה.
רק זכרו לשמור על הטבע, לקחת איתכם את כל האשפה ולהשאיר את המקום נקי בדיוק כפי שמצאתם אותו.
תכנון טיול לאורך הכביש:
כדי להוציא את המקסימום מהאזור המדהים הזה של מזרח הסיירה נבאדה כדאי להקדיש למסלול כולו בין 4-7 ימים. התכנית שאני מציע כאן מחלקת את הזמן בצורה מאוזנת בין הנופים האלפיניים של הצפון לבין המרחבים המדבריים וההיסטוריה המרתקת של הדרום. כמובן אפשר לעשות רק חלקים מהמסלול או לדלג על נקודות אז גם ב 2-3 ימים אפשר להנות. מצד שני לחובבי ההליכה האזור יכול להיות יעד לשבועות של טיול עם אין ספור מסלולי הליכה עמוק לתוך רכס הסיירה. לרוב אני נוסע לבקר באזור אחד ואז משלב כמה מסלולי הליכות בטיול של 3-4 ימים.
העונה המומלצת ביותר לצאת למסע הזה היא ללא ספק עונת הסתיו ובמיוחד במהלך חודש אוקטובר. בתקופה זו אתם נמנעים מהחום הכבד של הקיץ שיכול לעבור את ארבעים מעלות סלציוס בעמקים ומהשלגים של החורף שסוגרים את מעברי ההרים והטמפרטורות ביום בדרך כלל נעימות מאוד ונעות סביב עשרים מעלות סלציוס.
היום הראשון והשני: אגם טהו והסביבה
התחילו את הטיול ביומיים של התאקלמות באזור סאות' לייק טהו. זה הזמן ליהנות מחופי האגם המרהיבים ולצאת למסלולי הליכה קצרים ביערות האורן המקיפים את העיר או לעלות ברכבל לראש ההר. יש אפשרות להשכיא אופניים ולנסוע בשביל שמוביל מערבה ליד האגם. ביום השני כדאי להתרחק מעט מהמרכז ולבקר במפרץ אמרלד, ללכת להליכות רגליות או לצאת לשיט רגוע באגם כדי לספוג את האווירה האלפינית לפני שמתחילים להדרים אל עבר המדבר הגבוה.
היום השלישי: מעברי הרים ועיירות רפאים
ביום הזה נצא מסאות' לייק טהו דרומה על כביש שמונים ותשע דרך עמק הופ המרהיב שמתמלא בצבעי שלכת באוקטובר. אחרי שנעבור את העיירה בריגפורט התחנה ההיסטורית הראשונה שלנו היא עיירת הרפאים בודי שבה תוכלו לראות איך חיו כורי הזהב לפני מאה שנים. לאחר מכן נמשיך אל אגם מונו המסתורי והעתיק כדי לראות את צריחי הטופה המיוחדים שמזדקרים מהמים. את הלילה כדאי להעביר באזור June Lake או להמשיך מעט דרומה לממות' לייקס שבה יש הרבה אפשרויות לינה ואוכל.
היום הרביעי: פלאי גיאולוגיה ומעיינות חמים
הקדישו את היום הזה לאזור ממות' לייקס. בקרו בשמורת דביל פוסטפייל כדי לראות את עמודי הבזלת המשושים והמרשימים ואל תפספסו את ההליכה למפל הקשת הסמוך. בשעות אחר הצהריים זה הזמן המושלם לטבול במעיינות החמים הטבעיים שנמצאים מזרחית לעיירה מול נוף ההרים המושלגים. לקראת ערב נדרים לעבר העיר בישופ שם תוכלו למצוא שפע של מקומות לינה ומסעדות טובות לסיום היום.
היום החמישי והשישי: היסטוריה ועצים עתיקים
אם העונה היא שיא הסתיו הייתי ממליץ להקדיש לבישופ יומיים. ביום הראשון נעלה לכיוון של קניון בישופ ונהנה מהנוף המדהים עם עצי הצפצפה בצבעי השלכת. באזור יש 2 קניונים שבסופם אגמים ויש ביקור באגם הצפוני. יש הרבה מסלולי הליכה מהמצויינים שיש בסיירה אז אפשר לעשות אחד מהם.
ביום השני נדרים לביג-פיין ומשם נטפס מזרחה אל רכס ההרים הלבנים לביקור בשמורת עצי הבריסלקויין שבה צומחים העצים העתיקים ביותר בעולם שחלקם חיים כבר חמשת אלפים שנה. זה נסיעה ארוכה במעלה ההר ויש 2 אזורים של עצים שאפשר לבקר בהם (זכרו שההליכה בגובה רב יותר קשה). והביקור שם יקח לפחות חצי יום או אפילו יום שלם, תלוי בהליכות.
משם נחזור לציר הראשי ונדרים אל האתר ההיסטורי הלאומי מנזנאר שהיה מחנה מעצר ליפנים במהלך מלחמת העולם השנייה. את הלילה נבלה בעיירה לון פיין הממוקמת ממש למרגלות המצוקים האדירים של הרי הסיירה.
היום השביעי: פסגות גבוהות וסיום מדברי
ביום האחרון נשקים קום לזריחה באזור של גבעות אלבמה המפורסמות שם תראו איך השמש מאירה את הרי הסיירה העולים ממולכם. באזור צולמו סרטי מערבונים רבים וכן יש פה המון צורות סלע מיוחדות. ההליכה המומלצת היא לקשת מוביוס המיוחדת. לאחר שביקרנו פה נטפס אל עיירת הכורים ההיסטורית כרו גורדו ששוכנת גבוה מעל עמק אוונס ומציעה תצפית פנורמית על כל האזור.
לאחר מיכן נתקדם אל עבר נקודת הסיום שלנו בעיירה מוהאבי.
בדרך על כביש 14 תוכלו לעצור בפארק מדינת קניון הסלע האדום כדי לראות את צוקי אבן החול המרהיבים לפני שהנוף הפראי מתחלף בהדרגה באזורים המיושבים של דרום קליפורניה.
אפשרות אחרת היא להמשיך על כביש 395 ולעצור לביקור בעיירה הנטושה למחצה Randsburg.
משם 395 ממשיך דרומה לכיוון לוס אנגלס או שאפשר לפנות מזרחה לבארסטו ומשם לוגאס או אריזונה.
מבחינה לוגיסטית חשוב לזכור שהמרחקים ביום כזה יכולים להגיע למאתיים קילומטרים של נהיגה ולכן כדאי תמיד לוודא שיש לכם מספיק דלק במיכל.
טיול בתוך טיול: מגרניט למדבר (מיוסימיטי ללאס וגאס)
הנסיעה מיוסימיטי ללאס וגאס היא הרבה יותר מסתם "דרך לעבור מצד לצד". עבורי, המזרח של הרי הסיירה (Eastern Sierra) הוא אחד האזורים המרהיבים והמגוונים ביותר במערב ארה"ב.
זהו מסע של ניגודים: מפסגות הגרניט המושלגות והאגמים האלפיניים ועד לתצורות סלע וולקניות ומדבר פתוח. בעונת הקייץ לאחר שכביש 120 נפתח לתנועה (פינו את השלג) אז אפשר לחבר את הביקור ביוסמיטי לנסיעה לוגאס דרך המעבר בהרי הסיירה.זו הצעה לטיול של יומיים (לילה אחד), וזה מה שיש לאורך הדרך.
היום הראשון: מעל הפסגות אל עמק המונו
התחילו את הבוקר מוקדם בטיפוס על כביש 120, הידוע כטיוגה פאס (Tioga Pass). זוהי אחת הדרכים היפות באמריקה, שחוצה את יוסימיטי בגובה של כמעט 10,000 רגל. יש מספר עצירות לאורך הדרך גם בלי הליכות.
לאחר שיוצאים מצידו המזרחי של הפארק מגיעים לירידה התלולה לכיוון העיירה לווינג (Lee Vining), עצם הנסיע היא חוויה עוצרת נשימה, פלא הנדסי של כביש שיורד לתוך קניון עמוק כשמול העיניים נפרש הנוף הכחול והמסתורי של אגם מונו.
לא ויתרנו על ביקור ב-Mono Lake, ספציפית בחלק הדרומי שלו (South Tufa). עבור צלמים, המקום הזה הוא גן עדן. מגדלי הטופה (Tufa), נטיפי גיר שנוצרו מתחת למים ונחשפו עם ירידת מפלס האגם, נראים כמו תפאורה מסרט מדע בדיוני על כוכב אחר.
משם המשכנו דרומה ל-June Lake Loop (כביש 158). זהו סיבוב קצר שמוציא אתכם מהכביש המהיר אל תוך גלויה: סדרה של אגמים (ג'ון, גל ות'ורן) המוקפים בפסגות משוננות. בתקופת הסתיו הצבעים כאן משגעים, אבל גם בקיץ המים הכחולים על רקע ההרים הם מראה שלא כדאי לפספס.
את הלילה מומלץ להעביר ב-Mammoth Lakes. בחורף זוהי מעצמת סקי, אבל בקיץ היא הופכת למרכז של פעילות טבע. העיירה שוקקת חיים, עם מבחר נהדר של מלונות ומסעדות (מומלץ בחום לעצור באחת המבשלות המקומיות).
לחובבי החוויה הפראית, ממש מחוץ לעיירה באזור השדות הפתוחים, מסתתרים מעיינות חמים טבעיים. הטבילה במים החמים תחת כיפת השמיים, באווירה חופשית ומשוחררת (ערום הוא אופציונאלי), היא הדרך המושלמת לסיים את היום.
היום השני: משושים, מפלים והדרך הארוכה לוגאס
את הבוקר אני ממליץ להתחיל באזור ה-Lakes Basin שמעל ממוט, שם האגמים צלולים כמו מראה.
משם תמשיכו לשמורת Devils Postpile. מדובר בתופעה גיאולוגית מרתקת של עמודי בזלת משושים, שנראים כאילו מישהו פיסל אותם ביד אמן. אם כבר הגעתם לשם, אל תוותרו על הליכה למפלי Rainbow Falls, המים שנופלים מגובה רב יוצרים לעיתים קרובות קשתות מרהיבות ברסס המים.
תמשיכו דרומה על כביש 395, עם עצירה קצרה ומתבקשת ב-Convict Lake. האגם הזה ידוע במים השקטים שלו ובהרים הדרמטיים שסוגרים עליו מכל צד, מה שהופך אותו לאחת הנקודות המצולמות ביותר באזור.
התחנה הבאה היא בישופ (Bishop). למרות שהיא נראית כמו עיירת דרכים רגילה, אם "שוברים" מערבה לתוך ההרים, מגיעים לאזורים אלפיניים גבוהים ומרהיבים. זהו שער כניסה לטרקים רציניים יותר, אבל גם עצירה לקפה ומאפה ב"Schat's Bakery" המפורסמת בבישופ היא חובה.
מכאן, הדרך ללאס וגאס נפרשת לפנינו. כאן יש שתי אפשרויות:
הדרך המהירה והקצרה (דרך כביש 95) שחוצה את המדבר הפתוח.
אם מזג האוויר מאפשר (עונת הסתיו ולא חם מדי), מומלץ להאריך את הדרך דרומה ולנסוע דרך עמק המוות (Death Valley). הנופים שם משתנים לחלוטין, מדיונות חול ועד הרים צבעוניים, ומספקים סיום דרמטי לטיול.
לסיכום הנסיעה מיוסמיטי לוגאס:
המסלול הזה, מיוסימיטי לוגאס (או בכיוון ההפוך), הוא רק "על קצה המזלג". אזור מזרח הסיירה עמוס באגמים נסתרים, שבילי הליכה מאתגרים ופינות חמד שלא נכנסו ליומיים האלו. זהו אזור שדורש ממך להוריד הילוך, לפתוח את העדשה ופשוט לספוג את העוצמה של הטבע.
טיולים רגליים - הטבע הבלתי נגמר
מעבר לנסיעה בכביש הראשי, הדרך הטובה ביותר לחוות את עוצמת הסיירה היא לצאת מהרכב ולהתחיל ללכת.
עבור כל מי שאוהב להרגיש את האדמה תחת הרגליים ולנשום את אוויר הפסגות הנקי, הרי הסיירה המזרחית הם גן עדן בלתי נגמר של מסלולי הליכה. לאורך כביש שלוש מאות תשעים וחמש ישנן כמה נקודות כניסה מרכזיות, מעין שערים אל תוך עומק השטח, שכל אחת מהן מציעה אופי שונה לחלוטין של נוף וחוויה. היופי כאן הוא שגם אם אתם לא מתכננים מסע של שבוע עם תרמיל על הגב, תוכלו למצוא מסלולי יום מדהימים שייקחו אתכם אל לב הפרא תוך שעה או שעתיים של הליכה.
חשוב לזכור שהמסלולים הללו מתחילים לרוב בגובה רב של מעל אלפיים וחמש מאות מטרים, מה שאומר שהאוויר דליל יותר והמאמץ מורגש מהר יותר. אני תמיד ממליץ לקחת את השעות הראשונות באיטיות, לשתות המון מים ופשוט ליהנות מהדרך. בעונת הסתיו, כשהטמפרטורות ביום נעות סביב חמש עשרה מעלות סלציוס והשמיים כחולים ועמוקים, ההליכה כאן היא אחת החוויות הכי מספקות שיש לטבע להציע.
חשוב לזכור שבחורף הכל די סגור ובלתי נגיש וכן באביב (במאי) עדיין יש שלג רב על הקרקע (בשנים מושלגות גם ביוני) אז קחו את זה בחשבון.
אציין מספר אזורים עיקריים שבהם הרבה מסלולי טיול חד יומיים:
Mammoth Lakes Basin
אגן האגמים שמעל העיירה ממות' לייקס הוא אחד המקומות הכי נגישים ונוחים לטיול. מכאן יוצאים שבילים פופולריים כמו המסלול לאגם דאק או לאגם בארני, שעוברים דרך יערות אורן ומצוקים וולקניים כהים. הגובה הממוצע כאן הוא סביב אלפיים ושבע מאות מטרים מעל פני הים, והטמפרטורה בקיץ נעימה מאוד ונעוה סביב עשרים מעלות סלציוס, מה שהופך את ההליכה כאן לתענוג אמיתי.
Little Lakes Valley at Rock Creek
זהו אולי המסלול המשתלם ביותר בסיירה המזרחית עבור מי שרוצה נוף מדהים במינימום טיפוס. השביל מתחיל בגובה של שלושת אלפים מטרים וממשיך בשיפוע מתון לאורך עמק זרוע באגמים כחולים וצלולים. הפסגות המשוננות שמקיפות אתכם מכל עבר יוצרות תחושה של הליכה בתוך גלויה. בסתיו האוויר כאן צלול במיוחד והטמפרטורות ביום יכולות להיות סביב חמש עשרה מעלות סלציוס בלבד.
Bishop Creek Canyon
הקניונים שממערב לעיר בישופ מציעים גישה לשלושה אזורי טיול עיקריים שמתחילים באגמים הגדולים סברינה, סאות' לייק ונורת' לייק. השבילים כאן תלולים ומאתגרים יותר ומובילים אל עבר מעברי הרים גבוהים ופסגות גרניט אדירות. זהו אזור מושלם למי שמחפש קצת יותר בדידות ורוצה לראות מפלי מים שזורמים בעוצמה מהפסגות הגבוהות המקיפות את הקניון.
Big Pine Lakes
אם אתם מחפשים את צבע הטורקיז המפורסם של אגמי הסיירה, זה המקום עבורכם. המסלול המאתגר יוצא מהקניון של ביג פיין ומטפס אל עבר שרשרת אגמים שנמצאים ממש מתחת לקרחונים האחרונים של הרכס. המראה של המים הצבעוניים על רקע מצוקי הענק הוא אחד המרשימים בקליפורניה. בתחתית המסלול יכול להיות חם מאוד בקיץ ולכן כדאי להתחיל ללכת מוקדם בבוקר.
Cottonwood Lakes
הדרך המפותלת שעולה מלון פיין מביאה אתכם לגובה עצום של כמעט שלושת אלפים מטרים, שם נמצאת נקודת ההתחלה של מסלולי הקוטונווד. זהו אזור פתוח ורחב ידיים בדרום הרכס שמציע תחושה נדירה של הליכה על גג העולם. המסלולים מובילים אל אגמים אלפיניים גבוהים וחשופים עם תצפיות פנורמיות מדהימות. בגלל הגובה הרב, מזג האוויר כאן הפכפך והטמפרטורות יכולות לרדת לאפס מעלות סלציוס גם באמצע הקיץ.
המקומות והאטרקציות לאורך הדרך:
הקדמה:
בבלוג הזה נצא יחד למסע שמתחיל בנופים האלפיניים והירוקים של סאות' לייק טהו ומדרים לאורך מאות קילומטרים של טבע פראי עד ליישוב מוהאבי.
בחרתי לכתוב כאן על המקומות המיוחדים שנמצאים ממש על הציר המרכזי של כביש 395 וגם על לא מעט טיולים צדדיים ומרתקים מהדרך הראשית שמובילים לפנינים נסתרות שפשוט חובה להכיר.
המטרה היא לתת לכם את כמות המידע הנחוץ כדי להכיר את האזור ולייצר עניין לקראת הביקור שלכם בשטח.
מי שמעוניין להעמיק הרבה יותר למצוא פירוט טכני נרחב על האתרים השונים מוזמן לבקר בבלוגים המפורטים באתר שלי שכתובים בשפה האנגלית. ניתן למצוא שם מידע רב נוסף על המקומות, קישור לבלוג באנגלית יופיע בכל אחד מהפרקים בהמשך כדי שתוכלו להרחיב את הקריאה בקלות ובנוחות.
לרוב נשלב את הביקור פה עם Road-Trip באזורים נוספים בקליפורניה. לאחר הפרקים על נקודות העניין לאורך הדרך כתבתי גם פרקים המתארים את דרכי הגישה ממערב וממזרח למקום היפה הזה.
ליד המקומות המיוחדים והשווים לעצירה וביקור סימנתי כוכב *
מקומות שיש בהם הליכות רגליות סימנתי ב +
רשימת המקומות לאורך הדרך מסודרת מצפון לדרום:
למפה דינמית עם ציון כל הנקודות לחץ על הכפתור הבא:
האזור הצפוני של המסלול:
South Lake Tahoe *
סאות' לייק טהו היא עיר תוססת וגדולה השוכנת על גדתו הדרומית של אגם טהו המפורסם. העיר משלבת נופים אלפיניים משגעים יחד עם חיי לילה, מסעדות ואוכל טוב. זוהי נקודת זינוק אידיאלית לטיול שלנו דרומה. תוכלו למצוא כאן שפע של בתי מלון ופעילויות בחיק הטבע לאורך כל עונות השנה. בקיץ האגם מציע חופים נהדרים ופעילויות ספורט ימי, ובחורף הסביבה כולה הופכת לאתר סקי מושלג.
אם אתם כבר כאן, אל תפספסו נסיעה קצרה למפרץ אמרלד המרהיב. זהו אחד המקומות המצולמים ביותר בארצות הברית, ובצדק. הטמפרטורות בקיץ נעימות מאוד ונעות סביב עשרים וחמש מעלות סלציוס, מה שמאפשר ליהנות מהמים הצלולים בלי לסבול מחום כבד (לא להתבלבל מהחום, המים מאוד קרים). העיר עצמה מלאה בחנויות ציוד טיולים, כך שאם שכחתם משהו, זה המקום להצטייד.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Highway 89
כביש נופי המוביל דרומה מאזור אגם טהו ומתפתל דרך יערות הרריים. זוהי נסיעה רגועה ויפהפייה שפותחת את התיאבון לנופי הסיירה העוצמתיים שמחכים לכם בהמשך הדרך. לאורך הכביש ישנן נקודות עצירה רבות שבהן תוכלו לצאת להליכות קצרות בתוך היער, לראות פלגי מים או סתם ליהנות מאוויר ההרים הצלול והנקי לפני שאתם מגיעים לעמקים הפתוחים.
במהלך הנסיעה תעברו דרך מעבר לותר, שנמצא בגובה של אלפיים ומאתיים מטרים מעל פני הים. זהו מקום נהדר לראות בו את השינוי בצמחייה ככל שמטפסים בגובה. בחודשי האביב, הפשרת השלגים ממלאת את הנחלים לצד הדרך ויוצרת אווירה פסטורלית ומרגיעה במיוחד שממש מזמינה לעצור לפיקניק קצר.
Hope Valley *
עמק הררי מרהיב בגובה של קצת יותר מאלפיים ומאה מטרים, הממוקם על כביש שמונים ושמונה. העמק מפורסם בזכות מרחביו הפתוחים ונהר קרסון הזורם בו ומהווה יעד מצוין לדייג. בסביבות אמצע אוקטובר, עצי הצפצפה בעמק נצבעים בצבעי שלכת עוצרי נשימה של צהוב, כתום ואדום, מה שהופך את המקום ליעד צילום מבוקש מאוד. יש באזור גם מסלולי שטח לרכבי ארבע על ארבע, כמו הדרך המאתגרת המטפסת אל אגם קרייטר.
העמק הזה הוא פנינה אמיתית למי שמחפש שקט ושלווה. בחורף, הטמפרטורות כאן יכולות לצנוח הרבה מתחת לאפס מעלות סלציוס והעמק כולו מתכסה בשמיכה לבנה ועבה של שלג.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Highway 89 Monitor Pass
מעבר הרים מרשים שמקשר את האזור המיוער אל עבר המדבר במזרח. הנסיעה כאן מעניקה נופים פתוחים ועוצמתיים של הרים וגיאיות עמוקים. חשוב לדעת שהמעבר, המטפס לגובה רב של מעל אלפיים וחמש מאות מטרים, נסגר לרוב בחורף עקב שלגים כבדים ומזג אוויר סוער, ולכן מומלץ תמיד להתעדכן מראש לפני תכנון הנסיעה אליו בעונות המעבר.
השינוי בנוף בזמן הירידה מהמעבר הוא פשוט מרתק. תראו איך היערות העבותים מתחלפים לאט לאט בנוף חשוף ופראי יותר המאפיין את הצד המזרחי של הסיירה. הדרך עצמה מפותלת מאוד ודורשת ריכוז בנהיגה, אך נקודות התצפית לאורכה יאפשרו לכם לראות למרחקים של עשרות קילומטרים לכל עבר, חוויה שגורמת לכם להרגיש כמה הטבע כאן הוא עצום. בסביבות אמצע אוקטובר, עצי הצפצפה לאורך הדרך נצבעים בצבעי שלכת עוצרי נשימה של צהוב, כתום ואדום.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Highway 395 south
העורק הראשי של הטיול שלנו וכביש אגדי שנוסע במקביל להרי הסיירה הגבוהים. הוא מציע נוף דרמטי ומשתנה לאורך מאות קילומטרים. מצד אחד תוכלו לראות את הפסגות המושלגות האדירות של ההרים, ומצד שני את המרחבים המדבריים היבשים. פשוט כיף לנהוג בו, והוא משמש נקודת גישה לכל הפארקים, מסלולי ההליכה, העמקים ועיירות הרפאים שלאורכו.
הכביש הזה הוא הרבה יותר מסתם דרך להגיע ממקום למקום, הוא חוויה בפני עצמה. לאורך מאות קילומטרים תמצאו עיירות קטנות וציוריות ותחנות עצירה עם אופי מקומי. ככל שתדרימו, תבחינו בשינויים גיאולוגיים מרהיבים, החל מצוקי גרניט אפורים ועד לסלעי בזלת שחורים בעוד אתם הולכים ויורדים ומעמיקים לאזורים המדבריים של מזרח קליפורניה שרכס ההרים הגבוהה מלווה אותכם לאורך כל הנסיעה. למרות שיש עיירות רבול לאורך הדרך מומלץ להתחיל את היום עם מיכל דלק מלא, כי המרחקים בין תחנה לתחנה יכולים להיות גדולים.
Sonora Junction and Highway 108
במפגש הזה תוכלו לפנות אל עבר מעבר סונורה המטפס לגובה של קרוב לאלפיים ותשע מאות מטרים. זהו הכביש השני בגובהו בסיירה נבאדה והוא מציע נקודות תצפית מעולות כמו תצפית דונל, יערות עבותים, ומסלולי הליכה מרתקים. הכביש התלול סגור בחורף לחלוטין ואינו מומלץ לקרוואנים גדולים בגלל שיפועים שמגיעים עד לעשרים וחמישה אחוזים.
המעבר הזה נחשב לאחד היפים והפחות מוכרים באזור, מה שהופך את הנסיעה בו לשקטה ונעימה יותר. לאורך הדרך תוכלו לראות את מפל ליביט המרשים שצונח מגובה רב. שימו לב שהכביש צר מאוד בחלק מהקטעים, אז כדאי לנהוג בזהירות וליהנות מהנוף האלפיני הפראי שנראה כאילו לא נגעו בו מעולם.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Bridgeport
עיירה קטנה וקלאסית שמרגישה כמו יישוב אותנטי מימי המערב הפרוע. זהו מקום מצוין להצטיידות קלה ולתדלוק לפני שממשיכים בנסיעה אל תוך ההרים הגבוהים או דרומה למדבר. יש בה מבנים היסטוריים וקסם מקומי רב, והיא מהווה בסיס נח למי שרוצה לבקר באגמים הקרובים אליה או לתכנן קפיצה לעיירת הרפאים בודי.
אחד המבנים המרשימים ביותר כאן הוא בית המשפט המחוזי שנבנה במאה התשע עשרה ועדיין נמצא בשימוש. העיירה משמשת מרכז לחקלאים ובוקרים באזור, ואפשר להרגיש את האווירה הקהילתית החמה ברחוב הראשי. אם אתם רעבים, יש כאן כמה מסעדות מקומיות שמגישות אוכל אמריקאי קלאסי ומשביע שיעניק לכם כוח להמשך היום.
Twin Lakes +
שני אגמים גדולים ויפהפיים הממוקמים למרגלות ההרים במרחק נסיעה קצר ממערב למרכז ברידגפורט. זהו מקום פופולרי מאוד בחודשי הקיץ עבור חובבי דייג, שייט, וקמפינג. יש כאן שפע של אתרי לינה ובקתות להשכרה בחיק הטבע, והצבעים המשתקפים באגמים מתחת לפסגות הגבוהות בעונת הסתיו הם פשוט נהדרים לחובבי צילום.
האגמים הללו מוקפים בפסגות משוננות שיוצרות רקע דרמטי במיוחד. אחד המסלולים המומלצים באזור הוא המסלול המוביל לעבר קניון רובינסון ועומק פארק היוסמטי, שמציע נופים מרהיבים של האגמים מלמעלה. האוויר כאן תמיד קריר ונעים יותר מהעמק למטה, מה שהופך את המקום למפלט מושלם בימים חמים שבהם הטמפרטורות באזורים הנמוכים מטפסות.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Bodie State Historic Park *
עיירת רפאים אותנטית מתקופת הבהלה לזהב שנשמרה בצורה מדהימה והפכה לפארק מדינה. בשיאה חיו כאן כעשרת אלפים תושבים, וכיום אפשר לשוטט בין כמאתיים מבני העץ הנטושים ולהרגיש את ההיסטוריה עומדת באוויר. ההגעה כוללת מקטע נסיעה בדרך עפר לא סלולה, והיא עבירה לכל רכב, אך יש לבדוק את מצב השלגים במידה ומגיעים בחורף.
המקום נשמר במצב של ריקבון מבוקר, מה שאומר שהמבנים נשארים בדיוק כפי שהיו כשננטשו. תוכלו להציץ מבעד לחלונות ולראות שולחנות ערוכים, סחורה על מדפי החנויות ואפילו כיתות לימוד עם ספרי לימוד ישנים. האקלים כאן קשוח מאוד ויבש, מה שעזר לשמר את העץ לאורך שנים רבות. זוהי חוויה מהפנטת שגורמת לכם לתהות איך נראו החיים הסוערים במקום הזה לפני יותר ממאה שנים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Virginia Lakes +
אזור מקסים השוכן בגובה רב עם סדרה של אגמים אלפיניים, הנמצא דרומית לברידגפורט. זהו יעד נהדר למסלולי הליכה קצרים ונוחים לאורך המים הצלולים, ולצפייה בשלכת צהובה ומשגעת בתקופת הסתיו. הדרך לשם סלולה ונוחה לכל סוגי הרכבים, ומציעה נופים פנורמיים של עמקים מלאים בעצי צפצפה יפהפיים.
הגובה כאן משמעותי, מעל שלושת אלפים מטרים, אז כדאי ללכת לאט וליהנות מהנוף. האגמים עצמם מלאים בדגי טראוט, ואפשר לראות דייגים רבים מנסים את מזלם לאורך הגדות. זהו מקום פחות עמוס מאזורים אחרים, מה שמאפשר חיבור אמיתי ושקט לטבע. בסתיו, כל המדרונות מסביב נצבעים בזהב בוהק שנראה פשוט מדהים על רקע השמיים הכחולים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Conway Summit and View Point
נקודת תצפית גבוהה ויפהפייה הממוקמת ממש על צד הכביש הראשי לפני הירידה הגדולה. העצירה כאן מציעה מבט פנורמי מרהיב ורחב ידיים כלפי מטה אל עבר אגם מונו הכחול והעיירות הסמוכות לו. זהו מקום מושלם לעצירה קצרה ולצילום תמונות נוף של העמק הענק שפרוש כולו כמו מפה מתחת רגליכם.
התצפית הזו ממוקמת בשיא הגובה של הכביש באזור זה, קרוב לאלפיים ושבע מאות מטרים. מעבר למבט על האגם, תוכלו לראות מכאן את עצי הצפצפה שמקשטים את המדרונות למטה, ובסתיו הם נראים כמו כתמי צבע צהובים וכתומים בתוך הירוק. זוהי נקודה טובה לנשום עמוק את אוויר ההרים הקריר לפני שמתחילים בירידה התלולה לעבר אגן אגם מונו.
Mono Lake *
אגם ענק ועתיק מאוד הנמצא באגן סגור ללא יציאה לים. המים בו מלוחים פי כמה ממי הים והנוף נראה כאילו נלקח מכוכב אחר. האגם מפורסם בזכות צריחי אבן הגיר והטופה המיוחדים שמזדקרים מתוך המים, אשר נחשפו כאשר מפלס האגם ירד משמעותית עקב שאיבת מים לעיר לוס אנגלס. המקום מהווה גם תחנת עצירה חשובה למיליוני ציפורים נודדות.
כדאי מאוד לבקר במרכז המבקרים שנמצא מעל האגם כדי להבין את המערכת האקולוגית הייחודית שלו. באגם חיים מיליארדי שרימפסים זעירים וזבובים מיוחדים שמהווים מזון לציפורים. המים המלוחים והאלקליים יוצרים תחושה שמנונית למגע, והשחייה בהם היא חוויה משונה כי הגוף צף בקלות רבה מאוד. השקיעות כאן הן מהיפות ביותר שתראו בחייכם, כשהשמיים נצבעים בסגול וורוד מעל הצריחים המשונים.
העיירה לי ויינינג הסמוכה היא מקום נהדר לעצור בו לכוס קפה או ארוחה קלה, והיא משמשת גם כשער הכניסה המזרחי לפארק יוסמיטי דרך מעבר טיוגה המפורסם.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Rattlesnake Gulch
אזור גבעות מדברי ופתוח צפונית לאגם מונו שבו תוכלו למצוא שרידים של חוות נטושות ומכרות ישנים מהמאה התשע עשרה. אם יש לכם רכב שטח גבוה, זהו אזור נהדר לחקור בו את הדרכים הצדדיות והשקטות, להסתובב בין מבני העץ הישנים ולהרגיש את אווירת החלוצים של פעם בבדידות מוחלטת.
הביקור כאן הוא כמו מסע אחורה בזמן למקום שהקדמה פסחה עליו. השקט במקום הוא מוחלט, מלבד קול הרוח המנשבת בין המבנים הישנים. שימו לב שהדרכים כאן יכולות להיות מאובקות מאוד בקיץ ובוציות לאחר גשם, לכן חשוב להגיע מוכנים. זהו יעד מצוין למי שאוהב לחקור מקומות לא מוכרים ולמצוא אוצרות היסטוריים קטנים בלב המדבר.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Lundy Canyon Lake +
אגם יפהפה שחבוי בתוך קניון הררי וצר, מוקף במצוקים נישאים ועטור בעצי צפצפה רבים. ביקור במקום מומלץ במיוחד בעונת הסתיו בזכות צבעי השלכת המרהיבים שם. ישנם גם מסלולי הליכה נהדרים המובילים מהאגם אל מפלים יפים בחלקו העליון של הקניון למיטיבי לכת שמחפשים אתגר נוסף.
הדרך לקניון לונדי היא חוויה מרגיעה שעוברת דרך יערות וצמחייה עבותה. בקצה האגם תוכלו למצוא סכרים שנבנו על ידי בונים (Beavers), ששינו את פני השטח ויצרו בריכות קטנות ונוספות. זהו מקום מושלם למי שרוצה לחוות את הטבע במלוא עוצמתו בלי להתרחק יותר מדי מהרכב, עם שילוב מנצח של מים, צוקים וצבעים משתנים לאורך השנה.
Lee Vining, Mono Lake and South Tufa * +
החלק הדרומי של אגם מונו הוא המקום הטוב ביותר לראות בו את תצורות סלע הטופה המפורסמות מקרוב. יש שם שביל מסודר ונוח שייקח אתכם ממש עד קו המים. מומלץ מאוד להגיע בשעות הבוקר המוקדמות לזריחה או בשעות הערב לשקיעה, אז התאורה יוצרת השתקפויות קסומות של הצריחים במים וצבעי שמיים מדהימים.
ההליכה בין צריחי הטופה מרגישה כמו טיול על סט של סרט מדע בדיוני. הצריחים הללו נוצרו מתגובה כימית בין מי מעיינות מתוקים למי האגם המלוחים, והם נחשפו רק בעשרות השנים האחרונות.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
June Lake Loop * +
כביש צדדי ציורי ונוח באורך של כעשרים וחמישה קילומטרים העובר ליד ארבעה אגמים הרריים יפהפיים. בקיץ המקום פופולרי מאוד ועמוס במבקרים שבאים לשחות, לדוג ולנוח על חופי אגמים כמו אגם סילבר ואגם גראנט. המסלול מספק נופים של יערות אורנים ופסגות אדירות שפשוט מצדיקים כל רגע של נסיעה רגועה ברכב.
האזור הזה מכונה לעיתים שווייץ של קליפורניה בגלל הנופים האלפיניים הדרמטיים שבו. האגם הראשון במסלול, ג'ון לייק, מציע חוף חולי נהדר שבו המים רדודים ומתאימים מאוד למשפחות עם ילדים. אם אתם חובבי שלכת, הנסיעה כאן באוקטובר היא חובה, כיוון שכל המסלול נצבע בצהוב בוהק שמשתקף במי האגמים השלווים ויוצר מראות בלתי נשכחים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Mammoth Lakes * +
עיירת נופש גדולה ומפורסמת השוכנת בגובה של כאלפיים וארבע מאות מטרים, והיא מהווה בסיס מושלם לטיולי כוכב בסביבה הקרובה והרחוקה. בחורף תמצאו כאן אתרי סקי וסנובורד מהטובים בצפון אמריקה, ובקיץ המקום מציע אינספור שבילי הליכה, אגמים צלולים, מסלולי רכיבת אופני הרים ושפע של מסעדות, חנויות ומקומות לינה לכל תקציב.
העיירה עצמה מלאה חיים בכל ימות השנה. כדאי לבקר באגן האגמים (Lakes Basin) שנמצא ממש מעל העיירה, שם תוכלו למצוא אגמים כמו אגם ממות' ואגם הורסשו. מזג האוויר בקיץ מושלם, עם טמפרטורות שנעות סביב עשרים ושתיים מעלות סלציוס ביום וצונחות בלילה, מה שמבטיח שינה טובה ומרעננת. זהו המקום הטוב ביותר להצטייד בו לפני שיוצאים להרפתקאות עמוק יותר בתוך הסיירה.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Devils Postpile National Monument and Rainbow Falls * +
פארק לאומי קטן המציג תופעה גיאולוגית נדירה של עמודי בזלת משושים ומרשימים שמגיעים לגובה של כשמונה עשר מטרים. העמודים נוצרו לפני כמאה אלף שנים מזרמי לבה שהתקררו לאט ונסדקו בצורות גיאומטריות. בחודשי הקיץ העמוסים, הגישה לפארק מתאפשרת אך ורק באמצעות מערך שאטלים מסודר שיוצא מאזור העיירה ממות לייקס.
ההליכה לעמודים היא קלה וקצרה, ואפשר אפילו לטפס לראשם ולראות איך הקרחונים שחקו את חלקם העליון והפכו אותו לחלק כמו רצפת פסיפס יפהפייה. זוהי דוגמה מדהימה לכוחות הטבע שעיצבו את האזור. שימו לב שהפארק נמצא בגובה רב, ולכן כדאי להביא איתכם בגד חם גם אם בעיירה למטה נראה לכם שחם מספיק.
במרחק הליכה קצר ונינוח מעמודי הבזלת של הפארק תמצאו מפל מים עוצמתי שנופל מטה מגובה של כשלושים מטרים. בשעות הצהריים מופיעה שם בדרך כלל קשת יפהפייה ברסיסי המים, מה שהעניק למפל את שמו המוכר. זהו מסלול הליכה פופולרי מאוד שמתאים לכל המשפחה ומציעה חווית טבע נהדרת וצוננת.
המפל הוא חלק מנהר סן חואקין והוא מרשים במיוחד בתחילת הקיץ כשהזרימה בשיאה. לאורך המסלול ישנן כמה נקודות תצפית המאפשרות לראות את המפל מזוויות שונות. אם יש לכם כוח להמשיך עוד קצת, תוכלו להגיע למפלים נמוכים יותר בהמשך הנהר, שם האזור פחות עמוס באנשים ואפשר ליהנות מהשקט ומהקול המרגיע של המים הזורמים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Convict Lake *
אגם צלול, דרמטי ויפהפה המוקף מכל עבריו בהרים גבוהים ותלולים שמשתקפים במימיו בצורה מושלמת. יש כאן שביל מעגלי קל ונוח מסביב לאגם שמתאים להליכה נינוחה. זה יעד מושלם לפיקניק בטבע, לדייג רגוע, או סתם לעצירה קצרה להירגעות מול אחד הנופים עוצרי הנשימה של הרי הסיירה.
השם המיוחד של האגם מגיע מסיפור היסטורי על קבוצת אסירים שנמלטה מהכלא בשנת אלף ושמונה מאות שבעים ואחת ומצאה כאן מסתור. כיום המקום הרבה יותר שליו, והוא נחשב לאחד האגמים הכי נגישים ומרשימים לצד כביש שלוש מאות תשעים וחמש. בבוקר מוקדם, כשהרוח נרגעת, המים הופכים למראה מושלמת של הר מוריסון המתנשא מעל, מראה שאסור לפספס אם אתם מצלמים.
Hot Creek Geologic Site and Hot Springs *
אזור פראי מזרחית לממות לייקס שבו מים רותחים בוקעים מהאדמה ויוצרים בריכות מהבילות לצד נחל זורם וקר. באתר הגיאולוגי עצמו אסור לחלוטין להיכנס למים כי הם רותחים ומסוכנים במיוחד, אבל בסביבה הפתוחה הקרובה ישנן מספר בריכות מעיינות חמים טבעיות בחיק הטבע שאפשר לטבול בהן בכיף מול נופי ההרים המושלגים.
צבעי המים בבריכות הגיאולוגיות הם פשוט מהפנטים, עם גוונים של טורקיז ותכלת שנוצרים בגלל המינרלים והטמפרטורה הגבוהה. תוכלו לראות פתחי קיטור שבוקעים מהאדמה ולהריח את הגופרית באוויר, מה שמזכיר לנו שהאזור הזה עדיין פעיל מאוד מבחינה וולקנית. זוהי עצירה מרתקת שמדגימה בצורה חיה את הכוחות הלוהטים שמתרחשים ממש מתחת לרגליים שלנו.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Bishop
העיירה הגדולה והמרכזית ביותר בעמק אוונס, שוכנת לאורך הכביש הראשי בגובה נמוך יחסית של כאלף ומאתיים מטרים. מזג האוויר כאן לרוב חם ויבש יותר מאשר בהרים הגבוהים המקיפים אותה. בישופ היא תחנת עצירה מצוינת שמציעה שפע של מקומות לינה, מסעדות, מאפיות מפורסמות, והצטיידות כללית לקראת המשך המסלול או לטיולי כוכב באזור.
חשוב להבין שבישופ היא לא עוד עיירה קטנה ומנומנמת לאורך הדרך אלא מקום גדול ומפותח עם המון בתי מלון ומסעדות מצוינות מכל הסוגים. היופי האמיתי של המקום הוא העובדה שבישופ משמשת כמרכז
אסטרטגי לכל הטיולים בסביבה ואפשר בקלות להעביר באזור יומיים מלאים של פעילות בלי להשתעמם לרגע. מהבסיס הנוח הזה תוכלו לצאת אל האגמים האלפיניים שבקניונים ממערב, לבקר ביער העצים העתיקים או לחקור את אזור סלעי הבאטרמילק, וכל זאת תוך ידיעה שבערב מחכה לכם מיטה נוחה וארוחה טובה בעיר הגדולה.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Canyon, Lakes and hikes * +
ממערב לעיירה בישופ מטפס כביש אל תוך קניונים עמוקים המסתירים בתוכם אגמים אלפיניים מרהיבים כמו סאות לייק ולייק סברינה. המקומות האלו, הממוקמים בגובה רב, מציעים מסלולי הליכה יומיים ארוכים וקצרים מהיפים שיש בקליפורניה, ביליתי בשבילים הללו ימים רבים. בסתיו הביקור פה הופך לממש מיוחד כאשר כל היערות של עצי האספן מסביב בוערים בצבעי שלכת של צהוב וכתום מהפנטים, במיוחד מפורסם הנוף של האגם North Lake.
לייק סברינה הוא מקום נהדר להתחלת מסלולים או לשכור בו סירה קטנה ולצאת אל מרכז האגם כדי ליהנות מהשקט המוחלט. באזור סאות לייק תוכלו למצוא שבילים שמובילים עמוק לתוך אזור הפרא של הרי הסיירה, עם נופים של קרחונים ופסגות שחוצות את קו הארבעת אלפים מטרים. חשוב לזכור שהטמפרטורות כאן יכולות להיות נמוכות בעשר מעלות סלציוס לפחות לעומת העיירה בישופ, אז כדאי להביא לבוש מתאים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Buttermilk Boulders
אזור מדברי ופתוח למרגלות ההרים המפורסם מאוד בכל העולם בקרב חובבי טיפוס סלעים. על פני השטח המישורי פזורים סלעי גרניט ענקיים ועגולים שמזכירים גולות ענק שהונחו שם על ידי ענקים. הדרך לשם היא דרך עפר נופית שפתוחה לכל רכב, וזו נקודה מעולה לצילומים נהדרים במיוחד בשעות הזריחה המוקדמות.
גם אם אתם לא מתכננים לטפס, הביקור בין הסלעים העצומים הוא חוויה ויזואלית חזקה מאוד. הסלעים הללו נראים קטנים ממרחק, אך ככל שמתקרבים מבינים את הגודל העצום שלהם לעומת בני האדם. מהמקום נשקף נוף מדהים של הפסגות המשוננות של רכס הסיירה שמתנשאות ממש מעל הגבעות המדבריות, שילוב שיוצר ניגודיות מרשימה של צבעים ומרקמים.
Coyote Flat
רמה אלפינית גבוהה, מבודדת ופתוחה שמגיעים אליה רק בנהיגת שטח אתגרית ותלולה המחייבת רכב חזק וגבוה מסוג ארבע על ארבע. מי שיגיע למעלה יזכה לחוויה של טבע פראי ונוף פנורמי בלתי נשכח של פסגות הסיירה המושלגות ועמקים ירוקים עם נחלים קטנים. זהו מקום אידיאלי לקמפינג פראי הרחק מההמונים ולתחושת בידוד מוחלטת.
הגעה לקויוטי פלאט דורשת מיומנות בנהיגה והכנה מראש, כיוון שהאזור מרוחק מכל ציוויליזציה. ברגע שנמצאים למעלה, מרגישים כאילו נמצאים על גג העולם. המרחבים כאן עצומים ואין בהם שבילים מסודרים או מבנים, רק טבע נקי. זהו אחד המקומות הבודדים שבהם אפשר לראות את כוכבי הלכת והכוכבים בבהירות מדהימה בלילה בגלל חוסר מוחלט בזיהום אור.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Ancient Bristlecone Pine Forest and White Mountains * +
על רכס ההרים הלבנים והצחיחים ממזרח לבישופ וביג פיין תמצאו את העצים העתיקים ביותר בעולם, שחלקם חיים כבר כחמשת אלפים שנה. נסיעה ארוכה ומפותלת תיקח אתכם לגובה רב אל נוף מיוחד עם עצים מסוקסים ויפהפיים ששרדו בתנאי קור ורוח קשים. יש כאן מרכז מבקרים מרשים ומסלולי הליכה קצרים העוברים ממש בין גזעי העצים ההיסטוריים הללו.
העצים הללו נראים יותר כמו פסלים מאשר עצים רגילים, עם גזעים מפותלים בצורות משונות שנוצרו לאורך אלפי שנים של הישרדות. הגובה כאן מגיע ליותר משלושת אלפים מטרים, והאוויר דליל וקריר מאוד. חשוב להביא הרבה מים ואולי גם קרם הגנה, כי השמש בגובה הזה חזקה במיוחד. זוהי הזדמנות נדירה לעמוד לצד יצורים חיים שהיו כאן עוד לפני שנבנו הפירמידות במצרים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Big Pine +
עיירה קטנה, שקטה ופשוטה לאורך הכביש הראשי. למרות גודלה, היא מהווה נקודת יציאה אסטרטגית ונוחה מאוד גם מזרחה לכיוון ההרים הלבנים ויער העצים העתיקים, וגם מערבה אל ההרים הגבוהים המציעים שבילי הליכה ארוכים ומרהיבים המטפסים אל עבר קרחונים ואגמי טורקיז נסתרים.
ביג פיין היא המקום האידיאלי למי שרוצה לברוח מהתיירות העמוסה ולמצוא פינה שקטה למנוחה. בעיירה יש כמה מוטלים בסיסיים ונוחים ומסעדות מקומיות קטנות. ממערב לעיירה תמצאו את הגישה למסלולים המרהיבים של הקניון המקומי, מקום שמושך אליו מטיילים שמחפשים אתגר אמיתי ונופי בראשית.
הקניון שנמצא ממערב לעיירה ביג פיין מציע את אחד ממסלולי ההליכה היפים והמוכרים ביותר בסיירה נבאדה. השביל המאתגר יוביל אתכם אל עבר שרשרת של שבעה אגמים אלפיניים בצבע טורקיז משגע, המונחים ממש למרגלות מצוקי גרניט אדירים. זהו מסלול הדורש מאמץ וכושר טוב, אך הנוף לאורך הדרך מתגמל ופשוט עוצר נשימה.
צבע הטורקיז של האגמים נובע מקמח קרחונים, חלקיקי סלע זעירים שנשטפים מהקרחונים הנמצאים מעל ומשתקפים באור השמש. המסלול עובר ליד מפלי מים ודרך יערות מוצלים, כשהשיא הוא המבט על קרחון פליסייד, הקרחון הדרומי ביותר בארצות הברית. זהו טיול יום ארוך וקשה, אז כדאי לצאת מוקדם בבוקר ולהצטייד בהרבה אוכל ומים כדי ליהנות מהחוויה עד הסוף.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Mt. Whitney Fish Hatchery at Oak Creek
מבנה אבן היסטורי, ציורי ומרשים ששימש בעבר כמדגרת דגים גדולה וחשובה לאזור כולו. המקום מוקף בטבע פסטורלי, צמחיה ירוקה ופלגי מים, ומהווה עצירה קלילה ומרעננת במיוחד. יש כאן מדשאות רחבות ובריכות דגים קטנות, מה שהופך את האתר למקום מצוין לפיקניק קצר ולמנוחה רגועה במהלך נסיעה ארוכה.
הארכיטקטורה של המקום מזכירה מבנים אירופאים עתיקים עם קירות אבן עבים וגגות רעפים, מה שיוצר ניגודיות מעניינת לנוף המדברי שמסביב. הילדים בדרך כלל נהנים מאוד להאכיל את הדגים הגדולים בבריכות ולרוץ על הדשא הירוק. זוהי נקודת עצירה נהדרת להוריד הילוך, ליהנות מהצל של העצים הגדולים ולשמוע את פלגי המים הזורמים בשקט.
Independence
עוד עיירה קטנטנה על הכביש הראשי המשמשת כנקודת הצטיידות קלה או בסיס לינה בסיסי ושקט למטיילים באזור. היא מהווה שער גישה מצוין אל מעברי הרים מערביים ויפים, כמו גם אל אתרי טבע היסטוריים ומרתקים הנמצאים במרחק נסיעה קצר ממנה ומציעים חוויה אותנטית של מרחבים.
האווירה כאן מאוד רגועה והזמן נראה כאילו הוא זורם לאט יותר. זהו מקום טוב לעצור בו אם אתם רוצים להרגיש את קליפורניה האמיתית והפשוטה, הרחק מהאזורים המודרניים והעמוסים.
Onion Valley Hikes +
דרך הררית מתפתלת ותלולה במיוחד העולה מאינדפנדנס שתיקח אתכם לגובה עצום של קרוב לשלושת אלפים מטרים מעל פני הים. משם מתחילים מסלולי הליכה מרשימים לאגמים אלפיניים מבודדים כמו אגם מאטלוק או אגם גולדן טראוט. ההליכות כאן דורשות מאמץ והתמודדות עם חוסר החמצן שבגובה, אך מציעות נופי בראשית של הרים נישאים, שלג ומפלים.
חניון הלילה באוניון ואלי נחשב לאחד היפים ביותר באזור, כשהוא מוקף במצוקים נישאים מכל עבר. המסלולים מכאן מובילים גם לעבר מעבר קירסאג' המפורסם, ממנו ניתן להשקיף על הרי הפארק הלאומי קינגס קניון. גם אם אתם לא יוצאים להליכה ארוכה, הנסיעה בדרך המפותלת עצמה מספקת תצפיות פנורמיות עוצרות נשימה על עמק אוונס הפרוש הרחק מתחת.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Mazourka Peak
לבעלי רכבי שטח זהו יעד נהדר ומיוחד במינו המחייב סטייה קלה מהכביש המרכזי. נהיגת שטח מתונה אל עבר פסגת ההר, המתנשאת לגובה מרשים של כאלפיים ושמונה מאות מטרים, תביא אתכם לתצפית פנורמית מושלמת של שלוש מאות שישים מעלות על עמק אוונס הפרוש למטה ועל כל שרשרת פסגות הסיירה המושלגות ממול.
הפסגה הזו ממוקמת על רכס הרי האיניו, והיא מציעה את אחת הזוויות הטובות ביותר לראות את הר ויטני מרחוק. המקום כמעט תמיד ריק מאנשים, כך שתוכלו ליהנות מהנוף המדהים בבדידות מוחלטת. כדאי להביא איתכם משקפת כדי לראות את הפרטים הקטנים בעמק ואת תצורות הסלע המורכבות של הרי הסיירה שמולכם, שמשנים את צבעם ככל שהשמש נעה בשמיים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Manzanar National Historic Site *
אתר היסטורי לאומי מרתק ועצוב שהיה בעבר מחנה מעצר מבודד מתקופת מלחמת העולם השנייה. החזיקו כאן אלפי אזרחים אמריקאים ממוצא יפני בתנאים קשים ומגבילים לאחר ההתקפה על פרל הארבור. במקום פועל כיום מרכז מבקרים מושקע ומעניין ביותר המספר את סיפורם האישי של העצורים ואת ההיסטוריה המורכבת של התקופה.
תוכלו לצאת לסיור רכוב בין השרידים של צריפי המגורים, מגדלי השמירה וגינות הנוי שהעצורים הקימו כדי לנסות ולייצר לעצמם תחושת נורמליות. הניגודיות בין הנוף המרהיב של הרי הסיירה לבין הגדרות ותיל המכלאות היא מצמררת ומעוררת מחשבה. זהו ביקור חשוב לכל מי שרוצה להבין פרק פחות מוכר ומשמעותי בהיסטוריה האמריקאית המודרנית.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Lone Pine
עיירה תיירותית, מוכרת ואהובה המשמשת כתחנת בסיס מרכזית וחשובה לכל מי שיוצא לטפס על הר ויטני האדיר או למבקרים בדרכי העפר של גבעות אלבמה המפורסמות. יש בה מרכז מבקרים אזורי מעולה, מוזיאון קולנוע מרתק המציג סרטים שצולמו באזור, וחנויות המספקות אווירה קלאסית ומיוחדת של מטפסי הרים הרפתקנים.
לון פיין היא עיירה עם אופי של המערב הפרוע שמתערבבת עם תרבות טיפוס הרים מודרנית. מומלץ מאוד לבקר במוזיאון הקולנוע כדי לראות איך האזור הזה הפך לרקע של מאות סרטים וסדרות טלוויזיה. הרחוב הראשי מלא במסעדות נחמדות ובבתי קפה שבהם תוכלו לפגוש מטיילים מכל העולם שמתכוננים להרפתקה הבאה שלהם בטבע הפראי שמקיף את העיירה.
Alabama Hills * +
אזור קסום וייחודי של גבעות עמוסות בסלעי גרניט עגולים, הממוקם ממש למרגלות רכס ההרים הגבוה והמחודד. המקום התפרסם כאתר הצילום של אינספור סרטי מערבונים וקלאסיקות הוליוודיות מפורסמות. תוכלו לצאת למסלולים קצרים וקלים בין הסלעים, לאתר קשתות אבן טבעיות מרשימות כמו מוביוס ארץ ולישון תחת כיפת שמיים זרועי כוכבים נוצצים.
הסלעים כאן הם בעלי צורה מעוגלת ורכה יחסית, מה שיוצר ניגוד מדהים מול הפסגות המשוננות והמושלגות של הסיירה שמתנשאות ממש מאחור. נסיעה בדרך הסרטים (Movie Road) תיקח אתכם בדיוק למקומות שבהם צולמו סרטים כמו גלדיאטור או איירון מן. בערב, כשהשמש שוקעת, הסלעים נצבעים בכתום עז והמקום הופך לגן משחקים ענק לחובבי צילום וטבע.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Mt. Whitney Trailhead +
נקודת ההתחלה של המסלול המאתגר לטיפוס אל הר ויטני, שהוא ההר הגבוה ביותר בארצות הברית מחוץ לאלסקה. הדרך העולה לחניון עוברת דרך יערות אורן ונופים דרמטיים. גם אם אין ברשותכם את אישור הטיפוס הנדרש מראש להגיע לפסגה, מומלץ מאוד לנסוע לשם כדי לחוות את האווירה ההררית הייחודית ולראות מקרוב את המצוקים העצומים.
באזור החניון ישנו מפל יפהפה וזרמי מים קרים שבוקעים מהסלע. הגובה כאן הוא כבר מעל אלפיים ושבע מאות מטרים, והאוויר הרבה יותר קריר וצח לעומת העיירה לון פיין למטה. זהו מקום שבו מרגישים את העוצמה של ההרים הגבוהים באמת, ואפשר לראות את המטפסים הנרגשים מתחילים את המסע הארוך שלהם או חוזרים ממנו עייפים אך מרוצים.
Cottonwood Lakes and Hikes +
דרך נופית ומפותלת מטפסת אל גובה של כמעט שלושת אלפים מטרים באזור הדרומי של הרכס ומביאה אתכם לנקודת ההתחלה של מסלולים פראיים במיוחד. מכאן אפשר לצאת להליכה מאתגרת וארוכה אל אזורי אגמים אלפיניים כחולים ופתוחים, אשר מספקים תחושה נדירה ומרוממת של טיול ממש על גג העולם הפתוח.
המסלולים באזור זה נחשבים לנגישים יותר מאשר הטיפוס להר ויטני, אך הם עדיין מציעים נופי פסגות מדהימים. האגמים כאן צלולים בצורה בלתי רגילה ומוקפים בכרי דשא ירוקים שפורחים בקיץ. הטמפרטורות כאן יכולות להיות קרירות גם בשיא הקיץ, אז כדאי להביא בגדים ארוכים. זהו מקום מושלם למי שרוצה לחוות את הסיירה הגבוהה בלי הצפיפות של המסלולים המפורסמים יותר.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Owens Lake
אגם ענק ורחב ידיים שבעבר היה מלא מים וכיום הוא משטח יבש, לבן ומרשים ויזואלית השוכן בלב העמק. הוא מציע נוף מדברי פתוח הנמתח עד קו האופק ומספר את הסיפור ההיסטורי והסביבתי המעניין על שאיבת המים האגרסיבית לעיר לוס אנגלס שהובילה לייבושו המוחלט לאורך השנים.
בשנים האחרונות נעשים מאמצים גדולים לשקם חלקים מהאגם כדי להפחית את סופות האבק, מה שהביא לחזרתן של ציפורים רבות לאזור. תוכלו למצוא נקודות תצפית עם הסברים על הפרויקט הסביבתי המורכב. המראה של משטחי המלח הלבנים בוהקים תחת השמש הוא מחזה ייחודי, במיוחד כשהם מוקפים בהרים הכהים מסביב, ויוצרים תחושה של מרחב אינסופי.
Keeler
יישוב זעיר ונידח שהזמן בו עמד מלכת, הממוקם על גדתו המזרחית של האגם היבש ממש בלב המדבר. המקום מרגיש ממש כמו עיירת רפאים מודרנית עם חפצי אומנות מוזרים, מבנים ישנים, מתקני כריה נטושים ורכבים ישנים בחצרות. תמיד מעניין לעשות שם סיבוב קצר עם הרכב ולהתרשם מאווירת סוף העולם החזקה שיש במקום.
בעבר קילר הייתה עיר נמל שוקקת על שפת האגם, ממנה נשלחו מחצבים מהמכרות הסמוכים. כיום נותרו בה תושבים מעטים בלבד והיא מציעה חוויה של שקט מדברי מוחלט. הביקור כאן הוא הזדמנות לראות איך הטבע והזמן משפיעים על יישוב אנושי שנשכח מאחור, והוא מהווה נקודת עצירה מעניינת לצילום של אסתטיקה של נטישה בלב המדבר.
Cerro Gordo Ghost Town *
עיירת רפאים אותנטית של כורי כסף משנות השבעים של המאה התשע עשרה השוכנת גבוה בהרים התלולים מול נוף מהמם ופנורמי. המקום נרכש לאחרונה על ידי בעלים פרטיים שפועלים לשמר ולשחזר אותו לאיטו. הדרך התלולה למעלה מחייבת בדרך כלל נסיעה זהירה מאוד, אך השימור האותנטי של המבנים הופך את הביקור בה לחוויה מיוחדת במינה למטיילים הרפתקנים.
כשמגיעים למעלה, מרגישים מיד את האווירה של ימי הבהלה לכסף. תוכלו לבקר במלון הישן, בכנסייה ובמבני המגורים של הכורים, שרבים מהם עדיין מכילים חפצים מקוריים מאותה תקופה. הנוף של אגם אוונס והרי הסיירה מהגובה הזה הוא פשוט בלתי נתפס. מומלץ לתאם את הביקור מראש ולהתעדכן במצב הדרך, כיוון שהיא יכולה להיות מאתגרת מאוד לאחר גשמים או שלגים.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
The Road to Death Valley
נסיעה ארוכה וממדברית על כביש מאה תשעים שמובילה מזרחה היישר לעבר ליבו של עמק המוות המפורסם. הכביש מציע תצפיות יפות וייחודיות על קניונים עמוקים כמו תצפית האב קראולי, מרחבים צחיחים אינסופיים ואזורי מכרות נטושים. כל זה משמש כהקדמה נהדרת וציורית לפני שנכנסים לעומקו של הפארק הלאומי החם, הגדול והעצום של עמק המוות.
תצפית האב קראולי היא מקום מצוין לעצירה כדי לראות את הקימורים של הדרך המתפתלת לתוך הקניון. לעיתים קרובות ניתן לראות כאן מטוסי קרב מבצעים אימוני טיסה נמוכה בתוך הערוץ, מחזה מרעיש ומרשים במיוחד. ככל שתמשיכו בנסיעה, תרגישו איך הטמפרטורה עולה בחדות, לעיתים בעשרים מעלות סלציוס או יותר לעומת ההרים שהשארתם מאחור, כשנוף המדבר הצבעוני נפרש מולכם.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Olancha Sculpture Garden
גן פסלים מקורי וחינמי הפתוח לקהל הרחב בכל שעות היממה וממוקם ממש על אם הדרך במדבר השומם באזור אולנצ'ה. בגן הפתוח מפוזרות יצירות מתכת גדולות, סוריאליסטיות ומרתקות שנוצרו על ידי אומנית מקומית. הפסלים משתלבים בצורה מושלמת בנוף הפראי והיבש ומוסיפים המון עניין ואמנות לעצירת מנוחה קלה בנסיעה הארוכה.
הפסגים עשויים מחומרים ממוחזרים ומייצגים דמויות וצורות שמעוררות את הדמיון. זהו מקום נהדר לחלץ בו עצמות, להסתובב בין היצירות ולצלם תמונות יצירתיות על רקע ההרים הרחוקים. הגן הזה הוא דוגמה יפה לאופן שבו אומנות יכולה לפרוח גם במקומות הכי לא צפויים ומבודדים, והוא מעניק הפוגה תרבותית מרעננת בתוך הטבע המדברי האינסופי.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Fossil Falls Site
עצירת טבע מקסימה בלב אזור וולקני לאורך כביש שלוש מאות תשעים וחמש הידוע. מסלול הליכה קצר ונגיש על גבי סלעי בזלת שחורים, מבריקים וחלקים יוביל אתכם אל עבר ערוץ מפל יבש שהמים בו פיסלו וחצבו באבן לאורך אלפי שנים ארוכות. המראה של הסלעים המעוצבים ממחיש בבירור את כוחו העצום והמתמשך של הטבע בסביבה מדברית.
הסלעים כאן נראים כאילו הותכו ועוצבו מחדש, עם קימורים וחורים עגולים ומושלמים שנוצרו על ידי זרימת המים העוצמתית בעבר. חשוב לנעול נעליים עם אחיזה טובה כי הסלעים יכולים להיות חלקים מאוד. זהו מקום נהדר לחובבי גיאולוגיה ולכל מי שרוצה לראות משהו שונה ומרתק שנמצא ממש דקות ספורות של נסיעה מהכביש המהיר.
Kennedy Meadows the mountain pass
נקודת מעבר אסטרטגית מבודדת ומפורסמת במיוחד עבור התרמילאים ההולכים במסלול הארוך של שביל הרכס הפסיפי. המקום הזה מחבר בצורה טופוגרפית חדה בין האזור המדברי החשוף והיבש למרגלות ההרים לבין האזורים האלפיניים, הקרים והמיוערים בגובה. הנוף פה משתנה לחלוטין מול העיניים ויש המון מרחבי טבע יפים להסתובב בהם או סתם להקים אוהל ללילה שקט.
המקום נחשב לציון דרך חשוב עבור המטיילים, כיוון שהוא מסמל את תחילת המסע המאתגר לתוך הרי הסיירה הגבוהים. יש כאן חנות מקומית קטנה שהיא מרכז החיים של האזור, שם אפשר לשמוע סיפורים מרתקים ממטיילים מכל העולם. האווירה כאן מאוד קהילתית ותומכת, והטבע מסביב מציע שקט ושלווה שקשה למצוא במקומות אחרים ונגישים יותר.
קישור לבלוגים שלי באנגלית:
Pearsonville
נקודה קטנה ושקטה נוספת לאורך הכביש המדברי המהיר שלרוב משמשת לתדלוק מהיר, למנוחה קלה ולהתרעננות חשובה במסע הארוך דרומה. לעיתים תוכלו לראות שם מבנים ישנים או רכבים עתיקים המספקים הצצה קטנה ונוסטלגית להיסטוריה התחבורתית של הדרכים במדבר בקליפורניה של פעם.
Randsburg *
עיירת רפאים ותיקה של כורי זהב וכסף שהוקמה בימי הבהלה לזהב ושמרה על צביון עיירת המערב הפרוע המקורית שלה. תוכלו לשוטט ברחובותיה, להיכנס לחנויות עתיקות מקוריות ומיוחדות ולשבת בפאב קטן ומקומי. המקום מושלם כדי לספוג את אווירת הימים ההם בלב הנוף המדברי היבש והזהוב שמקיף את הכל.
רנדסבורג היא לא מוזיאון אלא עיירה חיה שבה אנשים עדיין גרים בתוך ההיסטוריה. בחנות הממתקים והסודה הישנה תוכלו לטעום משקאות בטעם של פעם ולראות דלפקים שנשמרו עשרות שנים. בסופי שבוע המקום מתמלא ברוכבי אופנועים ומטיילים שבאים ליהנות מהאווירה המיוחדת והנוסטלגית, מה שהופך את הביקור לחוויה חברתית ומהנה בלב המדבר.
רנדסבורג ממוקמת בנקודה אסטרטגית ממש לצדו של כביש 395 בחלקו הדרומי והמדברי של הטיול שלנו. חשוב לי להדגיש שאם כבר בחרתם לפנות לכביש ארבעה עשר בדרככם לכיוון מוהאבי, הביקור בעיירה ייחשב עבורכם כסטייה מהדרך המתוכננת. כדי להגיע אליה וליהנות מהקסם שלה תצטרכו להישאר על הנתיב של כביש שלוש מאות תשעים וחמש או לבצע פנייה מכוונת אליה, שכן היא נמצאת מעט מזרחית לציר שמוביל ישירות למוהאבי דרך כביש 14.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Trona Pinnacles National Natural Landmark *
אתר טבע גיאולוגי נדיר ומרהיב המציע מראה שמרגיש לגמרי כמו נחיתה ישירה על הירח. עשרות עמודי טופה גבוהים, מחודדים וענקיים פזורים במרכזו של אגם מדברי ומיובש. הגישה אליהם נעשית בנסיעת שטח קצרה, והחוויה של לישון שם בלילה באוהל כשאתם מוקפים בשקט מוחלט ובשמיים זרועי כוכבים היא פשוט חוויה עוצרת נשימה.
העמודים הללו נוצרו מתחת למים לפני עשרות אלפי שנים כשהאזור כולו היה מכוסה באגמים ענקיים. כיום, כשהכל יבש, הם עומדים כעדות דוממת לעבר הרחוק. המקום שימש כאתר צילום לסרטי מדע בדיוני רבים בגלל המראה הלא ארצי שלו. מומלץ להגיע עם רכב מתאים ולדאוג שיש לכם מספיק מים, כי האזור מבודד מאוד והטמפרטורות בו בקיץ יכולות להיות גבוהות מאוד.
Fish Rocks
ממש לצד כביש 178 בדרך שמובילה לכיוון העיירה טרונה תוכלו למצוא את סלעי הדגים המפורסמים והחמודים שפשוט אי אפשר לפספס. מדובר בקבוצת סלעי ענק שמישהו יצירתי במיוחד צבע אותם כך שייראו כמו דגים גדולים עם עיניים ופיות פעורים מה שמוסיף המון צבע וחיוך לנוף המדברי היבש שמסביב. זוהי עצירה מושלמת לצילום מהיר ומזכרת משעשעת מהדרך במיוחד אם אתם מטיילים עם ילדים שייהנו לזהות את הדגים שוחים בלב המדבר הלוהט שבו הטמפרטורות בקיץ יכולות לטפס בקלות מעל ארבעים מעלות סלציוס.
Highway 14
הכביש הארוך והנופי שמחבר את עומק המדבר חזרה דרומה היישר לכיוון אזור לוס אנגלס. מדובר בנסיעה חלקה ונעימה שחותכת דרך מרחבים מדבריים עצומים וגבעות בגוונים משתנים, ומהווה את הדרך שבה הטבע הפראי של תחילת המסלול מתחיל אט אט להתחלף בחזרה לאזורי הציוויליזציה המודרנית והעמוסה.
לאורך הכביש תוכלו לראות את השינוי בצמחייה ככל שמתקרבים לאזורים המיושבים יותר. הנוף עדיין מרשים מאוד, עם סלעים צבעוניים ומרחבים פתוחים שמלווים אתכם בנסיעה. זהו שלב טוב בטיול להתחיל לסכם את החוויות ולראות איך הנוף המדברי משתנה לאטו, תוך כדי נהיגה רגועה על כביש רחב ונוח שמוביל אתכם בבטחה אל היעד הבא שלכם.
Red Rock Canyon *
פארק מדינה ציורי ויפהפה הממוקם ממש על צדי כביש 14 המהיר ומציע מצוקי אבן חול אדומים, דרמטיים ומרשימים שמזדקרים ישירות מתוך המדבר הפתוח. אפשר לעצור בו להליכה קצרה וקלה, לצלם תמונות של תצורות הסלע המרהיבות, או פשוט להיכנס לחניון הלילה המיוחד שמוקף מכל עבר בקירות אבן זקופים וצבעוניים שמגנים מהרוח.
צבעי האדום והלבן של הסלעים בולטים מאוד על רקע השמיים, והם מרשימים במיוחד בשעות הבוקר או לקראת הערב כשהאור פוגע בהם בזווית נמוכה. הפארק מציע מספר שבילי הליכה שעוברים בתוך הקניונים הצרים ומאפשרים לראות את שכבות הסלע המקופלות בצורה מעניינת. זוהי נקודת עצירה מעולה ואחרונה של טבע פראי וצבעוני לפני שמגיעים לאזורים העירוניים יותר.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
Mojave
התחנה האחרונה במסע שלנו ונקודת מעבר אסטרטגית חשובה ביותר באזור. זוהי עיירה קטנה בלב המדבר המפורסמת בזכות שדות עצומים של טורבינות רוח ושדה תעופה ענק המשמש גם לאחסון המוני מטוסים מסחריים נטושים וישנים. העצירה כאן מתאימה למילוי דלק ולארוחה טובה אחרונה באווירת המדבר הפתוח לפני שממשיכים הלאה בחזרה לעיר הגדולה.
המראה של מאות טורבינות הרוח המסתובבות על הגבעות מסביב הוא מחזה טכנולוגי מרשים שמשתלב בטבע המדברי. מסביב לעיירה ישנם גם שדות סולרים להפקת חשמל גדולים מאוד. במוהאבי תוכלו למצוא גם מרכזים העוסקים בתעשיית החלל הפרטית, מה שמוסיף לעיירה נופך עתידני ומעניין. זהו המקום המושלם לעצור בו, להסתכל אחורה על כל הדרך שעשינו מצפון הסיירה ועד לכאן, ולהיפרד מהמרחבים הפתוחים של קליפורניה המזרחית.
קישור לבלוג שלי באנגלית:
דרכי הרוחב שחוצות את רכס הסיירה האדיר - חיבור מזרח מערב
כדי להשלים את תמונת הטיול בסיירה המזרחית חשוב להכיר את הכבישים המרהיבים שחוצים את הרכס האדיר הזה ומחברים את המדבר הגבוה אל העמקים הירוקים ואל חוף האוקיינוס השקט.
הנסיעה במעברים הללו היא חוויה משנה חיים שבה הנוף מתחלף מול העיניים מצוקי גרניט ופסגות מושלגות ליערות עבותים של עצי סקויה ואורן. רוב הכבישים הללו הם דרכים נופיות מהמעלה הראשונה והם מציעים נקודות תצפית רבות שפשוט חובה לעצור בהן לנשימה עמוקה של אוויר פסגות.
חשוב לזכור שחלק גדול מהמעברים הללו נסגרים לחלוטין במהלך חודשי החורף בגלל הצטברות שלגים כבדה שיכולה להגיע לגובה של כמה מטרים. לכן אם אתם מתכננים את הטיול לעונות המעבר כדאי תמיד להתעדכן מראש לגבי מצב הכבישים. הנסיעה בהם דורשת ריכוז ונהיגה זהירה בגלל השיפועים התלולים והסיבובים החדים אך המאמץ משתלם בכל רגע שבו נפתח מולכם נוף פנורמי של ההרים האדירים הללו.
Highway 50
זהו אחד הכבישים הראשיים והמוכרים ביותר שחוצים את הרכס והוא מחבר את אזור סאות לייק טהו ישירות לעיר סקרמנטו. הכביש מטפס אל עבר מעבר אקו שנמצא בגובה של קרוב לאלפיים ומאתיים וחמישים מטרים ומציע נסיעה רחבה ונוחה יחסית לשאר המעברים הצרים יותר. לאורך הדרך תוכלו לראות צוקי גרניט מרשימים ואת נהר הסאות פורק אמריקן שזורם בעוצמה לצד הכביש במיוחד בחודשי האביב כשהשלגים מפשירים.
מזג האוויר כאן יכול להיות הפכפך ובחורף הטמפרטורות צונחות לעיתים קרובות מתחת לאפס מעלות סלציוס מה שמחייב שימוש בשרשראות שלג. בקיץ הנסיעה נעימה מאוד כשהטמפרטורות נעות סביב עשרים וחמש מעלות סלציוס והאזור מלא במטיילים שיוצאים למסלולי הליכה סביב אגמים אלפיניים קטנים. זהו עורק תחבורה חשוב שמאפשר מעבר מהיר ויעיל אך עדיין שומר על יופי טבעי יוצא דופן לכל אורך הנסיעה.
Highway 88
כביש שמונים ושמונה הידוע גם כמעבר קרסון נחשב לאחד הכבישים היפים והפסטורליים ביותר בסיירה. הוא חוצה את הרכס בגובה של כאלפיים וארבע מאות ושלושים מטרים ומציע נופים של פסגות געשיות כהות שמשתלבות עם אגמים כחולים כמו אגם קאפלס. הכביש הזה נשמר פתוח בדרך כלל לאורך כל השנה מה שהופך אותו לנתיב המועדף על מטיילים שרוצים לחוות את עוצמת ההרים גם בחודשי החורף הקרים.
במהלך הנסיעה תעברו דרך עמקים רחבים ושטחי מרעה ירוקים שנראים כאילו נלקחו מתוך גלויה. בסתיו האזור מתמלא בצבעי שלכת צהובים וכתומים של עצי הצפצפה והטמפרטורות הנוחות שנעות סביב חמש עשרה מעלות סלציוס מאפשרות לצאת לטיולים קצרים בטבע ללא חשש מחום כבד. זהו כביש רגוע יותר מהכבישים הראשיים והוא מזמין את הנהג להוריד את הרגל מהגז ופשוט ליהנות מהשקט ומהמרחבים הפתוחים של ההרים.
Highway 4
אם אתם מחפשים הרפתקה אמיתית ומעבר הרים שנראה כאילו הזמן בו עמד מלכת כביש ארבע הוא המקום עבורכם. מעבר אבטס מטפס לגובה של כאלפיים וארבע מאות ושבעים מטרים והוא מאופיין בקטעים צרים מאוד ללא קו הפרדה באמצע שמתפתלים בחדות בין העצים והצוקים. זהו כביש שאינו מיועד לקרוואנים גדולים או לנהגים לחוצים כיוון שהנסיעה בו דורשת סבלנות וריכוז מוחלט בכל סיבוב וסיבוב.
הפרס למי שיבחר בדרך הזו הוא בידוד מוחלט ונופי בראשית שלא רואים במקומות אחרים. הכביש עובר ליד אגמים קטנים ומבודדים ופסגות גרניט משוננות שנראות קרובות מתמיד. הטמפרטורות בפסגה יכולות להיות קרירות מאוד גם בשיא הקיץ ולעיתים רבות תראו שרידי שלג לצד הדרך גם בחודש יולי. זהו מסלול למי שאוהב את הדרך לא פחות מאשר את היעד ורוצה להרגיש את עוצמת הסיירה בצורה הכי בלתי אמצעית שיש.
Highway 108
כביש מאה ושמונה מוביל אל מעבר סונורה המפורסם שהוא אחד המעברים התלולים והגבוהים ביותר בקליפורניה. הדרך מטפסת לגובה של כאלפיים ותשע מאות מטרים עם שיפועים מטורפים שמגיעים לעשרים ושישה אחוזים במקומות מסוימים. הנסיעה כאן היא חוויה דרמטית של ממש כשהרכב מתאמץ בעליות ואתם נחשפים לתצפיות פנורמיות רחבות ידיים על כל רכס הסיירה נבאדה שפרוש מתחת לבסיס ההר.
בגלל הגובה הרב הכביש סגור במשך חודשים ארוכים מדי שנה בגלל שלגים וסופות. כשמזג האוויר מאפשר מעבר הטמפרטורות בשיא הגובה יכולות להיות סביב עשר מעלות סלציוס בלבד בזמן שבעמקים למטה שורר חום כבד. הצמחייה כאן דלילה יותר בגלל הגובה והרוחות החזקות מה שמעניק למקום מראה פראי וחשוף שמדגיש את העוצמה הגיאולוגית של האזור. זוהי דרך מאתגרת אך היא מספקת כמה מרגעי השיא של הטיול עבור כל חובב נופים הרריים.
Highway 120
זהו כביש מעבר טיוגה המפורסם שחוצה את הלב של פארק לאומי יוסמיטי והוא נחשב למעבר הכביש הגבוה ביותר בקליפורניה. הדרך מגיעה לגובה של קרוב לשלושת אלפים מטרים ומציעה נופי גרניט לבנים ועצומים אגמים אלפיניים צלולים כמו אגם טיוגה ואגם טנאיה ויערות עבותים. הנסיעה בכביש הזה היא חובה לכל מטייל באזור כיוון שהיא מספקת גישה לאחד מאזורי הפרא היפים ביותר בעולם בתוך דקות ספורות של נהיגה מהכביש הראשי.
בגלל הגובה הרב הכביש סגור במשך חודשים ארוכים מדי שנה בגלל שלגים וסופות. בעונות המעבר, אביב מאוחר וסתיו, יש צורך לבדוק את מצב הכביש באתר של הפארק.
מכיוון שהכביש עובר בתוך פארק לאומי יש לשים לב לעומסי התנועה ולברר באתר של הפארק אם יש צורך באישורי כניסה בעונות השיא. הטמפרטורות כאן נעימות מאוד בקיץ ונעות סביב עשרים מעלות סלציוס אך הלילות יכולים להיות קרים במיוחד. השילוב של צוקי הענק השתקפויות המים והאוויר הצלול הופך את הנסיעה בכביש מאה ועשרים לחוויה בלתי נשכחת שמסכמת בצורה מושלמת את כל מה שיש להרי הסיירה להציע למבקרים בהם.
Sherman Pass
מעבר שרמן הוא פנינה נסתרת ומבודדת שנמצאת בחלק הדרומי של הרכס ומחברת את עמק נהר הקרן אל הצד המזרחי. הדרך הזו פחות מוכרת לתייר הממוצע והיא עוברת באזורים פראיים במיוחד שבהם תוכלו לנהוג שעות ארוכות מבלי לפגוש רכב אחר. הכביש מטפס לגובה של כאלפיים ושמונה מאות מטרים ומציע תצפיות מדהימות על הר ויטני ועל כל הפסגות הגבוהות של דרום הסיירה מזווית ייחודית ופחות מוכרת.
הנסיעה כאן דורשת היערכות מוקדמת כיוון שאין שירותים או תחנות דלק לאורך קילומטרים רבים של דרך מפותלת ותלולה. בסביבות חודשי הסתיו הנוף כאן הופך למרהיב במיוחד כשהצמחייה המדברית מתערבבת עם צבעי השלכת של העצים בגובה. זהו מקום מושלם למי שרוצה להרגיש את הבדידות המבורכת של הטבע וליהנות מנופים עוצמתיים בשקט מוחלט הרחק מההמונים של הפארקים הלאומיים המפורסמים.
Highway 178
כביש מאה שבעים ושמונה עובר דרך מעבר ווקר ומחבר את אזור אגם איסבלה לעיירה רידגקרסט ולכביש שלוש מאות תשעים וחמש. זהו מעבר נמוך יחסית בגובה של כאלף וחמש מאות ושבעים מטרים בלבד מה שמאפשר לו להישאר פתוח כמעט בכל ימות השנה. הנוף כאן משתנה במהירות מהרים מיוערים לגבעות צחיחות וסלעי ענק שמאפיינים את תחילת המדבר הגבוה והמעבר בין האקלים ההררי למדברי הוא חד ומרתק.
הטמפרטורות באזור הזה יכולות להיות גבוהות למדי בקיץ ולהגיע לשלושים מעלות סלציוס ומעלה לכן מומלץ לעבור כאן בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים. הכביש רחב ונוח לנהיגה והוא משמש ציר מרכזי למטיילים שרוצים לשלב בטיול שלהם גם פעילויות מים באגם איסבלה וגם סיורים במעמקי המדבר. זוהי דרך נעימה שמספקת הצצה למעבר הדרמטי בין שני עולמות טבע שונים בתכלית.
Highway 58
זהו המעבר הדרומי ביותר בטיול שלנו והוא חוצה את הרכס דרך מעבר טהאצ'אפי שמחבר את עמק סן חואקין לעיירה מוהאבי. הכביש הזה ידוע במיוחד בזכות חוות הענק של טורבינות הרוח שפזורות על הגבעות מסביב ומנצלות את הרוחות החזקות שנושבות במעבר ההרים הזה. המראה של מאות הטורבינות המסתובבות על רקע הנוף המדברי וההרים הרחוקים הוא מחזה מרשים ומודרני שסוגר את הטיול בטבע עם נגיעה של טכנולוגיה.
הנסיעה בכביש חמישים ושמונה היא מהירה וחלקה עם שתי מסלולים בכל כיוון, והיא עוברת בגובה של כאלף ומאה וחמישים מטרים מעל פני הים. הכביש פתוח בכל ימות השנה ומפונה מהשלג שיורד במקומות הגבוהים. הטמפרטורות כאן בקיץ יכולות להיות חמות מאוד אך הרוח התמידית עוזרת לצנן מעט את האוויר. זהו נתיב תחבורה מרכזי וחשוב שמהווה את שער הכניסה הדרומי לסיירה המזרחית עבור המגיעים מכיוון דרום ומערב והוא מציע מרחבים פתוחים ונוף של גבעות זהובות שנמתחות עד האופק.
דרכי הרוחב שמובילות מזרחה
עבור המטיילים שמגיעים מהמזרח, במיוחד מכיוון לאס וגאס ועמק המוות, או עבור אלו שמסיימים את הטיול וממשיכים דרומה לעבר לוס אנגלס, הכבישים הללו הם השערים שמחברים את הפרא של הסיירה המזרחית אל שאר העולם. הנסיעה בדרכים הללו מציעה מעברים חדים ומרתקים בין הפסגות הגבוהות והמושלגות של הרי הסיירה לנופי מדבר צחיחים, צבעוניים ואין סופיים.
Highway 168
זהו אחד המעברים היותר מבודדים ושקטים שמחברים את אזור עמק אוונס מזרחה לכיוון נבאדה דרך מעבר ווסטגארד. הדרך מטפסת לגובה של כאלפיים ומאתיים מטרים מעל פני הים ומציעה נסיעה תלולה ומתפתלת בין הרים צחיחים וסלעיים. כשאני נוהג כאן אני תמיד מתפעל מהבדידות המוחלטת ומהאווירה המדברית החזקה ששוררת באזור הזה והתחושה היא של מסע לתוך ארץ לא נודעת הרחק מהציוויליזציה המודרנית.
הכביש הזה הוא הדרך העיקרית להגיע ליער העצים העתיקים של הביסלקויין מהצד המזרחי והוא מספק כמה מהתצפיות המרשימות ביותר על רכס הסיירה נבאדה במבט מרחוק. הטמפרטורות כאן יכולות להיות גבוהות למדי בחודשי הקיץ ולטפס מעל שלושים מעלות סלציוס לכן כדאי לוודא שהרכב שלכם תקין ושיש לכם מספיק מים. זהו מסלול מושלם למי שאוהב את השקט של המדבר הגבוה ורוצה לחוות את המעבר הדרמטי בין הפסגות המשוננות למרחבים הצחיחים של נבאדה. בחורף הכביש מכוסה שלג אך יש בו פינוי במהלך היום, לא מומלץ לנסוע בעת הסופה כי הכביש יכול להסגר.
Highway 190
זהו העורק המרכזי שחוצה את הלב של פארק לאומי עמק המוות ומחבר אותו ישירות אל כביש שלוש מאות תשעים וחמש באזור אולנצ'ה או לון-פיין. הנסיעה בכביש הזה היא חוויה של ניגודים קיצוניים שבה אני מטפס מהאזורים הנמוכים ביותר ביבשת אל עבר מעברי הרים בגובה של אלף וחמש מאות מטרים ומעלה. כשאני עובר בדרך הזו אני תמיד נדהם מהצבעים המשתנים של ההרים שנעים בין צהוב וכתום לסגול עמוק במיוחד בשעות שבהן השמש מתחילה לשקוע.
הטמפרטורות בעמק המוות בקיץ הן מהגבוהות בעולם ויכולות להגיע בקלות לחמישים מעלות סלציוס ומעלה לכן אני מעדיף לעבור כאן בחורף או בעונות המעבר כשמזג האויר נעים יותר. לאורך הכביש ישנן נקודות עצירה מפורסמות כמו תצפית האב קראולי שבה אפשר לראות את הקניונים העמוקים של המדבר. זוהי דרך אגדית שמספקת את הכניסה הדרמטית ביותר שאפשר לבקש לאזור הסיירה המזרחית עבור מי שמגיע מכיוון לאס וגאס.
Highway 58
כביש חמישים ושמונה הוא אחד מנתיבי התחבורה החשובים והנוחים ביותר שמחברים את העיירה מוהאבי לכיוון מזרח לעבר העיר בארסטו ומשם לכביש חמש עשרה שמוביל ללאס וגאס. הדרך חוצה מרחבים מדבריים עצומים שבהם הנוף המישורי נקטע מדי פעם על ידי גבעות זהובות ואזורים שוממים. כשאני נוסע בקטע הדרך הזה אני נהנה מהמרחב הפתוח ומהקלות שבה אפשר לגמוע קילומטרים רבים של נוף מדברי קלאסי עם אופק שנראה כאילו אינו נגמר לעולם.
הנסיעה כאן בגובה של כאלף מטרים מעל פני הים מבטיחה מזג אוויר יבש וחם ברוב ימות השנה כשהטמפרטורות בקיץ סובבות סביב שלושים וחמש מעלות סלציוס. הכביש רחב ובטוח מאוד לנהיגה והוא משמש ציר מרכזי למשאיות ולמטיילים שרוצים לעקוף את העומסים של האזורים המטרופוליטניים הגדולים. עבורי זוהי דרך המעבר האולטימטיבית בין השקט הפראי של הרי הסיירה לבין הקצב המהיר של נתיבי התחבורה הראשיים שמובילים לשאר המדינות השכנות.
Highway 395 and Highway 15 south
החיבור בין כביש שלוש מאות תשעים וחמש לכביש חמש עשרה דרומה הוא השלב האחרון במסע עבור אלו מאיתנו שממשיכים לעבר אזור לוס אנגלס והחוף הדרומי. הדרך עוברת דרך המדבר הגבוה והישובים ויקטורוויל והספריה לפני שהיא מתחילה בירידה המפורסמת דרך מעבר קאחון אל עבר העמקים המיושבים. כשאני משאיר מאחוריי את הרי הסיירה הגבוהים ומתחיל בנסיעה הזו אני מרגיש את השינוי באווירה כשהטבע הפראי מתחלף בהדרגה בתנועה עמוסה ובנוף עירוני מודרני.
בקטע הדרך הזה אני עובר מגובה של מעל אלף מטרים במדבר אל עבר גובה פני הים בנסיעה שיכולה להיות עמוסה מאוד בסופי שבוע. אחוזי הלחות עולים ככל שמדרים והנוף הצהוב והיבש מפנה את מקומו לצמחייה ירוקה יותר. זוהי דרך יעילה ומהירה שסוגרת את המעגל של הטיול ומחזירה אותי אל דרום קליפורניה אחרי ימים של שקט מוחלט בהרים.
אל הפרא: סיכום המסלול המיוחד במזרח הסיירה
טיול לאורך הצד המזרחי של הרי הסיירה הוא ללא ספק אחת החוויות הכי מספקות ומעצימות שיש לקליפורניה להציע למטיילים, "סוד" גלוי שלא כולם מכירים.
המרחבים כאן הם פשוט אינסופיים והשקט המוחלט של המדבר וההרים הוא משהו שקשה להסביר במילים עד שלא עומדים שם לבד מול הנוף העוצמתי. אם אתם חובבי קמפינג תחת מיליוני כוכבים, צילומי נוף שמשאירים אתכם חסרי נשימה, טיולים רגליים למעברי הרים גבוהים שממש משאירים אותכם ללא נשימה, או שאתם פשוט נהנים מנסיעות ארוכות עם מוזיקה טובה וחלון פתוח לאוויר הרים צלול, אז האזור הזה נתפר בדיוק עבורכם.
אני מקווה מאוד שהרשימה הזו והטיפים שצברתי לאורך השנים נתנו לכם כיוון טוב ובעיקר המון השראה לצאת ולחקור את הפינה הקסומה הזו בעצמכם.
הטבע כאן הוא פראי במלוא מובן המילה והוא מחכה לכם שתגלו את כל הסודות והפינות הנסתרות שלו בין הפסגות הגבוהות לעמקים הנמוכים. צאו לדרך בלב פתוח ותיהנו מכל רגע ורגע של חופש אמיתי על הכביש האגדי הזה.
אם תרצו שאפרט עוד על נקודות ספציפיות מתוך הרשימה או שאעזור לכם למצוא מידע נוסף על אחד מהמקומות כדי להפוך את הטיול שלכם למושלם, אתם יותר ממוזמנים ליצור קשר (הערה בתחתית הבלוג, במייל או בפיסבוק).
נתראה בדרכים
אלבום תמונות נוספות
תגובות